"מוסדות רפואה הפכו לזירה נוספת של דיכוי": מערכת הבריאות באיראן קורסת

על רקע המתיחות הגוברת באיראן והמחאות ברחבי המדינה, הולכים ומתרבים הדיווחים על פגיעה חמורה במערך הבריאות בטהרן ובערים נוספות: לפי מומחים ועדויות מהשטח, בתי חולים הפכו בימים האחרונים לזירה נוספת של דיכוי - כוחות ביטחון נכנסים למתחמים רפואיים, פצועים נשלפים ממיטות אשפוז, צוותי רפואה מאוימים וחולים נמנעים מלהגיע לקבל טיפול מחשש שייעצרו.

על פי הדיווחים, כבר תועדו מאות הרוגים בקרב המוחים - כאלפיים רק ביומיים האחרונים. אחד מבתי החולים בטהרן דיווח כי רק ביום שישי בערב הגיעו לפתחו כ-70 גופות, ועל פי ההערכות, גם מספר הפצועים עומד על אלפים. אף שניתוקי חשמל ואינטרנט מקשים על זרימת מידע רציפה, עדויות שמתקבלות מדברות על שימוש באמצעים קיצוניים והיקף הפגיעות והנפגעים המלא אינו ברור בשלב זה.

פרופ’ עוזי רבי, מומחה לאיראן ומראשי מרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, אומר ל-mako בריאות כי הדיווחים על הפגיעה בבתי החולים אינם מקריים, אלא חלק ממהלך מכוון. "בימים האחרונים הפכו מוסדות רפואיים באיראן לזירה נוספת של דיכוי, במקום למרחב מוגן”, הוא אומר. “האירועים בבתי החולים אינם חריגים או נקודתיים. שליפת פצועים ממיטות אשפוז, כניסת כוחות ביטחון למתחמי רפואה ואיומים על צוותים - כל אלה הם אמצעים שמאפשרים לבוא חשבון עם ציבור המוחים, באמצעות פגיעה במקום שאמור להיות ניטרלי”.

“יש איומים ברורים: רופאים שמטפלים בפצועים עלולים לשלם מחיר אישי וגם קרובי משפחתם עלולים לשלם"

פרופ’ עוזי רבי

לדבריו, מדובר גם בקריסה תפקודית ממשית של המערכת הרפואית. “אין מיטות. זה לא רק עניין של הוצאה פיזית של פצועים ממיטות אשפוז - יש דיווחים על גופות שנערמות במבואות בתי החולים”. במקביל, הוא אומר, מופעל לחץ ישיר גם על צוותי הרפואה. “יש איומים ברורים: רופאים שמטפלים בפצועים עלולים לשלם מחיר אישי וגם קרובי משפחתם עלולים לשלם".

הוא מוסיף כי "מערכת הבריאות הקורסת ממילא ואינה מסוגלת לקלוט את מספר ההרוגים ההולך וגדל. הענישה הקולקטיבית היא כלי שבאמצעותו למעשה מראים למוחים ולאלה שמתלבטים אם לצאת למחאה, שכדאי להם לחשוב פעם שנייה".

"שולפים פצועים ממיטות אשפוז ועוצרים אותם"

גם ח"כ לשעבר רות וסרמן לנדה, מומחית לעולם הערבי והמוסלמי ועמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, מתארת דפוס פעולה מוכר של המשטר בתוך בתי החולים. “שולפים פצועים ממיטות אשפוז ועוצרים אותם". לדבריה, עצם נוכחות כוחות הביטחון במסדרונות בתי החולים משנה את ההתנהלות בשטח. “כשאנשי משמרות המהפכה נמצאים במסדרונות, זה כדי לראות מי מגיע ולעצור אותו".

וסרמן הוסיפה כי לפי הדיווחים, כוחות הביטחון משתמשים באלימות מכוונת שגורמת לפגיעות קשות וממושכות. “אחת השיטות שלהם היא לירות לעיניים כדי לעוור - זו טקטיקה ידועה שגרמה בעבר לנזקים חמורים ולעיוותים קשים, ולפי העדויות משתמשים בה גם בגל המחאות הנוכחי".

