"אין איש צוות שלא היה מזועזע מעשרות הילדים הפצועים שקיבלנו"

במרכז הרפואי סורוקה עדיין מאושפזים 24 פצועים מזירות הנפילה של הטילים המתפזרים בדימונה ובערד, חלקם עדיין במצב קשה ומסכן חיים. בבית החולים מדגישים כי מה שמבדיל את האירועים האחרונים מאירועים אחרים הוא אופי הפציעות - שילוב בין פגיעות הדף קשות לבין רסיסים מרובים הפוגעים בשטח רחב.

פרופ' עמית פרנקל, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ ומנהל האר"ן בסורוקה, אומר ממרום כ-25 שנות ניסיון, כי מדובר במראות חריגים במיוחד: "ראינו פציעות רבות ומגוונות לאורך השנים, כולל באירועים קשים כמו 7 באוקטובר שבו קלטנו כ-700 פצועים, אבל אין איש צוות בבית החולים שלא היה מזועזע מעשרות הילדים הפצועים שקיבלנו בעקבות פגיעות של הטילים הכבדים שפגעו בדרום", הוא אומר.

"כשגל ההדף פוגע בגוף האדם - הוא מסוגל לגרום לפציעות קטלניות, בעיקר לקרעים באיברים פנימיים כמו ריאות ואיברי הבטן"

לדבריו, במלחמה הנוכחית נראים בישראל שני סוגים מרכזיים של פגיעות הנגרמות מסוגי תחמושת שונים: הראשון הוא פגיעה של ראש נפץ כבד, הכוללת הרס מוחלט בנקודת הפגיעה וגל הדף עוצמתי שמתפשט למרחקים של מאות מטרים. "האוויר עצמו נע במהירות ובאנרגיה גבוהה, כשהוא מסוגל לעקור קירות מהמקום, להעיף ולהטיח חלונות ודלתות. כשגל ההדף פוגע בגוף האדם - הוא מסוגל לגרום לפציעות קטלניות, בעיקר לקרעים באיברים פנימיים כמו ריאות ואיברי הבטן", הוא מסביר. "פצוע יכול להיראות שלם מבחוץ, אבל בתוך הגוף יתכנו קרעים מסיביים של איברים מלווים בדימום משמעותי ומסכן חיים", הוא מוסיף, ומדגיש כי מדובר בפגיעות שקשה לזהות מיד בתנאי השטח.

הסוג השני, לדבריו, הוא טיל מצרר שמפזר באוויר עשרות פצצות קטנות עם שטח פיזור נרחב. "כל אחת מהפצצות הללו מייצרת נזק והדף משלה, ולכן כל מי שנמצא באזור החשוף עלול להיפגע באופן קשה". לדבריו, גם בשל פגיעות מסוג זה נוצרות פציעות מורכבות: "אנחנו רואים פצועים עם עשרות רסיסים - חלקיקי מתכת ובטון שחדרו לגוף. המגוון גדול מאוד - מפצוע עם רסיס אחד במקום קריטי בגוף ועד פצועים עם פגיעות חודרות רבות במקביל. אין באמת דרך להתחמק מפציעה אם אתה לא ממוגן".

עוד הוא מדגיש כי האתגר המרכזי הוא באבחון: "בדקות הראשונות קשה להבין את היקף הפגיעה בגלל הדם הרב שמכסה את הפצועים, ובשל המסלול הבלתי צפוי שיכולים רסיסים לייצר תוך חדירתם לגוף. לעתים, רק לאחר בדיקות הדמיה כמו CT מתגלים רסיסים במקומות שונים בגוף". פרופ' פרנקל מתייחס בעיקר לאירוע הקשה בערד, שבו נקלטו בבית החולים עשרות ילדים פצועים: "ילדים פצועים הם תמיד מחזה קורע לב. האירוע הזה, שבמהלכו הובהלו למרכז הרפואי סורוקה עשרות ילדים מדממים, חלקם במצב קשה - ייחרת בזיכרון הצוות הרפואי שלנו לעד. ילדים צערים, שעד לפי רגע שיחקו והשתעשעו בתמימות, נזקקו לפתע לניתוחים מצילי חיים, להנשמה ולאשפוז בטיפול נמרץ. באירוע אחד ארבעה ילדים הורדמו והונשמו – זהו אירוע חריג וקשה לכל הדעות".

