"סיוט": מכת יתושים ברחבי ירושלים

מכת יתושים בבירה: תושבים ברחבי העיר הבירה מתלוננים על ריבוי חריג של יתושים, שהפכו את השהייה בגינות ובמרפסות למלחמה בלתי פוסקת בעקיצות.

טלי, תושבת מרכז ירושלים, מספרת כי בתקופה האחרונה הפכה הישיבה בגינת ביתה לבלתי אפשרית. "אנחנו מארחים חברים בגינה, אבל פשוט אי אפשר לשבת בחוץ בלי לתת כל הזמן מכות לידיים ולרגליים בניסיון להרוג את היתושים. כולם עסוקים בלהתגונן מהעקיצות במקום ליהנות מהערב. זה נהיה ממש מטרד", היא מספרת. לדבריה, בתה סובלת במיוחד מהעקיצות. "היא מתגרדת כל כך הרבה עד שהיא פוצעת את עצמה ויורד לה דם. לחלק מאיתנו הידיים ממש מתנפחות מהעקיצות".

טלי ומשפחתה אף הזמינו מדביר פרטי, אך גם הטיפול לא הועיל. "בדקנו אם יש בסביבה מים עומדים או מקור אחר, אבל לא מצאנו כלום. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות".

גם איציק, בן 70 מצפון העיר, מספר כי אינו זוכר תופעה דומה בשנים האחרונות. "ישבתי לפני כמה ימים במרפסת, מזג האוויר היה נעים, אבל תוך כמה רגעים פשוט ברחתי הביתה", הוא מספר. "בתוך חמש דקות הרגתי חמישה יתושים. זה פשוט סיוט. אני לא זוכר שנה שבה ישבתי בחוץ בתקופה הזאת והיו כל כך הרבה יתושים. זה משהו חריג בהחלט".

"ככל שהרשות המקומית פועלת בצורה יסודית יותר, כך אפשר לצמצם את המטרד"

פרופ' אמנון להד, מומחה לרפואת משפחה של כללית במחוז ירושלים, מדווח כי אכן ישנה עלייה במספר הפניות בעקבות עקיצות יתושים בחלק מהמרפאות בעיר. "חלק מעמיתי למקצוע מבחינים לאחרונה בריבוי מקרים של מטופלים הסובלים מעקיצות", הוא אומר. בהחלט רואים עלייה בעקיצות", הוא אומר.

לדבריו, היקף התופעה תלוי במידה רבה בפעילות הרשויות המקומיות למניעת התרבות יתושים. "הדבר החשוב ביותר הוא מניעה, בעיקר טיפול במקורות מים עומדים ובמוקדי דגירה של יתושים, לצד פעולות הדברה. ככל שהרשות המקומית פועלת בצורה יסודית יותר, כך אפשר לצמצם את המטרד", הוא מסביר.

פרופ' להד מציין כי התגובה לעקיצות משתנה מאוד מאדם לאדם. "יש אנשים שכמעט לא מגיבים לעקיצה, ולעומתם אחרים, בעיקר בעלי נטייה אלרגית, עלולים לסבול מגרד משמעותי, נפיחות ואי-נוחות. אצל ילדים, גירוד חוזר עלול לגרום לפציעת העור ולהתפתחות זיהום מקומי, כמו אימפטיגו", הוא מסביר. לדבריו, במקרים שבהם הגרד משמעותי ניתן להיעזר בטיפול מקומי, לרבות משחות אנטיהיסטמיניות וסטרואידליות בהתאם להמלצה רפואית, ולעתים גם בתרופות אנטי-היסטמיניות דרך הפה להקלה על התסמינים.

בסוף השבוע דיווח המשרד להגנת הסביבה על לכידת יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס בחמש רשויות בצפון הארץ ובמרכזה, והורה להרחיב את פעולות הניטור וההדברה. פרופ' להד מסביר כי מדובר בתקופה שבה הסיכון להדבקה גבוה יחסית, אך מדגיש כי מוקדי התחלואה העיקריים נמצאים בדרך כלל בשפלה ובבקעה, ולא בירושלים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

"המשרד מבצע באופן תדיר ניטורים בנקודות פוטנציאליות לדגירת יתושים במחוז ירושלים, לרבות בשטח העיר. בשבועות האחרונים לא התקבלו במשרד פניות ציבור המעידות על עלייה במפגע יתושים בעיר. כמו כן, בניטורים שביצע המשרד בחודש האחרון לא אותרו מפגעים, למעט נקודה בודדת שבה איתר צוות מזיקים והדברה במשרד זחלי יתושים. ממצא זה הועבר לידיעת העירייה וטופל באופן מיידי.

"מוקדי דגירה מהסוג שנבדק מהווים פוטנציאל ליתושים מסוג קולקס, הפעילים בעיקר בלילות. עם זאת, לא ניתן לפסול הימצאות של דגירות מקומיות של יתוש הטיגריס האסיאתי, הפעיל בשעות היום ובין הערביים. יתוש זה משלים מחזורי ריבוי גם בכמויות קטנות מאוד של מים עומדים, לרבות בחצרות ובמרחב הפרטי".

מעבר לדיווח למוקד העירוני, הם ממליצים לציבור לפעול לצמצום המפגע:

1. לייבש ולרוקן מים עומדים מדליים, תחתיות עציצים, צמיגים וכלים פתוחים בחצרות ובמרפסות.
2. לתקן נזילות ודליפות מברזים, צנרת ומערכות השקיה.
3. לרוקן או להחליף מים באגרטלים ובקעריות שתייה של חיות מחמד לפחות פעם בשבוע.
4. להתקין רשתות בחלונות ולהשתמש בתכשירים דוחי יתושים מאושרים.

מעיריית ירושלים נמסר: "בתקופה האחרונה לא היה גידול במספר הפניות בנושא, ומבדיקת הגורמים המקצועיים בשטח, עולה כי רוב המפגעים נמצאו בשטח הפרטי (בריכות ביתיות, מים בתחתית אדניות, עציצים וכד'). התושבים קיבלו הנחיות מפורטות כיצד להתנהל במטרה למנוע מפגעים מסוג זה. הנחיות אלה מפורסמות גם באתר האינטרנט העירוני.

"בעירייה קיימת יחידת הדברה, הפועלת בהתאם לתוכנית מסודרת לטיפול במפגעי יתושים, וזאת על פי מיפוי וניטור מסודר של כל הנחלים, פריצות ביוב ועוד, וכן בעקבות פניות פרטניות של תושבים בנושא. הצוותים מבצעים חיפוש מקורות דגירה בשטח הפרטי והציבורי, ובמידה ואותר מקום בו יש גופי מים עומדים מהצעים ייבוש/הדברה".