"עלול להיות קטלני בתוך 24 שעות": החשש ממחלת הדבר ברוסיה

הסכנה הבריאותית שמעסיקה את העולם: מדענית בת 28 ממכון לחקר מחלות מסוכנות ברוסיה מתה לאחר שפיתחה דלקת ריאות קשה ומצבה הידרדר במהירות. על פי דיווחים, דריה שיפילובה עבדה בין היתר עם Yersinia pestis - החיידק הגורם לדבר. בעקבות מותה הוכנסו כמעט 200 בני אדם שבאו עמה במגע למעקב.

על פי הדיווחים, הרשויות ברוסיה טוענות כי שיפילובה מתה מ"דלקת ריאות ממקור לא ידוע", מכחישות שהתרחשה תאונת מעבדה וטוענות כי בבדיקות שנערכו לה לא נמצא קשר בין מחלתה לעבודתה.

"זה אירוע שצריך לקחת ברצינות", אומר פרופ׳ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. לדבריו, דווקא הצטברות הנסיבות היא שמחייבת תשומת לב. "מה שמדליק אצלי נורה אדומה הוא הצירוף של כמה דברים: מדובר בעובדת במכון שעוסק במחלות מסוכנות ובין היתר ב-Yersinia pestis, היא פיתחה דלקת ריאות קשה שהתדרדרה במהירות ומתה, ובמקביל ננקטו צעדי בידוד ומעקב אחרי מספר גדול של אנשים".

אף שלפי פרופ' כהן אין כרגע סיבה לפאניקה, החשש נוגע בעיקר לאפשרות של דבר ריאתי. הוא מסביר כי אחת הסיבות המרכזיות למסוכנות המחלה היא המהירות שבה היא עלולה להתפתח. "Yersinia pestis הוא חיידק שיכול להתרבות במהירות, להתפשט דרך מערכת הלימפה והדם ולגרום לאלח דם, שוק, כשל רב-מערכתי או דלקת ריאות קשה".

לדבריו, במקרה של דבר ריאתי ראשוני, שנגרם לאחר שאיפת החיידק, תקופת הדגירה עשויה להיות קצרה מאוד - בדרך כלל יום עד שלושה ימים. "לאחר הופעת המחלה עלולה להיות הידרדרות מהירה עם חום גבוה, קוצר נשימה, דלקת ריאות ולעתים ליחה דמית. ללא טיפול אנטיביוטי מתאים, דבר ריאתי עלול להיות קטלני בתוך זמן קצר מאוד - תוך 24 שעות".

עם זאת, פרופ׳ כהן מדגיש כי בניגוד למגפות הדבר ההיסטוריות, כיום קיימים טיפולים יעילים. "אנחנו לא במאה ה-14. יש לנו אנטיביוטיקה יעילה נגד הדבר. כאשר מזהים את המחלה ומתחילים טיפול במהירות, הסיכויים משתנים באופן דרמטי לטובה. בקיצור, הסכנה הגדולה ביותר היא איחור באבחנה ובטיפול".

התרחיש המדאיג: שרשרת הדבקה

גם בכל הנוגע ליכולת ההדבקה, חשוב לדבריו להבחין בין צורות המחלה. "דבר בובוני (או דבר הבלוטות) כמעט אינו עובר מאדם לאדם. הבעיה היא דבר ריאתי", מסביר פרופ׳ כהן. "אדם עם דבר ריאתי יכול לפלוט טיפות נשימתיות שמכילות את החיידק בזמן שיעול. אדם אחר שנמצא בקרבה ומכניס את הטיפות לדרכי הנשימה יכול להידבק".

אלא שגם כאן הוא מבקש להכניס את הסיכון לפרופורציות. "זו לא חצבת. מדובר בהדבקה טיפתית והיא דורשת בדרך כלל מגע קרוב עם חולה סימפטומטי. אין עדות להעברה בין בני אדם לפני הופעת סימפטומים, והסיכון עולה בעיקר כשהמחלה מתקדמת והחולה משתעל ומפריש כמות גדולה של חיידקים".

אם אכן יתברר שהעובדת ברוסיה נדבקה בחיידק, השאלה המשמעותית תהיה מה התרחש בפרק הזמן שבו הייתה חולה. "התרחיש המדאיג הוא שהעובדת נדבקה, לא זוהתה מיד כחולת דבר ריאתי, ובשלב שבו כבר הייתה סימפטומטית ומשתעלת הייתה בקרבה למשפחה, לעמיתים, חברים, לצוותים רפואיים או לחולים אחרים", אומר פרופ׳ כהן.

