"רצו לעקור לי את העין": הלכה לבדיקת ראייה - וגילתה גידול ממאיר

מירי (שם בדוי), 20, מירושלים ואם טרייה לתינוקת, לא העלתה על דעתה שטשטוש בראייה זמן קצר אחרי שילדה יהפוך לבשורה שתשנה את חייה. "כשבוע אחרי לידה שמתי לב שמשהו בעין שמאל אינו כרגיל. הייתי בטוחה שזה קשור ללידה, כי מעולם לא היו לי בעיות ראייה וחשבתי שפשוט אצטרך משקפיים", היא מספרת ל-mako בריאות. "חודש לאחר מכן הגעתי לרופא העיניים בקופת החולים. הוא נבהל, ושלח אותי בדחיפות למיון בבית חולים במרכז הארץ".

לאחר סדרת בדיקות וצילומים התברר כי מדובר במלנומה של הענבייה - גידול ממאיר תוך-עיני, שבמקרים מסוימים מחייב גם עקירה של העין. "אמרו לי שאין דרך לטפל בזה בארץ ושאם רוצים לנסות להציל את העין, זה רק בחו"ל, ובשל גודל הגידול לא בטוח שגם זה יצליח", היא משחזרת. "הייתי מאוד מבוהלת, הכל נפל עליי ברגע".

"פתאום הרגשתי שלא הכל אבוד"

בהמשך היא פנתה אל ארגון rccs, המסייע לחולי סרטן, והם המליצו לה לפנות למרכז הרפואי הדסה עין כרם, שם היא פגשה את פרופ' שחר פרנקל, מומחה לגידולי עיניים ומנהל יחידת גידולי העיניים. לראשונה, החלה לחוש תקווה אמתית. "כשהגעתי אליו הוא אמר לי שיש מה להציל ושאפשר לטפל. אחרי כל מה ששמעתי קודם, פתאום הרגשתי שלא הכל אבוד", היא מספרת.

פרופ' פרנקל הציע לה להשתלב בטיפול מחקרי חדשני, ראשון מסוגו בעולם, שניתן בכדורים ועשוי לכווץ את הגידול ולמנוע את הצורך בעקירת העין. "הוא סיפר לי על המחקר וביקש שאחשוב על זה. חזרתי אליו והודעתי שאני רוצה להתחיל".

הטיפול שקיבלה מירי הוא תרופה בשם Darovasertib, שניתנת, כאמור, באופן פומי. פרופ' פרנקל מסביר כי במקרה שלה נמצא גידול עצום בגודל 12 מ"מ, שאיים על הראייה ועל העין עצמה. "המטרה הייתה לנסות לשמר את העין שלה בלי להגיע למצב של עקירת העין כפי שעלול לקרות במקרים כאלה", הוא אומר.

המחקר שמעניק תקווה לחולים

לדבריו, לאחר קבלת האישורים לביצוע המחקר, המרכז הרפואי הדסה הפכה למוסד הרפואי הראשון בעולם שבו מתבצע טיפול זה. ואכן, כבר בשבועות הראשונים תועדה תגובה מעודדת, עם נסיגה ברורה בגודל הגידול - תוצאה שמעניקה תקווה לא רק למירי, אלא גם לחולים נוספים הסובלים מאותה מחלה בארץ ובעולם.

מבית החולים נמסר כי עד היום לא היה בעולם טיפול תרופתי שניתן לחולים כדי להקטין או להעלים את הגידול עצמו. ברוב המקרים, הטיפול המקובל הוא שמרני וכולל לוחית רדיואקטיבית לשימור העין והראייה, אך כאשר מדובר בגידולים גדולים במיוחד - האפשרות שנותרת היא לעתים קרובות הוצאת העין עצמה.

"ניתן ליטול את התרופה במשך עד שישה חודשים, ואנחנו מבצעים מעקב צמוד מדי חודש כדי לבחון את היקף הגידול והשינויים שחלים בו", מסביר פרופ' פרנקל. לדבריו, בשלבי מחקר מוקדמים יותר, חולים מהדסה שהשתתפו בטיפול הראו נסיגה בגרורות ששלח הגידול בגופם, בעיקר לכבד - אחד האיברים המרכזיים שאליהם המחלה נוטה להתפשט. "אנחנו מקווים שכעת נוכל להדגים נסיגה גם במחלה שאינה גרורתית, או בכזאת שהגרורות שלה עדיין זעירות ונמצאות בשלב מוקדם מאוד", הוא מציין.

במרכז הרפואי הדסה ממשיכים בימים לנהל את המחקר ולהתחיל טיפול בקרב חולים נוספים המתמודדים עם מלנומה של תוך העין. עבור הרופאים, מדובר באפשרות לשנות את אופן הטיפול כולו במחלה.

"לאחר שנים של מאמצים להביא לישראל מחקרים קליניים פורצי דרך, אני מקווה שהמחקר הזה יהיה פתח לתקווה חדשה עבור המטופלים שלנו", מסכם פרופ' שחר פרנקל. "להציל ראייה, להציל עיניים ואולי גם להציל חיים, בעקבות מחלה שעד עכשיו הייתה חשוכת מרפא עבור רוב החולים, בעיקר במצבים שבהם קיימות גרורות".

את הטיפול הראשון ליוו ד"ר מוטי אבנר, אונקולוג בכיר המוביל את המחקר מטעם המרכז למלנומה בהדסה וצוות המרכז למחקרים קליניים בעיניים בניהולה של מיכל שפיגל.