הנקניקייה נתקעה בוושט – והובילה לאבחנה מפתיעה
יוני בן ה-17, אכל נקניקייה, ולפתע היא נתקעה בגרונו וגרמה לחנק. האירוע הרפואי המלחיץ חשף בעיה לא מוכרת. רופא: "אבחון מוקדם יכול למנוע מצבי חירום, סיבוכים ובעיקר הרבה חרדה. אם האוכל נתקע יותר מפעם אחת – זה סימן לעצור ולבדוק את העניין"


יוני (שם בדוי), נער בן 17, נהנה מארוחת הצהריים שלו, ולפתע חש תחושת מחנק חזקה, לחץ בבית החזה. הנקניקייה שאכל נתקעה בוושט שלו וגרמה לחנק. הוא הובהל לחדר המיון במרכז רפואי צפון (פוריה), שם עבר סדרת בדיקות מקיפות. באופן מפתיע, הכל נראה תקין: מדדי החמצן היו טובים, צילומי הרנטגן יצאו נקיים, וגם בדיקת רופא אא"ג לא העלתה ממצא חריג. אבל התחושה – לא חלפה.
בשל התלונות העקשניות הוחלט לאשפז אותו להמשך בירור. ד"ר שאדי ערטול, מנהל יחידת גסטרו ילדים, שוחח איתו. יוני סיפר לו שאירוע מלחיץ דומה אירע לו כבר פעמיים. הוא סיפר שבעבר נתקע לו אוכל בגרון, והוא ניסה להקיא ולהוציא אותו. עוד סיפר כי הוא חווה קושי קבוע בבליעת מזון מוצק ורגיל לשתות כמויות גדולות של מים תוך כדי האכילה. בזמן השיחה, יוני חשף פרט נוסף, שנשמע כמעט שולי, אבל הוא כבר הבהיר לד"ר את התמונה: יוני סובל מאלרגיה קלה לחתולים.
הנקניקייה חסמה את מעבר הוושט כמעט לחלוטין
בעקבות השיחה עם הד"ר, יוני הועבר לבדיקת גסטרוסקופיה. שם בתוך הוושט אכן התגלתה חתיכת נקניקייה גדולה שחסמה כמעט לחלוטין את המעבר. בעדינות, באמצעות האנדוסקופ, היא נדחפה לקיבה – והחסימה שוחררה. אלא שמה שנגלה לאחר מכן היה ממצא מפתיע: רירית הוושט הייתה מודלקת, לא חלקה, עם תלמים אופייניים. ביופסיות שנלקחו מהמקום אישרו את האבחנה: דלקת אאוזינופילית של הוושט (EoE) – מחלה המתבטאת בתגובה אלרגית כרונית.

"הגענו למיון לאחר שהילד הרגיש תחושת מחנק קשה והיה במצוקה ניכרת", מספרים הוריו. "בזכות הטיפול בבית החולים, הרופאים מצאו את הבעיה וכעת הוא מרגיש טוב ומקפיד על טיפול תרופתי".
המחלה שלא תמיד מרגישים
“מדובר במחלה שמאפיינת לא מעט בני נוער וצעירים, אבל היא לעתים רבות חומקת מתחת לרדאר”, מסביר ד"ר ערטול. “התגובה האלרגית גורמת להצטברות תאי דלקת בוושט, שהופך נוקשה וצר". לדבריו, רבים לומדים ‘להסתדר’ עם זה – ללעוס לאט, לשתות מים עם כל נגיסה, להימנע ממזונות מסוימים – וכך הבעיה מוסתרת במשך שנים. "הם מגיעים אלינו רק כשיש חסימה מלאה ומצב חירום”, הוא מציין.
לדבריו, אלה הסימנים שאסור להתעלם מהם:
- היתקעות חוזרת של אוכל.
- תחושה קבועה של קושי בבליעה.
- הרגלי אכילה “מפצים” ולא רגילים.
יוני שוחרר לביתו במצב טוב, החל טיפול תרופתי ונמצא במעקב גסטרו מסודר, ולדברי הרופא יש לו סיכוי גבוה לשוב לשגרת חיים ואכילה ללא פחד. “המקרה הזה מדגים למה אסור להתעלם מתסמינים חוזרים, גם כשהבדיקות הראשוניות תקינות”, אומר גם ד"ר נועם יהודאי, מנהל המרכז הרפואי.
הוא מסביר כי קושי בבליעה הוא לא גזירת גורל – ולא משהו שצריך להתרגל אליו. "אבחון מוקדם יכול למנוע מצבי חירום, סיבוכים ובעיקר הרבה חרדה. אם האוכל נתקע יותר מפעם אחת – זה סימן לעצור ולבדוק את העניין".
מנהל מרכז רפואי צפון ד"ר נועם יהודאי: "הצלחנו לא רק לשחרר את החסימה אלא גם לאבחן מחלה כרונית בזמן. זו המשמעות של רפואה איכותית בצפון ויכולת להעניק מענה מלא תחת קורת גג אחת. המקרה הזה מזכיר לכולנו שלא מתעלמים מתסמינים חוזרים, גם כשהבדיקות הראשוניות תקינות".