מחקר: האם ניתן להפחית אלרגיה לבוטנים אצל ילדים ומבוגרים?

אלרגיה לבוטנים היא אחת מאלרגיות המזון השכיחות והמסוכנות ביותר, שכן היא עלולה להידרדר לתגובה אנפילקטית, שהיא תגובת-יתר חריפה ומסכנת חיים של מערכת החיסון. במצב הזה מערכת החיסון מזהה בטעות חלבונים מסוימים בבוטן בתור אויב ומייצרת נגדם נוגדנים מסוג IgE. בפעם הבאה שהאדם צורך בוטנים, החלבונים שבבוטנים נקשרים לנוגדנים האלה וגורמים לשחרור היסטמין ועוד חומרים שמעוררים את תגובת האלרגיה בגוף. החומרים האלה עלולים לגרום לכיווץ דרכי הנשימה, נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון עד כדי יצירת קשיי נשימה, ירידה חדה בלחץ הדם, דופק מהיר, סחרחורת ואף מוות. כיום, לצד חינוך וטיפוח המודעות הציבורית לנושא, וכן החזקת מזרק אפינפרין לשעת חירום, ההמלצה העיקרית לאלה שאלרגיים לבוטנים היא להימנע מהם. גם כמות בוטנים זעירה עלולה לעורר תגובה חמורה, ולכן ההנחיות הרפואיות מדגישות שיש להימנע גם ממזונות ומוצרים שעלולים להכיל שרידי בוטנים, גם מזעריים, עקב מגע עם בוטנים בפס הייצור.

מחקר שפורסם ב-2025 בכתב עת מוביל בתחום האלרגיה, Allergy, בדק אם אפשר לאמן את מערכת החיסון של מבוגרים להגיב בצורה מתונה יותר כשהם צורכים בוטנים.

הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי

אימון למערכת החיסון של ילדים

קשה להימנע לגמרי מבוטנים, כי הם ומרכיביהם מצויים במגוון עצום של מוצרי מזון ומנות אוכל מוכן. כתוצאה מכך, חולים נאלצים לבדוק תוויות מזון בקפדנות, להימנע מאכילה במסעדות רבות ולחיות בתחושת דריכות מתמדת מפני מגע לא צפוי עם בוטנים. איכות החיים שלהם נפגעת, הם נתקלים בקשיים חברתיים והם עלולים להיתקף בחרדה במצבי אכילה יומיומיים. האתגרים האלה הביאו חוקרים לבחון אפשרויות טיפול חדשות שנועדו להקל על החולים. דוגמה לשיטת טיפול כזו היא דְּסֶנְסִיטִיזַצְיָה (desensitization), או הקהיית הרגישות, תהליך שבו נחשפים באופן מבוקר ומדוד לגורם שמעורר תגובה, ובמקרה שלנו חלבוני בוטנים, במינונים שגדלים בהדרגה. הרעיון הוא לאמן את מערכת החיסון להגיב בעוצמה פחותה, כך שאם האדם האלרגי יצרוך בוטנים בטעות, יהיה סיכוי נמוך יותר שתתפתח תגובה אלרגית חמורה.

טיפולים מהסוג הזה יעילים אצל ילדים. ההצלחה יוחסה לכך שמערכת החיסון בגיל צעיר נחשבת גמישה יותר וניתנת לאימון ביעילות בנוכחות אלרגנים – החומרים מעוררי התגובה האלרגית – ובהם בוטנים. בישראל, למשל, שכיחות האלרגיה לבוטנים נמוכה בהשוואה לשאר מדינות המערב. התופעה הזאת יוחסה בין השאר למגע מוקדם עם בוטנים באמצעות חטיף הבמבה שאותו צורכים פעוטות בישראל. מחקר שפורסם בכתב העת המדעי New England Journal Of Medicine חיזק את הממצא הזה והראה שאם צורכים בוטנים בגיל צעיר, יש סיכוי נמוך יותר שתתפתח אלרגיה.

אימון למערכת החיסון של מבוגרים

קל לעודד סבילות של ילדים למזונות, אבל אצל מבוגרים האלרגיה מבוססת יותר בדרך כלל. עד כה היו רק ראיות מוגבלות לגבי יעילות ובטיחות של טיפול על ידי הגדלה הדרגתית של הכמות שנחשפים אליה. לא היה ברור אם אפשר לאמן גם מערכת חיסון של אדם בוגר להגיב בעוצמה נמוכה יותר לבוטנים. המחקר החדש רצה לבדוק אם אפשר לתת גם למבוגרים כמויות בוטנים שגדלות בהדרגה, וכך להפחית את הסיכון לתגובה האלרגית.

