מתרגילים פשוטים ועד ריטריטים ב-10,000 שקל, הטרנד החדש הוא להישאר צעיר לנצח

מיה אלחלל מדגימה תרגיל פשוט: היא עוברת מעמידה לישיבה מזרחית ובחזרה בלי להיעזר בידיים. זה נקרא "סיטינג-רייזינג סט", ואלחלל מסבירה שביצוע מוצלח שלו הוא אינדיקציה מוכחת לאריכות ימים. היא עצמה מבצעת את התרגיל בקלילות כזו שזה מעצבן אותי, אז אני מנסה אותו בעצמי. להתיישב ללא עזרת הידיים אני מצליחה, אבל לקום בלעדיהן – פחות. אלחלל מעניקה לי חמש נקודות מתוך עשר ואומרת, "זה מוכח מדעית". לא רק לתרגולת הסיטינג-רייזינג היא מתכוונת, אלא גם למה שעומד מאחוריה: טרנד ה"ביו-האקינג" ששוטף את העולם.

רבים נחשפו לראשונה לרעיון הביו-האקינג לפני כשנה וחצי, כש"רק לא למות: האיש שרוצה לחיות לנצח" נחת בנטפליקס. הסרט עוקב אחרי בריאן ג'ונסון, יזם אמריקאי ומולטי-מיליונר שמוציא סכומים דמיוניים בניסיון להאט את ההזדקנות ולהאריך את חייו – אפילו עד גיל 150. כדי להגיע לזה מנהל ג'ונסון אורח חיים שכולל תזונה קפדנית, נטילת עשרות תוספים, עריכת מאות בדיקות רפואיות והשתתפות בטיפולים ניסיוניים. בסרט מדבר ג'ונסון על הגוף כמערכת הנדסית, ומציע לא להקשיב לתחושות אלא לנתונים. לכן כל ארוחה שלו מהונדסת, כל אימון מתוכנן, כל פעילות מנוטרת. הוא פועל לפי אלגוריתם שנבנה במיוחד עבורו, ושכולל מעקב אחר עשרות איברים ומערכות.

מיה אלחלל, היזמית והבעלים של "מעבדת הביו-האקינג" ברמת השרון: "זו לא מעבדת טיפול. מה שיקבל האדם שייכנס למעבדה זה ידע לגבי הסיכוי להגיע לגיל 120 פלוס – אם יעשה את הדברים במדויק ולאורך זמן"

עם 2 מיליון עוקבים באינסטגרם וקצת יותר מזה ביוטיוב, ג'ונסון הוא המשפיען המוביל של הביו-האקינג. אבל הוא גם מייצג את הגרסה הקיצונית והיקרה של הטרנד, שבבסיסו עומד בדיוק הרעיון שנגזר משמו: "פריצה" לתוך מערכות הגוף כדי לשפר את ביצועיהן באמצעות מדידה שיטתית וניסויים אישיים, שמהם נגזרים שינויים באורח החיים: תזונה, אימונים, תוספים. כתפיסה זה חלק מהמטרייה של הלונג'ביטי, או מדע אריכות החיים, תחום מחקר מתפתח שמטרתו להאריך את משך החיים הבריאים (כלומר לא רק לחיות יותר שנים, אלא גם להישאר בריאים); בתוך המגמה הזו, הביו-האקרים מנסים על גופם טכניקות ושיטות ומציעים אותן לקהל הרחב.

עם הגעתו של "רק לא למות" לסטרימינג, פורסמה עליו ב"ישראל היום" ביקורת תחת הכותרת "כל פסיכוזה ותופעה ביזארית מגיעה לנטפליקס". זה היה ייצוג די נאמן של האופן שבו נתפס ג'ונסון, אבל בזמן שעבר מאז הפך הביו-האקינג לתופעה של ממש, וגם בישראל יש לה גורואים ומאמינים. אלחלל, היזמית והבעלים של "מעבדת הביו-האקינג" ברמת השרון, אפילו מקפידה לציין שהיא נעזרת בייעוץ קליני של ד"ר אוליבר זולמן – הרופא המומחה לאריכות ימים שליווה צמוד את ג'ונסון עצמו.

אלחלל (48) מציעה במעבדה שלה ניטור, ייעוץ ובניית תוכנית אישית לאריכות חיים. תמורת 11,800 שקל עוברים אצלה 12 מפגשים שבועיים, שבסופם מקבל הלקוח הצעה לאסטרטגיית שיפור מבוססת נתונים. זו תוכנית פעולה מדוקדקת הכוללת תזונה, ספורט וניטור קבוע. אלחלל גם הרימה כבר ארבעה ריטריטים של ביו-האקינג, כל אחד באורך של שלושה ימים, במלון "סיקס סנסס" בשחרות. העלות: כ-10,000 שקל לזוג. לבעלי כיסים ממוצעים יותר היא מציעה קורס דיגיטלי מעשי ב-236 שקל.