היא מדגישה כי המידע שמגיע מבתי החולים הוא חלקי מאוד. “כיבו חשמל ואינטרנט, ולכן רב הנסתר על הגלוי. אין מידע שזורם כל הזמן, וזה משפיע ישירות גם על בתי החולים”. לדבריה, הפחד ממעצר מרחיק פצועים מהמערכת הרפואית. “יש פצועים שפשוט מפחדים להגיע לבתי החולים. אני מעריכה שהטיפול הרפואי עובר למסגרות מאולתרות או מחתרתיות, אבל ברור שאין שם ציוד מתאים לכל סוגי הפגיעות”.

גם בני סבטי, מומחה איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS מצביע על תיאום חריג בין זרועות השלטון, כולל גורמי אכיפה ורפואה משפטית. לדבריו, בימים האחרונים מפגין המשטר קו אחיד שמטרתו להסיט אחריות מהכוחות הפועלים בשטח. הוא מציין דברים שאמר מפקד המשטרה הארצית של איראן, אחמד-רזא ראדאן, ולפיהם הוגברה הפעילות נגד המוחים, בוצעו מעצרים של גורמים מרכזיים במחאות, והם יועמדו לדין לאחר השלמת ההליכים המשפטיים. "ראדאן אף טען כי לפי דיווחי הרפואה המשפטית, חלק ניכר מההרוגים נהרגו כתוצאה מפגיעות נשק קר ודקירות סכין, ובמקרים של ירי - מדובר בירי מטווח קצר, שלדבריו אינו מעיד על פעילות של כוחות הביטחון", מציין סבטי.

“זה לא מקרי”, הוא אומר. “המשטר מנסה לייצר נרטיב אחיד שלפיו המפגינים הם אלה שפוגעים, הורגים ומייצרים כאוס - ולא כוחות הביטחון. כאשר גם הרפואה המשפטית משתלבת בקו הזה, מדובר בקשר שתיקה מערכתי שמטרתו לטשטש אחריות, להפחיד את הציבור ולהרחיק את האשמה מהשלטון”.

קול נוסף מגיע מסוגנד פאחרי, ראש דסק המדיה בפרסית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. היא מספרת כי לפי עדויות משנים קודמות, הפגיעה בפצועים אינה מסתיימת בשלב האשפוז. “יש דפוס של המשטר שגם עורם קשיים גם סביב גופות של מפגינים שנהרגו - לא מאפשרים לקבור בעיר המגורים, ולעתים אף מונעים מבני המשפחה להגיע לקבר. זו ענישה של המשפחה כולה”.

"נשים עוברות שם אונס בוודאות - אונסים אותן ואז מוציאים אותן להורג. יש גם עדויות על התעללות מינית בקרב גברים באמצעות אלות"

סוגנד פאחרי

"הבסיג' (חמושים בשירות המשטר) נכנסים לבתי החולים, לוקחים מפגינים, אפילו כאלו שנפצעו קשה לבתי הכלא. ושם מתעללים בהם. נשים עוברות שם אונס בוודאות - אונסים אותן ואז מוציאים אותן להורג. יש גם עדויות על התעללות מינית בקרב גברים באמצעות אלות. יש תיעודים של הצלפות עם שוט. אם קיבלת עונש של 20 הצלפות, זה אף פעם לא נגמר בזה", היא אומרת.

לדברי סוגנד, גם עצרות זיכרון בסיסיות נתפסות כמעשה מחאה. “עצם העלייה לקבר של מפגין נחשבת בעיני המשטר כהפגנה. יש מקרים שבהם בני משפחה נעצרו רק משום שניסו להגיע לקבר”. היא מוסיפה כי לפי עדויות שנמסרו בעבר, פצועים שנלקחו מבתי חולים הועברו למתקני כליאה, שם היו חשופים להתעללות קשה - גם כאשר מצבם הרפואי היה חמור.

כאמור, בשל ניתוקי התקשורת והיעדר נתונים רשמיים, בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפצועים וההרוגים שהובאו לבתי החולים בימים האחרונים, וייתכן כי ההיקף גדול יותר מכפי שדווח. עם זאת, לפי המומחים, עצם הפגיעה במוסדות הרפואה, מעידה על עומק המשבר ועל המחיר הכבד שמשלמים גם המוחים וגם אלה המבקשים טיפול רפואי בלבד.