ב-7 למאי החלו להתגלות מקרים של אבעבועות הקוף (monkeypox) בבריטניה ובימים האחרונים החלו להופיע דיווחים על עשרות חולים ממדינות נוספות כולל פורטוגל, ספרד, צרפת, האיים הקנריים, שוודיה, איטליה, קנדה וארה"ב וגם בישראל.
עד כה הצטברו כבר למעלה מ-200 מקרים חשודים ברחבי העולם והמספרים עולים כל הזמן. פרט למקרה הראשון שהיה מיובא מניגריה, כל המקרים האחרים היו בחולים שלא חזרו מאפריקה. כמו כן לחלק גדול מהמקרים אין קשר ידוע למקרים האחרים. כאשר אין קשר אפידמיולוגי ברור בין מקרים ניתן להבין שקיימים מעגלי הדבקה וקשרים נוספים כך שהמחלה נפוצה משמעותית יותר מאשר מספרי המקרים שכן אובחנו.
מרבית המקרים בעולם אובחנו בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים. בהתפרצות הזו לא היו כמעט תסמינים סיסטמיים ובמרבית המקרים הנגעים העוריים הם באזור הגניטליה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מקרה הדבקה ראשון בישראל
לאור ההתפרצות שהגיעה למדינות רבות בעולם, בנוסף לעובדה שמתגלים גם מקרים ללא קשר ברור למקרים קודמים, נראה כי מדובר בהתפרצות מפושטת יחסית להתפרצויות עבר, ניתן לקשור זאת לעליית התיירות במוקדים שונים בעולם לאחר הקורונה שמזמנת יותר מפגשים חברתיים, לכן היה צפוי שיגיע גם לישראל.
החולה הצעיר שהגיע ביום שישי האחרון לבית החולים איכילוב כאשר הוא סובל משלפוחיות בגופו. החשד שמדובר בנגיף Monkeypox עלה מהר ונלקחו דגימות שהועברו למכון הביולוגי בנס ציונה שיצאו חיוביות. לשמחתנו, תופעות המחלה די קלות ובדרך כלל עוברות מעצמן לאחר מספר שבועות. מצבו של המטופל מוגדר טוב והוא נשאר לאשפוז לצורך מעקב בלבד.
הבוקר משרד הבריאות עדכן כי ישנו אדם נוסף החשוד כחולה באבעבועות הקוף. האדם, מלח בן 27, חזר מטיול במערב אירופה ומאושפז בבידוד בביה"ח. מצבו מוגדר קל ביותר ולדבריו הוא לא היה במגע עם חולים אחרים.
האם יש חיסון לאבעבועות הקוף?
מדובר במחלה נגיפית שמקורה במערב ובמרכז אפריקה. הנגיף שיוצר את המחלה נמנה עם המשפחה של הנגיף שגורם גם לאבעבועות שחורות, מחלה שהוכחדה מהעולם בעקבות החיסון למחלה. החיסון למחלת האבעבועות שחורות קיים גם היום בישראל. זהו אותו חיסון מוחלש שניתן בעבר דרך הכתף למרבית האוכלוסייה עד שנות ה-80 והותיר צלקת על העור לרבים.
נמצא שחיסון זה מגן גם מפני Monkeypox ולכן מי שנולד אחרי 1980, גילאי 42 ומטה – מועדים יותר ל-Monkeypox. קיים חיסון נוסף חדיש יותר שאושר בארה"ב בשנת 2019, חיסון זה לא נמצא כרגע בישראל.
עד כמה זה מסוכן?
כעת מוכרים שני זנים של הווירוס: הזן של קונגו שלו מיוחסים אחוזי תמותה גבוהים יותר של כ-10%, וזן מערב אפריקאי שנחשב קל יותר עם תמותה של כ-1%. הזן שאובחן כעת הוא הזן המערב אפריקאי (הזן הקל יותר).
ב-2003 הייתה התפרצות בארה"ב עם 71 מקרים ידועים שדרכה למדו לא מעט על המחלה. ההתפרצות קרתה דרך סוג של מכרסמים (נקראים Prairie dogs – למרות שאין כל קשר בינם לבן כלב) שיובאו מאפריקה. רוב המקרים קרו דרך נשיכה, שריטה או מגע הדוק עם המכרסמים הנגועים. מתוך כלל מקרים לא היה אף מקרה תמותה ורק 9 מקרים נזקקו לאשפוז.
איך אפשר להידבק?
ההעברה השכיחה של המחלה היא מבעלי חיים נגועים, אך קיימת גם העברה מאדם לאדם בצורה טיפתית ועל ידי מגע עם הפריחה שיוצרת המחלה או עם בגדים/מצעים של חולה. הנגיף לא עובר בקלות מאדם לאדם. ההעברה כזו דורשת מגע קרוב מאד ושהות ממושכת עם האדם החולה.
מהם תסמיני המחלה?
תקופת הדגירה, כלומר התקופה מהדבקה עד הופעה תסמיני מחלה, הינה 5-21 ימים.
שלב ראשון: המחלה מתחילה עם חום ותסמינים דמוי שפעת הכוללים כאבי שרירים, כאבי ראש, עייפות, וכן הגדלת בלוטות הלימפה.
שלב שני: יום עד שלושה ימים לאחר הופעת החום מופיעה פריחה שמתחילה במרכז בגוף ומשם מתפשטת החוצה ומערבת בעיקר פנים, ידיים ורגליים, וגם גניטליה. הפריחה מתחילה כנגעים אדומים קטנים ועוברת התפתחות לנגעים מורמים, ולאחר מכן נגעים שלפוחיתיים -->מוגלתיים--> גלדים.
שלב שלישי: המחלה נמשכת כ 2-4 שבועות וברוב המקרים תחלוף מעצמה.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול ברוב המקרים הוא טיפול תמיכתי בלבד למניעת כאב או התייבשות. במקרים קשים יש מספר תרופות אנטי ויראליות שנוצרו כטיפול לאבעבועות שחורות שיעילות גם כנגד מחלה זו. לצורך המחשה באותה התפרצות בארה"ב ב-2003 אף אחד מהמקרים לא נזקק לטיפול אנטי נגיפי.
האם יש כעת סיבה לדאגה?
יש לזכור שהסכנה להדבקה מאדם לאדם היא רק כאשר יש מגע קרוב וממושך והיא איננה מדבקת כמו הקורונה. מדובר בנגיף שלרוב תסמיניו קלים ולאחר מס' שבועות חולפים מעצמם. בהתפרצות הנוכחית נראה שהתמונה הקלינית אף קלה יותר מהתמונה הקלאסית של המחלה, למשל למרבית החולים כעת אין תסמינים סיסטמיים כמו חום. מתוך 200 המקרים הידועים לא ידוע על אף מקרה תמותה.
החיסון לאבעבועות שחורות יעיל גם למניעת Monkeypox ולכן יש אפשרות לחסן מגעים קרובים של חולה ובכך למנוע את העברת המחלה. ההמלצה כעת היא למי מי שחזר מחו"ל או היה במגע עם חולה חשוד ומופיעה אצלו פריחה בעיקר באזור הגניטליה, לפנות לרופא המטפל.
ד"ר יעל פארן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים איכילוב