לדבריו, למרות השוני באופי הפגיעות, היערכות בית החולים אינה משתנה: "בשלבים הראשונים אנחנו לא יודעים מה סוג התחמושת. אנחנו נערכים לקליטה של פצועים מהדף ומרסיסים - בלי קשר למנגנון המדויק של הפגיעה". עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במורכבות רפואית משמעותית: "מגוון הפציעות עצום, והסכנה קיימת כמעט בכל אחד מהמצבים. יש פגיעות שלא ניתנות לזיהוי מיידי, ועל כן נדרש מיון ראשוני מקצועי, מהיר ומדויק".

"גוף מלא ברסיסים"

אתמול (ראשון) התפוצץ במרכז הארץ טיל מצרר ששוגר מאיראן, כשחלק מהפצצות שהתפזרו ממנו נפלו במרכז תל אביב, וכ-15 פצועים פונו לבית החולים איכילוב בדרגות פציעה שונות. פרופ' אמל חורי, מנהל החטיבה האורתופדית במרכז הרפואי איכילוב, מספר כי מרבית הפציעות במלחמות הן פציעות אורתופדיות. "יש אנשים שמגיעים עם פצע אחד גדול ופתוח, ויש אנשים שמגיעים עם המון פצעים מדממים", הוא אומר.

לדבריו, הרסיסים הם הגורם המרכזי לפגיעות הקשות: "רסיס שנע במהירות גבוהה הופך למעין קליע. זה לא רק מתכת - זה כל דבר שמתפוצץ והופך לקליע משני. הוא חודר לרקמות - שריר, עצם ולכלי דם - ואם העוצמה גדולה, אנחנו רואים גם שברים". במקרים חמורים, הוא מוסיף, מדובר בפגיעות מורכבות במיוחד: "שברים פתוחים שמעורבים בהם גם הרקמות הרכות וגם כלי דם - ולעתים זה מגיע עד כדי אובדן גפיים".

פרופ' חורי מדגיש כי בניגוד לקליעים, פגיעות רסיסים אינן צפויות: "אין להם צורה או מסלול קבוע, ואי אפשר לצפות את היקף הנזק. הם יכולים ליצור פצע בודד, אבל גם לפגוע בעשרות נקודות בגוף". בנוסף, הוא מציין כי הרסיסים עלולים להוביל לזיהום, מה שמקשה עוד יותר על הטיפול בפציעות. "בעבר ראינו פגיעות כאלה בעיקר בפיגועים, כשמחבלים שילבו במסות הנפץ מסמרים וברגים כדי להגדיל את הנזק. עכשיו זה מגיע בצורה אחרת, מפוזרת יותר", הוא אומר. "זה יכול להיראות מכוער - גוף עם ריבוי רסיסים, לפעמים ממש מחורר".

"הסכנה לא חולפת בתום האזעקה"

פרופ' פרנקל מבקש להעביר מסר ברור לציבור: "החשיבות של כניסה למרחבים מוגנים היא קריטית. הם לא רק מגנים מפני רסיסים וחפצים, אלא גם מפני גל ההדף עצמו, שכאמור עלול להיות קטלני". הוא מוסיף אזהרה נוספת: "הסכנה לא חולפת בתום האזעקה. חלקי טילים ממשיכים ליפול במשך זמן רב, ולכן חשוב להישאר במרחבים מוגנים גם לאחר סיום האזעקה, עד שחרור רשמי מפיקוד העורף".

בסורוקה מסכמים כי למרות האתגרים והעומס, בית החולים ממשיך להעניק מענה מלא גם לאירועי חירום מורכבים. "אנחנו מטפלים באוכלוסייה של כמיליון תושבים, ואין לנו פריבילגיה לחלוק את הטיפול הראשוני עם בתי חולים אחרים", אומר פרופ' פרנקל. "נמשיך להיות 'כיפת הברזל הרפואית' עבור תושבי הנגב, גם תחת טילים וגם במצבי חירום ונשמור על מצוינות רפואית".