תביעה: הרופא נשען בכוח על בטן היולדת והפך אותה לעקרה

יעל (שם בדוי) בת ה-28 תובעת את בית החולים שיבא תל השומר ואת משרד הבריאות המפעיל אותו, בטענה כי הרופא נשען בכוח על בטנה כשהייתה בהיריון והפך אותה לעקרה.

על פי כתב התביעה, היא עברה היריון ראשון ספונטני, אך בשבוע ה־14 התגלו ברחמה שרירנים, גידולים שפירים בדופן הרחם, שאחד מהם אף חסם את צוואר הרחם. בשל כך, יעל הועברה למעקב במרפאת הריונות בסיכון גבוה בבי"ח שיבא תל השומר. במהלך בדיקות חוזרות נאמר לה כי אין כל מניעה מלידה טבעית.

לפי הנטען, בסוף השבוע ה-37 להריונה הגיעה יעל לחדר המיון בביה"ח שיבא תל השומר כשהיא חווה צירים ולידה מתקדמת. היא חוברה למוניטור והוא התריע על האטות בדופק העוברי, אך המיילדות הרגיעו אותה שאין סיבה לדאגה, וכי הן עוקבות אחר מצבו של העובר מעמדת האחיות. גם לאחר מתן אפידורל נמשכו ההאטות בדופק העוברי, שהשתפרו זמנית לאחר שינוי תנוחה. 

על פי התביעה, לנוכח אי-התקדמות הלידה, נקרא לחדר הרופא המיילד, והוא הסביר לבני הזוג כי אם המצב לא ישתפר, תישקל הולדת התינוק באמצעות פעולת ואקום או באמצעות ניתוח קיסרי. לטענת התובעת, בעלה ביקש במפורש להימנע מביצוע הליך של לידת ואקום, בשל ניסיון משפחתי קשה בלידה מסוג זה.

כעבור ארבע שעות נוספות, כאשר דווח על פתיחה מלאה, אך ללא כל התקדמות משמעותית בלידה, הועברה היולדת לחדר הניתוח, אך בעלה לא הורשה להיכנס. שם, לפי כתב התביעה, הודיע לה הרופא המיילד כי העובר במצג פנים - תנוחה חריגה ומסוכנת שבה פניו של העובר פונים קדימה אל תעלת הלידה במקום החלק העליון של הראש, דבר המקשה מאוד על יציאתו. למרות זאת, לפי הנטען, ניסה הרופא ליילד את העובר באמצעות ואקום, בהדביקו את המשאבה על פניו של הילד.

עוד נטען כי בשלב זה הרופא ביקש מהיולדת ללחוץ, ולפתע, לדבריה, הוא נשען במלוא כובד משקלו על בטנה, והפעיל לחץ עז. היולדת נאנקה מכאבים, אך גם בשלב זה התינוק לא יצא. 

לדברי עו"ד עדי וייס שמייצגת את התובעת, המהלך שביצע הרופא שנקרא תמרון קריסטלר ננקט בעבר על מנת לזרז את הלידה, אך לטענתה,בעקבות מחקר רב נאסר השימוש בו במדינות רבות. לדבריה, פעולה זו נחשבת כיום למסוכנת לאם ולעובר ובוצעה במקרה הנוכחי ללא כל הסבר וללא קבלת הסכמה מוקדמת מצד היולדת. היא מסבירה כי לידת ואקום במצג פנים נאסרה על פי ניירות עמדה רפואיים רבים, שקבעו שבמצג שכזה יש להימנע לחלוטין מההליך.

בהמשך התביעה מתואר כי ניסיון לידת הוואקום באישה לא צלח, ורופאה נוספת ששהתה בחדר הלידה התריעה כי אין טעם להמשיך בלידה, וכי יש להפנות את היולדת ללידה קיסרית.  לאחר שכשלו כל הניסיונות האגרסיביים, הועברה התובעת לניתוח קיסרי והעובר חולץ מבטנה במצב מצוקה. על פי הרישומים הרפואיים המצורפים לתביעה, התינוק נולד כחול, עדות למחסור בחמצן, עם קריש דם בקרקפת שנבע מניסיון הנפל ללידת וואקום. התינוק חובר מידית לחמצן ומצבו השתפר.

