הקיבה, לולאות המעי והטחול נכרתו - וחולה הסרטן שב לתפקוד

לפני כ-19 שנה אובחן בגופו של דב בן ה-78 סרטן מסוג סרקומה. הוא נותח בהצלחה והיה במעקב רפואי במשך כ-13 שנים, ובסיומן שוחרר לאחר שלא נמצאה עדות למחלה פעילה.

לפני כשנה וחצי, בעקבות בדיקות שביצע מסיבות רפואיות אחרות, התגלו בבדיקת CT שעבר גידולים חדשים בחלל הבטן העליונה. "פניתי למנתח, ולאחר שהוא עיין בחומר הרפואי נמסר לי כי הגידולים אינם ניתנים לניתוח, והופניתי לטיפול אונקולוגי תרופתי", הוא מספר ל-mako בריאות. הוא טופל במשך כחצי שנה, אך הגידול המשיך לגדול, מצבו הכללי הלך והחמיר ודב סבל מתופעות לוואי קשות ומירידה משמעותית במשקל. גם ניסיון טיפולי נוסף לא הוביל לשיפור. "אשתי חששה כי ייתכן שלא מוצו כל האפשרויות", הוא מוסיף.

בני הזוג פנו לפרופ’ גרונקי, מומחה עולמי לסרקומות מאיטליה, לצורך קבלת חוות דעת נוספת. לאחר שעיין במקרה בעת פגישת הזום שהתקיימה, ציין המומחה כי לדעתו מדובר בגידול שניתן לניתוח - ובאותה הזדמנות תהה - “למה לא דיברתם עם פרופ’ גיא להט?”

לאחר שהבין שהתשובה למצבו המורכב נמצאת, ככל הנראה, ממש מתחת לאפו - כאן בישראל, דב הופנה לפגישה בבית החולים איכילוב, שם נבחן המקרה מחדש. בתוך זמן קצר התקבלה החלטה לבצע ניתוח, שהוגדר כמורכב במיוחד. הניתוח התקיים ב-28 באוקטובר, עבר בהצלחה, ומאז דב נמצא במעקב רפואי. כיום הוא מצוי בתהליך החלמה, עם חזרה הדרגתית לאיכות חיים ותפקוד יום-יומי.

את הפערים שיכולים להיווצר סביב ההגדרה “בלתי נתיח”, מגדיר פרופ’ גיא להט, מנהל האגף הכירורגי ומומחה על לניתוחי סרקומה במרכז הרפואי איכילוב כתופעה מוכרת בתחום, שנובעת מהמורכבות הרבה שבקבלת החלטות כירורגיות במחלות נדירות.

"באחרונה ניתחתי מטופל מבוגר עם ליפוסרקומה, שבבית חולים אחר הוגדרה כ'בלתי נתיחה', אומר פרופ' להט. "לאחר טיפול תרופתי הגידול המשיך לגדול, הפך לסימפטומתי, ונראה היה שהוא מערב מספר איברים בבטן העליונה ונושק לכלי דם גדולים. למרות המורכבות, בחינה מדוקדקת של ההדמיה והערכת מצבו התפקודי של המטופל העלו כי קיימת אפשרות לכריתה רדיקלית מלאה - ללא השארת מחלה מקרוסקופית וללא פשרה אונקולוגית - ובעלת פוטנציאל ממשי לריפוי". הוא מסביר כי הניסיון המצטבר בהתמודדות עם גידולים מורכבים, לעתים גבוליים לכריתה, היה מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטה לבצע את הניתוח, ובסופו של דבר הוא בוצע בהצלחה והמטופל התאושש.

בתוך הגידול שהוסר נמצאו הקיבה, לולאות המעי גס השמאלי והטחול. כמו כן, גם חלק מהלבלב והכליה השמאלית נכרתו. "המטופל חוזר לתפקוד לגמרי רגיל, והגוף מצליח לשמר את האיברים שיש לו", מסביר הפרופ'. "הגוף עושה את האדטפציה והוא משמר את הפיזיולוגיה".

"במצבים של פתולוגיות נדירות ומורכבות, כדאי לבקש חוות דעת נוספת ממומחה בעל ניסיון ספציפי בתחום"

"בסרקומה, סרטן נדיר ומורכב של רקמות החיבור, הקביעה אם גידול ניתן לניתוח אינה תמיד מוחלטת", מסביר פרופ' להט. "במקרים מסוימים, אותה מחלה בדיוק יכולה לקבל פרשנות שונה - לא בגלל שינוי בגידול עצמו, אלא בגלל התמחות, ניסיון והיכרות עמוקה עם סוג הסרקומה והמיקום שבו היא מופיעה. עבור חולים מסוימים, הפער הזה עשוי להיות ההבדל בין המשך טיפול תרופתי בלבד לבין אפשרות ניתוחית שלא ידעו שקיימת".

"הסיפור הזה אינו קריאה להפנות 'כל מקרה' למנתח כזה או אחר, אלא תזכורת עקרונית: בקביעות של 'אין מה לעשות' או 'בלתי נתיח' (בסרקומה ובכל תחום כירורגי), לעתים נחרץ גורל", אומר פרופ' להט. "לכן, במצבים של פתולוגיות נדירות ומורכבות, כדאי לבקש חוות דעת נוספת ממומחה בעל ניסיון ספציפי בתחום, במסגרת צוות רב-תחומי המיומן בתחום. לעתים, ההבדל טמון בפרשנות מדויקת של ההדמיה, בהערכת הסיכון-תועלת, ובניסיון המצטבר של מי שמבצע ניתוחים כאלה בשגרה".

דב עצמו, מהנדס אלקטרוניקה, אב לשלושה וסב לעשרה נכדים, אומר כי במבט לאחור, עצם גילוי האפשרות הניתוחית שינה את מסלול המחלה שלו. התקווה שלו כעת היא שהסיפור האישי שלו יגיע לחולי סרקומה נוספים, ויעודד אותם לשאול שאלות, לבקש חוות דעת נוספת, ולא לוותר מראש על אפשרויות - רק משום שלא ידעו שהן קיימות.