תושבת קריית גת הוכרה כנפגעת איבה בגלל טיל שנפל כקילומטר וחצי מביתה

עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, החלו בקריית גת אזעקות בלתי פוסקות וירי רקטות לעבר העיר. דגנית (שם בדוי), אם חד-הורית שמתגוררת ביחידת דיור בבית הוריה בקריית גת, נחשפה לדיווחים אודות נפילות טילים בתוך קריית גת במרחק של כקילומטר וחצי בלבד מביתה. לטענתה, הנפילות לא היו רק איום תאורטי: הן לוו ברעשי פיצוצים חזקים שגרמו לרעידות בחלונות, בדלת ובבית עצמו והפרו את תחושת הביטחון שלה.

העובדה שדגנית מתגוררת בבית קרקע, הגבירה אף יותר, לדבריה, את החשש לחדירת מחבלים לעיר, מה שהעצים את הלחץ והחרדה.

הגישה תביעה להכרה כנפגעת פעולות איבה, אך נדחתה

עו"ד רועי צורף ממשרד מרקמן טומשין ושות' הגיש בקשה לביטוח הלאומי כדי לבחון מחדש את ההחלטה, וגם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הדחייה. הוא הסביר כי מאז האירוע הטראומטי, דגנית סובלת מהתקפי חרדה, ממצב רוח ירוד, דופק מהיר, נדודי שינה וסיוטי לילה. כמו כן, ציין כי בעקבות תלונות על כאבים בחזה, היא ביצעה בדיקות לב, והן יצאו תקינות, מה שלדבריו, מעיד על כך שמקור הפגיעה הוא נפשי בשל התקפי חרדה. עוד הוא הסביר כי לא הייתה לה היסטוריה נפשית דומה לפני 7 באוקטובר ואילו כיום היא מקבלת טיפול תרופתי.

לפי הנטען, הדרך להכרה רשמית הייתה מלווה במכשולים בירוקרטיים קשים. בתחילה התביעה נדחתה בינואר אשתקד והרשות המאשרת טענה כי לא הוכחה נוכחות ב"אירוע איבה ספציפי" אלא תוארה "חרדה עקב מצב המלחמה". לאחר מכן ניתנה דחייה נוספת, של הבקשה לבחינה מחדש, שהתמקדה בפן הקרדיאלי בלבד והתעלמה מהנזק הנפשי המרכזי שנגרם.

עו"ד צורף הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולאחר מספר דיונים ובהמלצת בית המשפט, הסכימה לבסוף הרשות המאשרת לחזור בה מדחיותיה ולהכיר בפגיעה שארעה ב-7/10 כפגיעת איבה. "הכרה זו מלמדת כי גם חוויית החרדה והאימה של אזרחים בעורף, ובמיוחד קרבת נפילת הטיל, יכולה להביא להכרה בפגיעה נפשית עקב כך", טוען העו"ד.

הרשות המאשרת במשרד הביטחון, הדנה בפגיעות איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, דחתה תחילה את הבקשה, בטענה כי הפגיעה הנפשית אינה עונה להגדרת “אירוע איבה ספציפי”. בהמשך, ולאחר ההליך המשפטי המתואר, חזרה בה מעמדתה.