הרעלות, נפילות ואלכוהול: עשרות ילדים נפגעו בשבועיים הראשונים למלחמה

מאז תחילת המערכה בין ישראל לאיראן נפגעו לפחות 63 ילדים בתאונות בלתי מכוונות ברחבי הארץ - ארבעה מהם איבדו את חייהם: כך עולה מניתוח נתונים ראשוני של ארגון בטרם לבטיחות ילדים מהשבועיים הראשונים ללחימה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה במהלך מלחמת "עם כלביא" תועדו 53 חבלות בקרב ילדים.

מניתוח הנתונים עולה כי הקבוצה הפגיעה ביותר היא פעוטות בני לידה עד 4 שכללה 22 מקרים. אחריהם בני נוער בני 15 עד 17 עם 19 מקרים. בגילים 5 עד 9 תועדו תשעה מקרים ובגילים 10 עד 14 - שבעה מקרים.

בין האירועים שתועדו בשבועיים הראשונים ללחימה היו שני נערים כבני 17 שפונו למיון לאחר שהשתכרו וסבלו מערפול כבד, ונער בן 13 שנפל ואיבד הכרה - גם בעקבות שתיית אלכוהול. כמו כן, פעוט בן שנה וחצי מקריית אתא נפגע לאחר ששתה אקונומיקה בביתו, ופעוט נוסף כבן שנה שפונה מחוסר הכרה לאחר שנחשף לסם מסוכן.

מקרים נוספים כללו נפילות מגובה: נער בן 17 מירושלים נמצא במצב קשה לאחר שנפל בחדר מדרגות, בן 15 נפצע בינוני לאחר שנפל מגג סמוך לחוות שלישה, ילד בן 6 שנפצע בינוני לאחר שנפל בגן שעשועים בבני ברק ונחבל בראשו ותינוק בן שנתיים נפל ממרפסת ביתו בירושלים.

לפי הנתונים, מלבד תאונות דרכים נרשמו גם פגיעות מסוגים נוספים ובהן שש נפילות מגובה, חמישה מקרי תגובה אלרגית, ארבעה מקרי הרעלה וארבע תאונות הקשורות לרכיבה על אופניים או גלגלים קטנים.

"עלייה משמעותית בפגיעות בקרב ילדים"

לדברי מנכ"לית ארגון "בטרם", אורלי סילבינגר, על פי מחקר שערך הארגון בהקשר למצבי חירום, בתקופות מלחמה לעתים מתרחשת עלייה בתאונות ילדים - בעיקר לאחר הימים הראשונים של ההתכנסות בבית.

"אנחנו רואים עלייה משמעותית בפגיעות בקרב ילדים בשבועיים האחרונים. בתחילת מלחמה יש בדרך כלל כמה ימים של פעילות עצימה, ובהם המשפחה מתכנסת בבית, ההורים דרוכים והילדים כמעט לא יוצאים - ולכן לעתים אפילו רואים ירידה זמנית בהיפגעות", היא אומרת. "אבל לאחר מכן מתחילה 'שגרת חירום' - חלק מההורים עובדים מהבית, הילדים נמצאים יותר בבית או מסתובבים בסביבה הקרובה, והסטרס שבו נמצאים ההורים פוגע ביכולת להשגיח על הילדים. בשלב הזה אנחנו מתחילים לראות עלייה בהיפגעות".

לדבריה, תופעה דומה נצפתה גם לאחר מתקפת 7 באוקטובר וגם בתקופת מלחמת "עם כלביא". "סטרס של הורים ושגרה שנשברת מעלים את הסיכון לתאונות ילדים", היא אומרת.

סילבינגר מוסיפה כי כבר לפני המערכה הנוכחית, מתחילת השנה, ישנה עלייה בהיפגעות ילדים בתאונות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ובכלל בהשוואה לשנים קודמות. "הציבור נמצא במתח סביב האפשרות לעימות נוסף עם איראן כבר כמעט 3 חודשים, ועל כן ההערכה היא שהמתח התחיל הרבה לפני תחילת המערכה עצמה, מתח שמוריד את השמירה על הילדים ומעלה סיכונים ותאונות", היא אומרת. "כשהורים נמצאים בלחץ, איכות ההשגחה על הילדים יורדת".

״בנוסף, התקופה הנוכחית, שבה הרבה הורים נמצאים בבית עקב המצב, וגם הסמיכות לחג הפסח, הביאו לכך שהניקיונות החלו מוקדם יותר, מה שמעמיד את הילדים בסיכון להיפגעות מהרעלות וכוויות עקב חשיפה לחומרי ניקוי מסוכנים, נפילות מגובה דרך חלונות פתוחים ואף תאונות דרכים שעלולות להיגרם בעקבות העובדה שילדים נשלחים לשחק מחוץ לבית.

״כמו כן, האוכלוסייה הערבית מציינת את חודש רמדאן, חודש של צום במשך היום וארוחה גדולה בערב. במהלך היום, ההורים יותר חלשים, ומתקשים לשמור על הילדים, והרבה מהמשפחות מבלות במטבח לצורך הכנת הארוחה הגדולה ששוברת את הצום. לכן, גם בחברה הערבית, הסיכוי לתאונות עולה בתקופה הזאת".

סילבינגר פונה להורים ואומרת: "אל תגידו לי זה לא יקרה: היערכו מראש ואמצו הרגלי בטיחות בבית. בתקופת המלחמה נוספים סיכונים חדשים - ממחמים וחוטי חשמל במרחבים מוגנים ועד ריצה למקלטים וחפצים קטנים בהישג יד. הלחץ שבו ההורים נמצאים פוגע גם ביכולת להשגיח על הילדים".