הרופאה התעלמה מערכים חריגים – המטופל חלה בסרטן ערמונית גרורתי
ירון אובחן כחולה בסרטן הערמונית בשלב גרורתי. שנתיים לפני האבחון הוא ביצע בדיקת PSA והיא הצביעה על ערך גבוה מעל הנורמה, אך לפי הנטען לא נרשמה התייחסות רפואית לתוצאה. לאחר כשנה הוא ביצע בדיקה חוזרת ואז הגיע האבחון המר שבישר על מחלה גרורתית ללא יכולת ריפוי. העו"ד: מדובר במחדל שבו נורת אזהרה בוהקת בתיק הרפואי פשוט זכתה להתעלמות וגרמה לתובע נזק רב"
בשנת 2020 הופנה ירון, 60, לבדיקת דם תקופתית לשלילת סרטן ערמונית (PSA). התוצאה חזרה עם ציון של ערך חריג (4.65, אשר נחשב לרמה מוגברת וחייב, לפי הנטען, בירור או התייחסות רפואית). למרות ביקורים חוזרים של המטופל במרפאה, רופאת המשפחה לא ציינה את התוצאה, לא הסבירה את משמעותה ולא הפנתה אותו להמשך בירור. רק בחלוף כשנה, בעת בדיקה חוזרת, כבר התגלו גרורות באגן ובבטן – טענות אלה עלו בתביעה שהוגשה בשמו של ירון באמצעות עוה"ד יוסי טולדנו ממשרד עורכי דין שטובר טולדנו נגד שירותי בריאות כללית.
לדברי העו"ד, בעקבות האיחור באבחון, המחלה אובחנה כשהיא בשלב גרורתי וללא אפשרות ריפוי. "התובע נאלץ להתמודד עם קיצור משמעותי בתוחלת חייו, עם פגיעה קשה בכושר ההשתכרות וצורך בעזרה סיעודית ורפואית צמודה, מצב שהיה נמנע לו המחלה הייתה מאובחנת בשלב המקומי, אז סיכויי ההחלמה עמדו על כ-80%", טען.
האחריות למעקב מוטלת על הרופא
בתביעה נטען כי הרופאה התרשלה בתפקידה כ"שומרת סף". עו"ד טולדנו טען כי האחריות המקצועית למעקב אחר בדיקות מעבדה מוטלת על הרופא המטפל. "רופא משפחה אינו יוצא ידי חובתו רק בהסקת מסקנות מהעובדות שלפניו. מוטלת עליו החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתתן ברגע שעולה חשד", אמר. עוד הוסיף כי "האיחור באבחון מנע מהתובע את הסיכוי להירפא".
בתביעה ציין עורך דין יוסי טולדנו כי "רופא המשפחה חייב לברר ולעדכן את המטופל על אודות תוצאות חריגות, ודאי כשמדובר בבדיקות שעלולות להצביע על מחלות מסכנות חיים כמו סרטן". עוד נטען, כי בעקבות האיחור באבחון נגרם לירון נזק קשה מאוד, שהפך אותו מאדם פעיל, עצמאי ומתפקד, לנכה הסובל מהשלכות פיזיות קשות באופן יום-יומי. "הוא לא הצליח לשוב למעגל העבודה, נזקק לעזרה בכל שעות היום ונותר נכה לכל חייו", ציין העו"ד.
"מדובר במקרה מובהק של פגיעה חמורה ומזעזעת שהפכה אדם עצמאי לנכה קשה עם תוחלת חיים מקוצרת ביותר. התביעה נועדה להשיב לו את כבודו ולאפשר לו להתמודד עם החיים החדשים שנכפו עליו", סיכם.
לדבריו, פסק הדין מהווה תזכורת לחובת הזהירות המוגברת של רופאי המשפחה בניהול מעקב אחר תוצאות בדיקות חריגות, ומעביר מסר ברור כי הפרת החובה תגרור פיצוי משמעותי.
בית המשפט פסק למטופל פיצוי בסך כשני מיליון שקלים. קביעתו המרכזית הייתה כי גם תוצאה שנמצאת ב"אזור אפור" מחייבת התייחסות, וכי רופא המשפחה לא יכול להניח שמישהו אחר יעקוב אחריה. "יש כאן גם מסר ברור לציבור על אודות חשיבות מעקב אקטיבי אחרי תוצאות חריגות", טוען עוה"ד.
