mako
פרסומת

לאחר שעוררו בהלה עולמית: האם ההאנטה והאבולה הם כבר לא איום קיומי?

בשבועות האחרונים נראה היה שהעולם עמד בפני איום חדש. נגיפי ההאנטה והאבולה שעלו לכותרות ועוררו חששות ברחבי העולם, הטרידו גם את המומחים בישראל. אלא שכעת מתברר כי החשש, ככל הנראה, היה מופרז. "אחרי הכל מדובר בנגיפים חמורים והייתה הרבה אי-ודאות, אבל כעת אפשר לומר שתרחיש האיום העולמי הנרחב נראה פחות סביר, בייחוד במקרה של ההאנטה"

האנטה ואבולה
"הסבירות שתפרוץ מגפה עולמית נמוכה מאוד" | צילום: שאטרסטוק
הקישור הועתק

בשבועות האחרונים הפכו נגיפי ההאנטה והאבולה לכותרות ברחבי העולם. ההתפרצויות עוררו חשש, השוואות לקורונה נשמעו לא פעם ברשתות החברתיות, ורבים תהו אם העולם ניצב בפני איום בריאותי חדש. אלא שכעת, כשהתמונה מתבהרת, מומחה סבור כי לפחות בשלב זה התרחישים הקיצוניים שמהם חששו אינם נראים באופק.

התפרצות ההאנטה שעוררה שיח ברחבי העולם לא התפשטה לממדים חריגים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, עד כה אובחנו 13 מקרים הקשורים להתפרצות על סיפון ספינת התענוגות MV Hondius, ובהם שלושה מקרי מוות. עם זאת, לא דווח על מקרי מוות נוספים מאז תחילת מאי, ולא נרשמה התפשטות רחבה מעבר למעגל הנחשפים הראשוני.

במקרה של האבולה, החשש המרכזי היה מפני זליגה של ההתפרצות בקונגו לעבר מדינות נוספות. ואכן, לצד מאות חולים ועשרות מתים בקונגו, אובחנו מקרים בודדים גם באוגנדה. בישראל עקבו בדריכות אחר ההתפתחויות, ומשרד הבריאות אף קיים השבוע דיון מיוחד בנושא. עם זאת, הן משרד הבריאות והן ארגון הבריאות העולמי הדגישו כי למרות חומרת ההתפרצות המקומית, הסיכון העולמי נותר נמוך, וכי בשלב זה לא מדובר בתרחיש של מגפה עולמית.

"אין סימן להתפשטות בלתי נשלטת"

פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, סבור כי החשש הראשוני מהאנטה פחת משמעותית. "בתחילת האירוע הייתה אי-ודאות, בעיקר משום שהיה מדובר בתחלואה קשה בספינה שהכילה נוסעים ממדינות רבות. כמו כן, מדובר בזן חריג שהיה עלול לעבור מאדם לאדם".

לדבריו, הנתונים שנאספו מאז מצביעים על תמונה מרגיעה יותר. "מספר המקרים נותר קטן ומוגבל לאנשים שהיו על הספינה. יתרה מכך, הופעת מקרים נוספים בתקופה הזו היא אינה בהכרח סימן להתפשטות בלתי נשלטת. לזן האנדים יכולה להיות תקופת דגירה ארוכה של עד שישה שבועות, ולכן מציאת מקרים נוספים בקרב מי שכבר נחשפו הייתה צפויה, אך לא קרתה".

פרופ' כהן מציין כי גם ארגוני הבריאות הבין-לאומיים מעריכים כיום שהסיכון נמוך. "ה-CDC הגדיר את הסיכון למגפה כתוצאה מהאנטה ואת הסיכון לציבור ולנוסעים כ'נמוך ביותר', וארגון הבריאות העולמי העריך שהסיכון לאוכלוסייה העולמית נמוך".