המחקר, אחד הראשונים מסוגו, כלל 21 מבוגרים בגיל 18 עד 40, כולם אלרגיים לבוטנים. המשתתפים עברו בתחילה אתגר אכילה מבוקר – בדיקה קלינית שבה הם אוכלים בוטנים בכמויות שהולכות וגדלות, תחת השגחה רפואית, כדי לקבוע את הכמות שמעבר לה מתפתחת תגובה אלרגית. משנקבעה נקודת המוצא, החל טיפול הדרגתי במינונים קטנים של אבקת בוטנים. כל שבועיים הוגדל המינון, עד שהצריכה הגיעה לגרם אחד של חלבון בוטנים ביום, כמות שיש בארבעה בוטנים.

אחרי טיפול של מספר חודשים, כשני שלישים מהמשתתפים הצליחו לעמוד ביעד המרכזי של המחקר: צריכה יומית של 1.4 גרם חלבון בוטנים ביום, כמות שיש בחמישה בוטנים בערך, באכילה מבוקרת, בלי תגובה אלרגית חמורה, כלומר בלי מצוקת נשימה או לב ובלי צורך באפינפרין. סף הסבילות שלהם בתחילת המחקר – השלב שבו החלו להופיע אצלם סימני אלרגיה – היה שלושים מיליגרם חלבון בוטנים מדי יום, שהם כמות החלבון שיש בשמינית בוטן בלבד. בתום המחקר הסף הזה היה 3,000 מיליגרם, הכמות שמכילים כ-12 בוטנים, כלומר פי מאה. בנוסף, הרגישות שלהם לתבחין אלרגיה על ידי שריטה ירדה, כמות הנוגדנים מסוג IgG שקשורים להחלשת התגובה האלרגית עלתה, ומדדי איכות החיים השתפרו: סביב האכילה היה פחות פחד, הם חששו פחות לנסות מזונות חדשים וחשו ביטחון רב יותר בניהול חיי היומיום.

ובכל זאת, להיזהר עם הבוטנים

עם זאת, הטיפול לא היה נטול סיכון. רוב תופעות הלוואי שתועדו היו צפויות וקלות, למשל גרד, אי נוחות בבטן או נפיחות קלה בשפתיים, בעפעפיים או בפנים, אך תועדו גם תגובות חמורות יותר. שלושה משתתפים פרשו עקב תופעות הלוואי, שלושה נזקקו להזרקת אפינפרין עקב תגובה אלרגית, ואצל משתתף אחד תועדה תגובה חמורה אחרי שצרך את המנה היומית ואז יצא לריצה. החוקרים מדגישים שכל שלב חייב להתבצע בפיקוח רפואי צמוד, ואין לנסות טיפול דומה באופן עצמאי בבית.

משמעות המחקר חורגת מהתוצאות החיוביות. הוא מסמן נקודת מפנה בחשיבה הרפואית: נמצא שאפשר להפחית אלרגיה לבוטנים גם אצל מבוגרים ולא רק אצל ילדים. כך המחקר פתח פתח לגישה טיפולית חדשה שיכולה לשפר את איכות חייהם של מיליוני אנשים שמתמודדים עם האלרגיה הזאת ולהציע תקווה לאורח חיים שאינו מתמצה בהימנעות בלבד.

יחד עם זאת, החוקרים ציינו שקבוצת הביקורת כללה מבוגרים עם אלרגיה לבוטנים, אך משתתפיה לא קיבלו טיפול, גם לא פלצבו. קבוצת הביקורת שימשה בעיקר להשוואת מדדים של מערכת החיסון, למשל תבחיני עור ונוגדנים. לכן יש לפרש בזהירות את התוצאות, במיוחד מדדים סובייקטיביים כמו איכות החיים. כמו כן הדגישו המחברים שמדובר במחקר קטן ורק בשלב 2, שהוא ניסוי קליני שבו בודקים את יעילות הטיפול על קבוצה קטנה. נדרשים מחקרים גדולים נוספים כדי לאשר את הממצאים, לקבוע טוב יותר איזה טיפול בטוח למבוגרים ולבדוק אם אפשר לשמר סבילות לבוטנים גם ללא צריכה יומית קבועה.

אפשר להפחית את הסיכון לתגובה חמורה בעת צריכת בוטנים. איכות החיים תשתפר והחרדה סביב האוכל תפחת, וזאת בשורה של ממש. ייתכן שבעתיד נוכל להפוך את הטיפול הזה לזמין ובטוח יותר, ומה שנחשב עד כה לגזר דין לכל החיים, עשוי להשתנות לסיפור עם סוף אחר, קצת יותר מְמוּלָּח ובטוח.

למאמרים נוספים באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי