עלול להחמיר מחלות: מה קורה לגוף כשחסר ויטמין D ואיך שומרים על רמה תקינה?

החורף הישראלי אומנם נחשב מתון יחסית למדינות רבות אחרות, אך גם אצלנו הירידה במספר שעות האור והחשיפה המצומצמת יותר לשמש עלולות להוביל לירידה ברמות ויטמין D בגוף. לוויטמין זה תפקיד חשוב בתפקוד התקין של מערכות רבות, ובהן מערכת החיסון, מערכת השלד, השרירים ומערכת העצבים. מחסור בו עלול להשפיע על איכות החיים, להחמיר מחלות כרוניות ואף להקשות את התפקוד היומי.

איך נוצר ויטמין D בגוף?

ויטמין D מיוצר בעור בעקבות חשיפה לקרני השמש, ובעיקר לקרני UVB. מידת הייצור מושפעת מגורמים שונים, בהם שעת החשיפה, עונת השנה, גיל, צבע העור והיקף שטח העור החשוף לשמש. בחודשי החורף, כאשר הימים מתקצרים והחשיפה לשמש מצטמצמת, גם ייצור הוויטמין בגוף יורד באופן משמעותי – ובהתאם עולה הסיכון למחסור.

כיצד ניתן לזהות מחסור בוויטמין D?

מחסור בוויטמין D נוטה להתפתח בהדרגה, ולעיתים אינו גורם לתסמינים מובהקים. עם זאת, ישנם כמה סימנים שעשויים לעורר חשד:

• עייפות מתמשכת שאינה מוסברת בחוסר שינה או בעומס רגשי.
• כאבים בשרירים או בעצמות, תחושת חולשה או כאבים ללא סיבה ברורה.
• ירידה בכוח השרירים וקושי בביצוע פעולות יומיות פשוטות.
• נטייה לזיהומים או לדלקות חוזרות, בעיקר בחודשי החורף.
• שינויים במצב הרוח, ובהם דיכאון עונתי, עצבנות או ירידה ביכולת הריכוז.

חשוב להדגיש: מדובר בתסמינים כלליים שאינם ייחודיים בהכרח למחסור בוויטמין D. לכן, הופעתם אינה מעידה בהכרח על מחסור ואין להסיק מכך מסקנות באופן עצמאי. כאשר מופיע תסמין מתמשך או מטריד, מומלץ לפנות לרופא לצורך בירור מקיף. אבחון של מחסור בוויטמין D נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה, ורק בהתאם לתוצאות ניתן לשקול טיפול מתאים.

מי נמצא בסיכון גבוה למחסור?

גם במדינה שטופת שמש כמו ישראל, לא כולם מייצרים כמות מספקת של ויטמין D. בין קבוצות הסיכון:

• אנשים שמבלים שעות רבות במהלך היום בחללים סגורים.
• קשישים – מאחר שעם העלייה בגיל פוחתת יכולתו של העור לייצר ויטמין D.
• בעלי עור כהה – כמות גבוהה יותר של פיגמנט בעור מפחיתה את חדירת קרני ה-UV.
• נשים בהיריון או בתקופת ההנקה – שבהן עולה הדרישה לוויטמין.
• אנשים הסובלים מהשמנת יתר – משום שהוויטמין עשוי להיאגר ברקמת השומן.
• חולים במחלות מעיים או בסרטן – מצבים שעלולים לפגוע בספיגת הוויטמין.
• תינוקות וילדים שאינם נחשפים מספיק לשמש או שתזונתם דלה בוויטמין D.

מתי מומלץ לבצע בדיקת דם?

בדיקת רמת 25(OH)D בדם נחשבת לדרך המדויקת ביותר לאבחון מחסור בוויטמין D. עם זאת, חשוב לדעת כי היא אינה מומלצת כבדיקת סקר שגרתית לכלל האוכלוסייה.

מומלץ לשקול לבצע אותה כאשר מופיעים תסמינים העלולים להתאים למחסור, כאשר משתייכים לאחת מקבוצות הסיכון, לפני התחלת נטילת תוספים לצורך התאמת המינון, או כאשר קיימת מחלת רקע הקשורה לעצמות או למערכת החיסון.

האם כל אחד צריך ליטול תוסף ויטמין D?

לא בהכרח. תוספי ויטמין D אינם נטולי סיכון, ואין להתייחס אליהם כאל תוסף שאפשר לקחת ללא שיקול דעת. מדובר בטיפול שיש להשתמש בו באחריות ובהתאם לצורך רפואי. נטילה עצמאית של מינונים לא מתאימים עלולה להזיק, ועודף של ויטמין D עלול לגרום לעלייה ברמות הסידן בדם, לאבנים בכליות, לבחילות ואף לכאבי ראש. לכן, לפני שמתחילים ליטול תוסף, מומלץ להתייעץ עם רופא.

המלצה רחבה יותר קיימת בעיקר עבור בני 60 ומעלה, הנמצאים בסיכון מוגבר לנפילות, לירידה בצפיפות העצם ולאוסטאופורוזיס. גם בקבוצת גיל זו ההחלטה צריכה להתבסס על שיקול רפואי ועל בדיקות מתאימות.

כדאי לדעת: ויטמין D הוא ויטמין מסיס בשומן. לכן, כאשר נוטלים אותו כתוסף, מומלץ לעשות זאת לצד ארוחה המכילה שומן, למשל אבוקדו, שמן זית, אגוזים או דג שמן, כדי לסייע לספיגה טובה יותר בגוף.

איך שומרים על רמות תקינות לאורך כל השנה?

חשיפה מבוקרת לשמש ובהתאם להמלצות רפואיות.

שילוב מקורות תזונתיים עשירים בוויטמין D, כגון דגים שמנים – סלמון, מקרל וטונה – וכן ביצים, מוצרי חלב מועשרים ופטריות שנחשפו לאור UV.

ביצוע בדיקות דם בהתאם לשיקול רפואי ובהתאם לקבוצת הסיכון.

נטילת תוספים - כאמור, רק בהתאם להמלצת רופא ולתוצאות הבדיקות.

שילוב של הרגלים אלה, לצד מעקב רפואי לפי הצורך, יכול לסייע בשמירה על רמות תקינות של ויטמין D ולצמצם את הסיכוי למחסור ברכיב החשוב לתפקוד תקין של הגוף, בכל גיל.

הכותב הוא ד"ר אדם רייטר, מומחה לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון