בהלת החצבת: אלה היישובים שבהם קיים חשש להתפרצות המחלה

בשבוע שעבר נפטרה תינוקת בת 11 חודשים בבית החולים הדסה עין כרם, לאחר שסבלה מסיבוכי מחלת החצבת. זהו מקרה המוות ה-13 מאז תחילת גל התחלואה הנוכחי. במקביל, הצטרפה גם פתח תקווה לרשימת היישובים שנרשמו כמוקדי התפרצות, לצד ירושלים, בית שמש, טבריה, צפת וערים נוספות.

בעקבות המצב, פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל נתוני התחסנות עדכניים בערים שבהן עולה חשש להתפשטות המחלה. מהנתונים שהועברו עולה כי במספר יישובים שיעור ההתחסנות בקרב ילדים נמוך מהרף הנדרש להגנה קהילתית - מצב שמציב אזורים שלמים בסיכון ממשי להתפרצות חצבת.

לדברי ד"ר דיצה לוין, אימונולוגית וחברת עמותת מדעת, כל יישוב שבו שיעור ההתחסנות לחצבת יורד מתחת ל-95% נמצא מתחת לשיעורי החיסון הדרושים להגנה קהילתית ("חיסון העדר"). “זה לא רף תאורטי - מתחת ל-95% אין הגנה קהילתית מספקת”, היא מדגישה.

כך למשל, ביישוב שילה שיעור ההתחסנות במנה הראשונה עומד על כ-75% בלבד - נתון שמציב אותו בסיכון גבוה במיוחד. באלעד, יישוב צפוף עם משפחות מרובות ילדים, שיעור ההתחסנות במנה הראשונה נמוך מהדרוש אף הוא (87.4 אחוז), ובאופקים (שבעבר עמדה על כיסוי חיסוני גבוה בהרבה), נרשמה ירידה חדה בשנים האחרונות וכעת היא עומדת על 89%.

גם בערים גדולות יותר המצב רחוק מלהיות בטוח: בחדרה שיעור ההתחסנות בקרב ילדים בני שנה עד 6 עומד על כ-85.9%, ברחובות כ-88.3%, בראשון לציון כ-89% ובאשדוד סביב 90% - כולם מתחת לסף הנדרש למניעת התפרצות המחלה. לדברי ד"ר לוין, גם כאשר מספר המקרים המאומתים עדיין נמוך, עצם קיומם של פערי התחסנות כאלה מעמיד את היישובים הללו בסיכון ממשי.

לדבריה, הממוצע העירוני אף עלול להסתיר את מוקדי הסיכון האמיתיים. “התפרצויות לא קורות כי עיר שלמה לא מחוסנת, אלא בגלל 'כיסים' - שכונות, גנים ובתי ספר שבהם שיעורי ההתחסנות נמוכים הרבה יותר מהממוצע”, היא מסבירה. לדבריה, גם בעיר שבה שיעור ההתחסנות הכללי עומד על 88%-90%, ייתכן שבשכונות מסוימות הכיסוי נמוך בהרבה, ולעיתים הוא אף עומד סביב 60%-70%. “ברגע שמחלה כמו חצבת פוגשת ריכוז כזה של ילדים לא מחוסנים - זה עלול להתפרץ”, היא אומרת. היא מוסיפה כי מספר המאומתים לבדו אינו מדד מספק לסיכון, משום שהוא מושפע מגודל היישוב ומהצפיפות, וכי ללא מיפוי ופרסום נתונים המתייחסים לשכונה ומוסד חינוכי, הציבור מתקשה להבין היכן הסיכון האמיתי - בייחוד כשמדובר במשפחות עם תינוקות ואנשים עם דיכוי חיסוני.

ד"ר עדי וייס פינק, רופאת משפחה בכללית במחוז דן-פתח תקווה, מוסיפה כי הפערים הללו מורגשים היטב גם בעבודה היום-יומית במרפאות. לדבריה, הירידה בהתחסנות אינה נקודתית, וזוהי מגמה ברורה שנמשכת כבר כמה שנים, והיא החריפה מאז תקופת הקורונה. “אנחנו רואים פחות ופחות היענות לחיסונים בדורות הצעירים”, היא אומרת. “כדי שתהיה הגנה קהילתית מפני חצבת צריך מעל 95% התחסנות, וברגע שיורדים מזה - הסיכון להתפרצות אמיתי”.

לדבריה, דווקא הפער בין קבוצות הגיל בולט: "בעוד שבגילים מבוגרים יותר שיעורי ההתחסנות גבוהים יחסית, בקרב ילדים צעירים נרשמת ירידה חדה. זה קשור גם לכך שההורים של היום לא חוו את המחלות האלה בעצמם”, היא מסבירה. “אבל חשוב לדעת שחצבת היא מחלה ללא טיפול, ובגילים הצעירים הסיכון לסיבוכים, ובעיקר לדלקת ריאות קשה, גבוה יותר”. ד"ר וייס-פינק מזהירה כי ככל שמספר הילדים הלא מחוסנים גדל, כך הסיכון בפועל עולה. “האוכלוסייה גדלה, יש יותר ילדים, ולכן גם מספר הילדים החשופים גדל - וזה מה שאנחנו רואים עכשיו בשטח”.

“זה לא מצב תאורטי - זה מצב חירום"

לדברי ד"ר וייס-פינק, הסיכון אינו נובע רק ממספר הילדים הלא מחוסנים, אלא גם מרמת התחלואה של היישובים עצמם. “מבחינתי, יישובים כמו אופקים ויישובים נוספים עם שיעורי התחסנות נמוכים כבר נמצאים במצב אדום”, היא אומרת. לדבריה, באזורים כאלה אין אפקט של "חיסון עדר", והילדים נמצאים בסביבה שבה רבים אינם מחוסנים. “זה לא מצב תאורטי - זה מצב חירום”, היא מדגישה. ד"ר וייס-פינק מוסיפה כי במקביל, מחלות כמו חצבת כבר אינן מאובחנות תמיד בזמן. “הרבה יותר קל לי לאבחן ילד עם דלקת ריאות חיידקית קשה מאשר ילד עם מחלה שכמעט נעלמה מהשגרה”, היא אומרת. לדבריה, חצבת ואבעבועות רוח אינן תמיד מופיעות "כמו בספר", ולעיתים הילדים מגיעים שוב ושוב עם תסמינים כלליים - עד שהמצב כבר מדרדר.

ד"ר וייס-פינק מדגישה כי דווקא הורים שאינם מחסנים באזורים עם כיסוי חיסוני גבוה מרגישים לעיתים ביטחון - משום שסביבתם מוגנת באפקט העדר - בעוד שביישובים ובשכונות עם תת-התחסנות המצב הפוך. “שם אין חיסון עדר, והילדים נמצאים בסביבה של ילדים אחרים שלא מחוסנים. זה מצב מאוד בעייתי”.

תגובת משרד הבריאות: "נכון לשעה זו אף אחד מהיישובים המוזכרים אינו מוגדר כיישוב בהתפרצות. משרד הבריאות נמצא במעקב אחר כלל הישובים על מנת לזהות מגמות תחלואה מוקדמות. בשבועות האחרונים נרשמת עלייה משמעותית ביותר בהיענות להתחסנות, בזכות כלל המאמצים והפעולות שמוביל משרד הבריאות, והעבודה נמשכת במטרה למנוע תחלואה, אשפוזים ומקרי מוות. משרד הבריאות שב ומזכיר כי חצבת היא מחלה שניתן למנוע באמצעות חיסון יעיל ובטוח. החיסון מציל חיים".