"עמידות לטיפולים": מכת "כיני-העל" בגנים ובבתי הספר

הדר, אם לילד בן 4 הלומד בגן בהרצליה, מספרת כי בשבועות האחרונים הפכו הכינים על ראשו למטרד בלתי פוסק. "הוא מתגרד בלי סוף. אנחנו מסרקים, בודקים, מוציאים, ואחרי כמה ימים הן חוזרות", היא מספרת. לדבריה, מדובר בתופעה שמעסיקה כמעט את כל הורי הגן. "כל הזמן יש הודעות בקבוצת ההורים על עוד ילדים שמתגרדים. לא משנה מה אנחנו עושים, הכינים פשוט חוזרות. זו ממש מכה. גם הגננות והילדים שלהן נדבקים".

גם טלי, אם לילד בן 7 הלומד בכיתה ב' בצפון תל אביב, מתארת התמודדות מתישה. "בהתחלה בכלל לא שמנו לב שיש לו כינים, עד שהגיעה הודעה מהמורה שביקשה מכל ההורים לבדוק לילדים את הראש", היא מספרת. "מאז זה הפך לחלק מהשגרה שלנו - בכל ערב אנחנו מסרקים ומוציאים כינים. הן ענקיות. מה שהכי מרגיז אותי זה שניסינו כבר שלושה תכשירים וכלום לא עובד".

"כיני-העל"

גם ד"ר אפרת בר-אילן, מומחית ברפואת עור ורופאת עור ילדים בכירה בשירותי בריאות כללית, מחוז דן-פתח תקווה, מספרת כי בתקופה האחרונה מורגשת במרפאות עלייה משמעותית בפניות של הורים בעקבות הדבקות בכינים. "זו תופעה בלתי פוסקת. ההורים מספרים שהילדים לא מפסיקים להתגרד ומתקשים לישון בלילות. הם מספרים שכל הבית סובל מזה".

לדבריה, אחת הבעיות היא התפשטותן של "כיני-על" (Super-Lice), שפיתחו עמידות לחלק מהתכשירים המסורתיים. "יש הורים שמנסים טיפול אחר טיפול, אבל הכינים ממשיכות לשרוד. זה הופך למאבק מתיש עבור המשפחה כולה", היא מספרת.

הד"ר מסבירה כי בשנים האחרונות חלה עלייה בכינים שפיתחו עמידות לחומרים שבעבר היו יעילים נגדן, בעיקר ממשפחת הפירתרואידים. "כיני-העל אינן גדולות יותר, מסוכנות יותר או מידבקות יותר מכינים רגילות. ההבדל היחיד הוא שהן מצליחות לשרוד טיפולים שבעבר היו מחסלים אותן". עם זאת, היא מדגישה כי לא כל טיפול שנכשל מעיד על עמידות. לעתים הסיבה היא שימוש לא נכון בתכשיר, היעדר טיפול חוזר במועד הנדרש או הדבקה מחודשת מילד אחר.

לדבריה, ההדבקות שכיחות בייחוד בקרב ילדים בני 3 עד 11, בשל המגע הקרוב ביניהם בגנים ובבתי הספר. "בניגוד למה שרבים חושבים, כינים לא קופצות ולא עפות. הן עוברות בעיקר במגע ישיר בין שיער לשיער, ולכן מספיק שילדים משחקים ביחד או מצמידים ראש כדי להידבק", מסבירה ד"ר בר-אילן. היא מוסיפה כי איסוף שיער עשוי לצמצם את הסיכוי להדבקה, אך הוא אינו מבטיח הגנה מוחלטת.

אף שמדובר בעיקר במטרד, לעתים עלולים להופיע גם סיבוכים. "גרד משמעותי עלול לגרום לפציעות בקרקפת כתוצאה מגירוד חוזר, ולעתים גם לזיהום חיידקי משני", מסבירה הרופאה. "התמודדות ממושכת עם כינים עלולה לפגוע גם באיכות החיים של הילדים ובני משפחותיהם".

אגב, היא מדגישה כי כינים אינן מעידות על חוסר ניקיון או היגיינה לקויה, והן יכולות להימצא בשיער נקי בדיוק כמו בשיער שאינו נקי.

מה עושים כשהכינים מסרבות להיעלם?

"מומלץ להקפיד על שימוש נכון בתכשיר מתאים, לצד סירוק יסודי במסרק כינים צפוף. חלק מהתכשירים דורשים טיפול חוזר לאחר כשבוע עד עשרה ימים, משום שלא כל הביצים מושמדות בטיפול הראשון", היא מסבירה.

אם הטיפול אינו מועיל למרות שימוש נכון בתכשיר, מומלץ לעבור לתכשיר בעל מנגנון פעולה שונה, למשל כזה המבוסס על דימתיקון. "במקרים עקשניים במיוחד, שבהם גם טיפולים חוזרים אינם מועילים, כדאי לפנות לרופא עור לשקילת טיפול ייעודי במרשם. אם מופיעים פצעים, הפרשות, כאב או אודם משמעותי בקרקפת, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית", אומרת הד"ר.

האם צריך לחטא את הבית?

לדברי ד"ר בר-אילן, כיני הראש אינן שורדות בדרך כלל יותר מיום עד יומיים מחוץ לקרקפת, ולכן אין צורך לחטא את הבית או לרסס רהיטים. אפשר להסתפק בכיבוס מצעים, מגבות וכובעים שהיו בשימוש יומיים לפני הטיפול, ובהרתחה או בהחלפה של מסרקים ומברשות. "הדבר החשוב ביותר הוא איתור מוקדם וטיפול נכון, לפני שהכינים מספיקות לעבור לילדים נוספים", היא מדגישה.

ומה לגבי הגעה לגן או לבית הספר?

ד"ר בר-אילן מדגישה כי אין לשלוח ילד שנמצאו בראשו כינים למסגרת החינוכית לפני שבוצע טיפול מתאים. לדבריה, חשוב לעדכן את הצוות החינוכי באופן דיסקרטי, כדי שגם הורים אחרים יוכלו לבדוק את ילדיהם ולטפל באלה שנדבקו, וכך לצמצם את הסיכוי להדבקות חוזרות.