לעדות האם, בעודה תחת השפעת תרופות ומתאוששת מהלידה, היא שמעה את הרופא המיילד אומר לרופא אחר: "כמעט שברתי לו את הרגליים", כשכוונתו לבנה התינוק.

על פי הנטען, ימים ספורים לאחר הניתוח, הופיע שטף דם גדול באגן האישה, בקוטר של 14 סנטימטר. הצוות הרפואי ביצע שאיבה תחת סריקת CT שבאמצעותה נשאבו מגופה 600 סמ"ק נוזל דלקתי. בשל הזיהום טופלה יעל באנטיביוטיקה ונשארה לאשפוז במשך מספר ימים, ולאחר מכן שוחררה לביתה עם הנחיות להמשך טיפול תרופתי.

"ניהול הלידה היה רצוף בכשלים"

בתביעה מתואר כי בשנת 2021 נכנסה יעל להיריון נוסף, אך בשבוע ה־19, היא עברה הפלה טבעית עקב התקצרות צוואר הרחם. בשנת 2022 הרתה בשלישית, ובשבוע 13 עברה תפירת רחם, על מנת למנוע הפלה נוספת. בשבוע 22, היא חשה צירים מוקדמים ונאלצה לעבור הפלה מאוחרת.

בבדיקות שנערכו בהמשך נמצא כי היא סובלת מאי־ספיקת צוואר הרחם, מצב שבו לא ניתן להחזיק היריון עד סופו. לפני מספר חודשים נאמר לה שלא תוכל לשאת יותר היריון, והומלץ לה לשקול הליך פונדקאות - בשל הסיכון להיריון נוסף.

ד"ר מריוס ברגר, מומחה ברפואת נשים, מציין בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה כי "ניהול הלידה היה רצוף בכשלים. הצוות הרפואי לא אבחן במועד את מצג הפנים, ניסה ליילד באמצעות ואקום, בניגוד להנחיות המקצועיות, וביצע תמרון קריסטלר בלי לקבל על כך את הסכמת היולדת, ובניגוד לעמדת ארגון הבריאות העולמי". ד"ר ברגר קבע בחוות דעתו כי פעולות חריגות אלה של הצוות הרפואי גרמו לתובעת לקרע ברחם ולנזק בלתי הפיך לצוואר הרחם, נזקים שגרמו לכישלון הריונותיה הבאים.

לדברי עו"ד וייס, התובעת ובעלה מקיימים אורח חיים דתי, ומטרתם לאורך השנים הייתה להקים משפחה מרובת ילדים. לדבריה, כתוצאה מהפעולות הרשלניות שבוצעו כלפי התובעת, נגרם לה נזק בלתי הפיך, והיא לא תוכל עוד להחזיק היריון.

בתביעה מתבקש בית המשפט לחייב את משרד הבריאות, המפעיל את ביה"ח שיבא תל השומר, לפצות את בני הזוג על כל נזקיהם לעבר ולעתיד, ולממן את הליכי הפונדקאות העתידיים שלהם, שהוערכו בכ־450 אלף שקלים לכל מחזור. גובה התביעה ניתן להכרעת בית המשפט עד לגובה סמכותו (2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.

תגובת המרכז הרפואי שיבא: "רופאות ורופאי המרכז הרפואי שיבא הם המקצועיים והמנוסים בתחומם, ולפיכך הם מטפלים במקרים המורכבים ביותר של הריונות ולידות בסיכון. המקרה המתואר אירע לפני יותר משש שנים, במהלך לידה שהתקדמה במהירות ודרשה תגובה רפואית מיידית. על אף מורכבותה של הלידה, היא הסתיימה בלידת תינוק בריא, תוך שמירה מלאה על בטיחותם של האם והיילוד.

"הפעולות שבוצעו במהלך הלידה היו בהתאם לפרקטיקות המקובלות במרכזים רפואיים רבים בישראל ובעולם. כמקובל בכל הטיפולים הניתנים במרכז הרפואי, גם במקרה זה הצוות פעל מול המטופלת בשקיפות, תוך שיח רציף ומתן מידע לכל אורך הדרך".

משרד הבריאות: "כתב התביעה התקבל. תגובת המשרד תינתן בבית המשפט, כמקובל".