"במצב כזה יכולים להופיע מקרים משניים. אם גם הם אינם מזוהים בזמן, הם עלולים בתורם להדביק אנשים נוספים. זה מהלך קלאסי של אפידמיה. לכן שאלה חשובה היא האם היו אנשים שנחשפו אל החולה בתקופה שבה הייתה מידבקת, והאם כולם אותרו במהירות".

לדבריו, קיימים כיום כלים יעילים לבלימת תרחיש כזה. "מגעים בסיכון מקבלים אנטיביוטיקה מונעת ונמצאים במעקב, וחולים חשודים מבודדים. אם הפעולות האלה נעשות נכון ובזמן, אפשר בדרך כלל לקטוע את שרשרת ההדבקה".

האם הדבר יכול לצאת מגבולות רוסיה?

"עקרונית, התשובה היא כן", אומר פרופ׳ כהן. "אדם יכול להידבק, לעלות לטיסה בזמן תקופת הדגירה, להגיע למדינה אחרת ורק שם לפתח סימפטומים. ככה הקורונה והסארס התפשטו".

עם זאת, יש הבדל משמעותי בין דבר לבין נגיף הקורונה. "אין עדות לכך שאדם עם דבר ריאתי מדביק אחרים בזמן שהוא עדיין ללא סימפטומים. לכן עצם העובדה שאדם נגוע עלה למטוס אינה אומרת שכל הנוסעים נמצאים בסכנה. הסיכון מתחיל בעיקר כאשר האדם נעשה חולה, ובמיוחד כשהוא משתעל ונמצא במגע קרוב עם אחרים".

לכן, לדבריו, אף שהתפרצות שחוצה גבולות אפשרית מבחינה עקרונית, תרחיש של מגפה עולמית דוגמת הקורונה סביר הרבה פחות. "לחיידק אין את יכולת ההעברה האסימפטומטית והיעילה שאפשרה לקוביד להתפשט בעולם לפני שאנשים ידעו שהם חולים".

"הימים הקרובים הם החשובים ביותר"

השאלה כעת היא האם יתגלו מקרים נוספים. פרופ׳ כהן מדגיש כי ללא מידע מלא על האירוע לא ניתן להעריך את הסיכון במספרים. "אי אפשר לתת כרגע מספר אמין. זה תלוי לחלוטין במה שבאמת קרה ובכמה אנשים נחשפו".

אבל אם אכן הייתה חשיפה משמעותית, לדבריו לא אמורים להמתין חודשים כדי לראות את תוצאותיה. "בגלל שתקופת הדגירה של דבר ריאתי קצרה, אם אכן הייתה חשיפה משמעותית, היינו מצפים שמקרים משניים יופיעו בדרך כלל בתוך ימים ולא חודשים. לכן הימים הקרובים הם החשובים ביותר".

"אם כל המגעים הקרובים יאותרו, יישארו ללא סימפטומים במשך חלון המעקב המתאים ולא יופיעו מקרים חדשים, זה יהיה סימן מרגיע מאוד. ככל שעובר הזמן ללא מקרים נוספים, הסבירות שקיימת שרשרת הדבקה נסתרת יורדת בצורה משמעותית".

לדברי פרופ׳ כהן, כדי להבין מה באמת התרחש נדרש בראש ובראשונה מידע מדויק: יש לקבוע באמצעות בדיקות מה היה הפתוגן, לשחזר את ציר הזמן של החולה ואת המגעים שלה, לאתר ולעקוב אחר מי שנחשפו, לתת טיפול מונע למגעים בסיכון ולבדוק אם אכן התרחשה תאונת בטיחות במעבדה ומה היה מקור החשיפה.

"ובעיניי יש עוד דבר חשוב מאוד: שקיפות", הוא מסכם. "באירועים מהסוג הזה אמון הציבור ומערכת הבריאות הבין-לאומית תלויים במידע מהיר, מדויק וניתן לאימות. חוסר מידע אינו בהכרח עדות לכך שמסתירים משהו, אבל הוא בהחלט מקשה להעריך את הסיכון".