פרסומת
האבולה נבלמה? מקרה מוות נוסף
בהלה מוגזמת? החשש מהאבולה | צילום: רוטירס

לדבריו, "אפשר לומר שהאנטה רחוק מאוד מתרחיש של מגפה עולמית בסגנון נגיף נשימתי שמתפשט במהירות באוכלוסייה הכללית. האנטה הוא עדיין נגיף שעלול לגרום למחלה קשה באדם שנדבק, ולכן לא מזלזלים בו. אבל מבחינת דינמיקה אפידמיולוגית, האירוע נראה כעת ממוקד, עם מגעים ידועים, בידודים, בדיקות ומעקב. המסר הוא שהנגיף מסוכן ברמת הפרט, אבל כרגע לא נראה כאיום עולמי רחב".

עם זאת, פרופ' כהן נזהר יותר כשהוא מתייחס לאבולה. לדבריו, בעוד החשש ממגפה עולמית נמוך, ההתפרצות עצמה עדיין מדאיגה מאוד באזור שבו היא מתרחשת. "נכון ל-2 ביוני דווחו בקונגו 344 מקרים מאומתים ו-60 מקרי מוות מאומתים, ובאוגנדה 15 מקרים מאומתים ומקרה מוות מאומת אחד", הוא אומר. "עם זאת, ה-CDC מציין שהסיכון לציבור האמריקני ולנוסעים נותר נמוך, ולא דווחו בארצות הברית מקרים הקשורים להתפרצות הזאת".

"אין צפי צפי למגפה עולמית רחבה בעקבות האבולה"

לדבריו, ההתפתחות המרגיעה בשבוע האחרון אינה קשורה להיעלמות הנגיף, אלא להתבהרות התמונה הכללית בנושא. "חלק ממקרי ההידבקויות ומקרי המוות החשודים שנכללו בתחילה בנתונים, נשללו בהמשך בעקבות חקירות ובדיקות מעבדה", הוא מסביר. "בנוסף, קיימת תגובה בין-לאומית מסודרת, הכוללת מעקב, איתור מגעים, היערכות קלינית, אספקת ציוד רפואי ועבודה קהילתית".

פרסומת

עם זאת, הוא מדגיש כי אין מקום לזלזל בהתפרצות. "לא הייתי אומר שהשבוע האחרון הפך את האירוע ל'לא מדאיג'. מדובר בזן Bundibugyo, שלפי ארגון הבריאות העולמי אין נגדו כיום חיסון (למרות דיווחים שיפתחו חיסון שכזה) או טיפול ספציפי מאושרים, והאירוע מתרחש באזור מורכב מבחינה הומניטרית וביטחונית. אפשר לומר שהסבירות למגפה עולמית נמוכה מאוד, אבל לא הייתי אומר שאין איום באופן מוחלט", הוא אומר.

"אבולה בדרך כלל אינה מתפשטת כמו נגיף נשימתי, אלא בעיקר בעת מגע הדוק עם חולים או נוזלי גוף, ולכן קשה לה יותר להפוך למגפה עולמית רחבה ואין צפי לכזו, אבל היא בהחלט אירוע חירום בריאותי חמור באזור ההתפרצות".

פרופ' כהן סבור כי אחד הלקחים המרכזיים מתקופת הקורונה מתבטא גם בעת ההתמודדות עם האנטה ואבולה. "אנחנו רואים שימוש מהיר יותר בכלים שהתחזקו מאוד בתקופת הקורונה - שקיפות ועדכונים שוטפים, בדיקות מעבדה, ריצוף גנטי, איתור מגעים, בידוד ומעקב אחר חשופים, תיאום בין מדינות ומנגנונים בין-לאומיים דרך ארגון הבריאות העולמי", הוא אומר.

לדבריו, "בשני המקרים היה בהתחלה חשש טבעי, כי אחרי הכל מדובר בנגיפים חמורים והייתה הרבה אי-ודאות, אבל כעת אפשר לומר שתרחיש האיום העולמי הנרחב נראה פחות סביר, בייחוד במקרה של ההאנטה. לעומת זאת, כשמדובר באבולה החשש למגפה עולמית הוא אומנם נמוך גם כן, אבל ההתפרצות עדיין מחייבת טיפול רציני מאוד במקום שבו היא מתרחשת".

הוא מוסיף כי הלקח מקורונה הוא לא להיכנס לפאניקה, אלא "לזהות מהר, לבדוק מהר, לבודד כשצריך, לשתף מידע בין מדינות ולפעול לפני שהאירוע יוצא משליטה".