החולה נותר ללא השגחה – ומת

ס', 63, תושב תל אביב, פונה למרכז איכילוב בתל אביב בעקבות קוצר נשימה חריף ושיעול. עם הגעתו, הוא אובחן כסובל מחמצת נשימתית – רמות גבוהות של פחמן דו־חמצני בדמו. מדובר במצב מסכן חיים העלול להוביל להפרעות קצב ואף לאירועי לב קטלניים.

בשל מצבו, הוחלט לאשפזו במחלקה פנימית ובהמשך להעבירו ל"חדר מוגבר" – חדר המיועד לחולים המצויים בסיכון גבוה להידרדרות מהירה, ובו מתבצע ניטור רציף של סימנים חיוניים, כגון דופק, לחץ דם וריווי חמצן בדם, לצד נוכחות קבועה של צוות רפואי, האמור לזהות כל שינוי בזמן אמת ולהגיב באופן מיידי.

בתביעה שהגיש בימים אלה עורך הדין רן שפירא, בשם ילדיו של ס', שבסופו של דבר נפטר בבית החולים, הוא טוען כי אף שמדובר בחדר שמטרתו לנטר חולים קשים באופן רציף, בפועל לא הייתה בו השגחה כנדרש. "על פי הנחיות רפואיות בין-לאומיות, טיפול בחולים במצבו של ס' מחייב מעקב מתמיד, שכן ירידה חדה ברמות החמצן עלולה להוביל בתוך זמן קצר לדום לב ולמוות", הוא אומר.

לפי הנטען בתביעה, תנאים אלה כלל לא התקיימו באותה עת בחדר המוגבר וכי המנוח לא חובר למוניטור כראוי ולא היה בהשגחה ברגעי חייו האחרונים. "הוא אותר על מיטתו כשהוא שוכב על בטנו, ללא גישה ללחצן מצוקה - מצב שמנע ממנו להזעיק עזרה בזמן אמת", טוען עו"ד שפירא.

על פי הנטען בתביעה, בדקות שבהן נקלע ס' למצוקה, האחות האחראית יצאה להביא תרופות, אך לא דאגה להשאיר גורם שיחליף אותה – בניגוד לסטנדרט המחייב נוכחות רציפה בחדר כזה לשם פיקוח על החולה. עוד נטען כי במהלך דקות אלה עבר המנוח קריסה נשימתית, איבד דופק וגופו נקלע למצב ציאנוטי – כלומר הוא הכחיל מחוסר חמצן.

כאשר אותר לבסוף, בוצעה בס' החייאה שנמשכה כעשר דקות. "ההפקרה לאורך דקות ארוכות וההחייאה הממושכת גרמו לס' לנזק מוחי בלתי הפיך", טוען עו"ד שפירא. לדבריו, לאחר האירוע הוא נותר מחוסר הכרה ומונשם. בהמשך עבר פיום קנה, אך מצבו לא השתפר. בדיקות הדמיה שנערכו לו אישרו שהוא סובל מנזק מוחי נרחב, לצד חום גבוה שיוחס לפגיעה המוחית.

לפי התביעה, כחודש לאחר האירוע, כשהוא עדיין סובל מחום גבוה, וכאשר מצבו עוד טרם יוצב, הועבר ס' מהמחלקה הפנימית באיכילוב לאשפוז במוסד סיעודי. שלושה ימים לאחר מכן - הוא נפטר.

בתביעה נטען כי מותו של ס' נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית חמורה, שהתבטאה, בין היתר, בהיעדר ניטור רציף, היעדר השגחה, כשלים בתיעוד הרפואי, וחוסר זיהוי בזמן אמת של ההידרדרות במצבו.

חוות הדעת שטענה לרשלנות

לתביעה צורפה חוות דעת רפואית שנערכה ע"י פרופ' אורן פרוכטר, מומחה למחלות ריאה ורפואה פנימית. לטענתו, חולים במצבו של ס', שסבל גם ממחלות רקע, נוטים להתדרדרות מהירה במצבם, ועל כן נהוג לפקח עליהם באופן הדוק תוך ניטור כל מדדי הבריאות והנשימה.

לדבריו, השארתו לבדו בחדר מוגבר, ואי חיבורו כיאות למכשירי הניטור מהווים סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.

לדברי פרופ' פרוכטר, זיהוי מוקדם של ירידה ברמות החמצן בדמו של ס' היה מאפשר התערבות רפואית פשוטה יחסית, כגון מתן חמצן או התאמת טיפול נשימתי, וכך, לטענתו, היה ניתן למנוע את קריסתו ואת מותו בסבירות גבוהה.

עוד צוין כי בחומר הרפואי קיימים פערים וסתירות בתיעוד, וכי לא ניתן הסבר מספק לשאלה מדוע לא אותרה מצוקתו של המנוח בזמן אמת.

לדברי עו"ד רן שפירא, מותו של ס' נגרם בשל שרשרת של מחדלים רפואיים חמורים. "הצטברותם הובילה לקריסה נשימתית ולנזק מוחי בלתי הפיך ולמותו, אשר לפי חוות הדעת בהחלט ניתן היה למנעו", טען.

במסגרת התביעה שהוגשה בימים אלה בשם ילדיו ועיזבונו של ס', מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט השלום בראשון לציון, להורות למשרד הבריאות, המפעיל את בית החולים איכילוב, לפצות את מרשיו, עד הסכום המקסימלי שבגדר סמכותו (2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.

איכילוב: "התביעה טרם התקבלה. כשתתקבל - נגיב בבית המשפט כמקובל. בלי להידרש לגופו של עניין, יצוין כי בית החולים פועל בהתאם להוראות הדין, להנחיות משרד הבריאות ולנהלים מקצועיים מקובלים, תוך הקפדה על סטנדרטים רפואיים גבוהים ועל בטיחות המטופלים. אנו משתתפים בצער המשפחה".