תביעה: האם לא נשלחה לבדיקות חיוניות - העובר נולד עם מומים קשים

אלונה (שם בדוי), אישה צעירה ובריאה, הייתה במעקב היריון סדיר. שוב ושוב העידו הבדיקות על ממצאים חריגים, אך חרף הצטברותם, אף גורם רפואי לא שלח אותה לבירור שיכול למנוע הולדת עובר עם מום: טענות קשות אלה מועלות במרכז תביעת רשלנות רפואית שאותה הגישו בני זוג מאזור ירושלים נגד קופת החולים מאוחדת ונגד רופא הנשים שניהל את מעקב ההיריון, באמצעות עורכי הדין רפאל אלמוג ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין רפאל אלמוג ושות'.

על פי הנטען בתביעה, האם נכנסה להיריונה השני בגיל 33, כשהיא בריאה וללא מחלות רקע משמעותיות. במהלך ההיריון היא עברה סדרת בדיקות שגרתיות, כולל סקירות מערכות וייעוץ גנטי, ובמהלכן נמסר לה כי ההיריון מתנהל באופן תקין.

אלא שלטענת עורכי הדין, כבר בסקירת המערכות המוקדמת זוהו ציסטות צוואריות דו־צדדיות. מדובר, כך נטען, בממצא מוכר העלול להיות קשור לתסמונות גנטיות ולמומי לב. רופא נשים בכיר שליווה את האם באופן פרטי, ציין את הממצא והמליץ על ביצוע בדיקת אקו לב עובר. אולם, על פי הנטען, חרף ההמלצה המפורשת, האם לא הופנתה לביצוע הבדיקה, והרופא שהמליץ עליה לא וידא בהמשך כי היא אכן בוצעה.

על פי התביעה, בהמשך ההיריון הופיעו ממצאים מחשידים נוספים: בסקירת המערכות המאוחרת ובבדיקות נוספות הודגמה הרחבה של אגני הכליות. כמו כן, נטען כי היה ניתן לזהות בבדיקה זו גם קפל עורף מעובה והרחבה של הסינוס הקורונרי (מבנה ורידי בלב) – שני ממצאים שהוחמצו על ידי הרופאים ולפי הנטען, היו מחזקים את החשד למומים בעובר.

התינוק נולד עם מום - ונאלץ לעבור ניתוח

לאחר שההנחיות לביצוע אקו לב לא יושמו, לפי הטענות, וכן הממצאים המחשידים לא אותרו, נולד בנם של בני הזוג כשהוא סובל מבעיות בריאותיות. הוא אובחן כסובל ממום לבבי ונאלץ לעבור הליך פולשני. הליך זה הסתבך והצריך ניתוח לב פתוח. כתוצאה מכך סבל הפעוט מסיבוכים נוספים ונדרש לאשפוזים וטיפולים חוזרים אשר במהלכם התברר כי הוא לוקה בתסמונת נונאן - תסמונת גנטית קשה ומוכרת ככזו העלולה לגרום למומי לב, עיכוב התפתחותי ופגיעה במערכות גוף שונות.

לטענת עורכי הדין אלמוג וגולד, הילד סובל כיום מעיכוב התפתחותי רב־תחומי המשפיע על כלל תחומי חייו. לדבריהם, הוא כרוך בקשיים משמעותיים בהבנה ובהבעה שפתית, ומתבטא בפגיעה ביכולות הקוגניטיביות ובקשיים בוויסות ההתנהגותי והרגשי. "הילד סובל ממגבלה בתנועה ומקושי בפעולות עדינות בידיים, מהליכה בלתי יציבה ומסורבלת, והוא נזקק לעזרה בפעולות יומיות בסיסיות. בשל מצבו, הוא משולב במסגרת שיקומית, נדרש לליווי והשגחה קבועים, ומצבו התפקודי מוגבל באופן משמעותי".

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' ישראל טלר, מומחה במיילדות, גינקולוגיה ואולטרה־סאונד. לטענתו, החמצת אבחון התסמונת שבה לקה הילד בעודו בבטן אמו היא "כשל מקצועי חמור ומתמשך".

לטענתו, ציסטות צוואריות הן ממצא אופייני לתסמונת נונאן, אך למרות המלצה להפנות את האם לבדיקת אקו לב עובר, הרופאים התעלמו ממנה, וגם היועצת הגנטית לא קישרה בין הממצא לבין המומים מוכרים.

עוד טען המומחה, כי בסקירה המאוחרת הודגמה הרחבת אגני כליה, אך גם אז לא נעשה חיבור לממצא הקודם, ובנוסף הוחמצו קפל עורף מעובה והרחבה של הסינוס הקורונרי – ממצאים המחייבים בדיקת אקו לב עובר.

לדבריו, אילו הבדיקה הייתה מבוצעת, ניתן היה לאבחן היצרות בעורק הריאה, ממצא שכיח במקרה של תסמונת נונאן. "אף שהומלץ לשקול את הבדיקה לאחר הסקירה הראשונה, ההמלצה נזנחה, לא נבדק אם אכן בוצעה, ולא ניתנה הפניה גם לאחר ממצאים חריגים נוספים, טען.

כמו כן מסביר המומחה כי בשבוע ה-20 להיריון כבר התקבלה תמונה שהעידה על ציסטות צוואריות, קפל עורף מעובה, הרחבת אגני כליה וסינוס קורונרי מורחב – מצב שלטענתו חייב אקו לב עובר והמשך בירור גנטי.

לטענתו, ההחמצות ואי ההפניה לבדיקה הביאו ללידת ילד עם תסמונת נונאן מבלי שהוסבר להורים על החשד, וכך נשללה מהם למעשה האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון, שלפי הנטען הייתה מאשרת את הפסקתו.

באשר לנזקי הקטין, לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות של שני מומחים נוספים: פרופ' אלי להט, מומחה בנוירולוגית ילדים, התפתחות הילד ורפואת ילדים, ופרופ' נתן רוגין, מומחה בקרדיולוגיה וקרדיולוגית ילדים. חוות הדעת מצביעות על פגיעה רב-מערכתית קשה ומתמשכת.

במישור הנוירולוגי, מסביר פרופ' להט כי הקטין סובל מעיכוב התפתחותי משמעותי המשפיע על השפה, המוטוריקה, היכולות הקוגניטיביות והוויסות ההתנהגותי, אשר מחייב ליווי וטיפול אינטנסיבי לאורך שנים. בהתאם לחוות דעתו של פרופ' להט, הוערכה לקטין נכות בשיעור של 40% בגין הליקויים ההתפתחותיים והקוגניטיביים, וכן 40% נוספים בגין הפגיעה המוטורית וההגבלה בהליכה.

במקביל, סובל הקטין ממום לב מולד מורכב שהוביל להתערבויות פולשניות ולסיבוכים משמעותיים, ולאחריהם נותרה פגיעה קרדיאלית המשפיעה על תפקודו היומיומי ועל יכולת המאמץ שלו. מצבו מחייב מעקב וטיפול מתמשך וצפוי להשליך על בריאותו גם בעתיד. בהתאם לחוות דעתו של פרופ' רוגין, הוערכה לקטין נכות רפואית בשיעור של 30%, תוך ציון כי קיימת אפשרות להחמרה בהתאם להתפתחות מצבו הקליני.

לטענת עורכי הדין אלמוג וגולד, הפגיעה אינה מסתכמת רק במצבו הרפואי של הילד. הוריו, בעלי השכלה אקדמית מתקדמת ומקצועות מבוקשים, נאלצו לשנות את מסלול חייהם, לצמצם את היקף עבודתם ולהקדיש משאבים רבים לטיפול אינטנסיבי ומתמשך בבנם.

בימים אלה הגישו עורכי הדין אלמוג וגולד, בשם ההורים ובנם, תביעה לרשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי של קופת החולים מאוחדת ונגד הרופא הנשים הבכיר אשר ליווה את ההיריון.

בתביעה שבה נדרש פיצוי בגובה מעל שניים וחצי מיליון שקלים, מתבקש בית המשפט המחוזי בלוד, לחייב את הנתבעים לפצות את ההורים ואת בנם על כלל הנזקים שמהם סבלו וככל הנראה יסבלו לאורך חייהם, בשל ההתרשלות באבחון התסמונת הקשה.

טרם הוגש כתב הגנה.

מאוחדת: "התביעה התקבלה לאחרונה, לאחר שנלמד את פרטיה, נגיב במסגרת ההליך המשפטי כמקובל".