"אחרי מענה על שאלון רפואי מדוקדק, אנחנו מפצחים – בין היתר על ידי בינה מלאכותית – את מצבו של הלקוח", מספרת אלחלל. "התוכנית מוצגת אחרי ששאלנו מה ייתן לאדם את התרומה המקסימלית, ואחרי שד"ר זולמן נותן את חוות הדעת הקלינית שלו לגבי הלקוח. ביחד אנחנו בונים תוכנית שנתית שתפורה למידותיו".

ומביאה לשינוי חיים טוטלי.
"גם מיליון דולר מורכבים מדולרים בודדים. שום דבר לא קורה בכאסח, כי אז זה לא מחזיק מעמד. הרעיון הוא להטמיע לאט הרגלים חדשים, ובסוף להביא לשיפור התנהגותי שמשפיע על החיים. לא צריך להוציא הרבה כסף ולא צריך לבדוק כל איבר".

עם 2 מיליון עוקבים באינסטגרם ויותר מזה ביוטיוב, בריאן ג'ונסון הוא המשפיען המוביל של הביו-האקינג. בסרט "רק לא למות: האיש שרוצה לחיות לנצח" הוא מספר על נטילת עשרות תוספים, עריכת מאות בדיקות רפואיות והשתתפות בטיפולים ניסיוניים

אלחלל מציגה בפניי שורה של גאדג'טים – בין השאר טבעת שמודדת דופק וצמיד לניטור דם – ומדברת על מבחנים שניתן לבצע בעלות נמוכה או אפסית, כמו הסיטינג-רייזינג הארור, קפיצה לגובה מהמקום או מדידת כוח האחיזה. את האחרונה מודד מכשיר שהיא מנסה מולי, ושמציג את התוצאה 45.8 קילו. לפי בדיקת האחיזה, אומרת אלחלל, היא חזקה כמו בת 25. "זאת שלוחה של כל הכוח שלך בפלג הגוף העליון", היא מסבירה את חשיבות העניין, "וזה הממשק שלך לעצמאות. בהמשך החיים תהיי פחות עצמאית אם לא תוכלי לקום מהרצפה לבד או להרים מזוודה".

מי שמגיע אלייך למעבדה, עובר את כל הבדיקות ומאמץ במלואה את התוכנית המוצעת לשיפור המדדים – מה יקרה לו? הוא יחיה עד 120?
"חשוב לדייק, זו לא מעבדת טיפול. זו מעבדה רעיונית לבניית אסטרטגיית לונג'ביטי מבוססת נתונים אישיים, שמשתמשת בלוגיקה של הביולוגיה כדי לקבל החלטות משנות תוחלת ואיכות חיים. מה שיקבל האדם שייכנס למעבדה זה ידע לגבי הסיכוי להגיע לגיל 120 פלוס – אם יעשה את הדברים במדויק ולאורך זמן".

כתוב בקרח

קשה להתווכח עם ההיגיון שמאחורי הביו-האקינג: אם נגלה אילו מדדים גופניים דורשים שיפור ונפעל בהתאם, כמעט בלתי נמנע שמצבנו ישתפר. אבל האם אלו באמת אמצעים להארכת חיים או לזקנה משופרת? על כך הדעות חלוקות.

פרופ' איתן פרידמן, מנהל השירות האונקו-גנטי באסותא רמת החייל: "הביו-האקינג מנסה למכור משהו בגישה מסחרית. וזה בסדר, אני רק אומר שאם רוצים למכור משהו – אז שתהיה אמת בפרסום ותיאום ציפיות מצד הקונה"

אחד המבקרים של הטרנד הוא פרופ' איתן פרידמן, מומחה בגנטיקה ומי שמנהל את השירות האונקו-גנטי באסותא רמת החייל. כשהוא נשאל אם ביו-האקינג מבטיח הארכת חיים, הוא עונה בלי למצמץ: "התשובה הקצרה היא 'לא', והארוכה היא 'בוודאי שלא'. קחי לדוגמה את אמבטיות הקרח, אחד הדברים הראשונים שדיברו עליהם בהקשר הזה. אני אישית התמכרתי לשחייה במי קרח ואפילו השתתפתי באליפות העולם, אני פריק של התחום, אבל כשמסתמכים על מדע ולא על אמונה – לא נמצאה הוכחה שאמבטיית קרח או שחייה במים קרים משנה משהו לעניין תוחלת החיים. כן נמצא שבמדד הסובייקטיבי, אדם שנכנס לאמבטיית קרח חווה אחר כך תחושה עילאית שחלק מהאנשים משווים אותה לאורגזמה. אגב, יש גם טענה שאמבטיות קרח משפרות את המערכת החיסונית, אבל בבדיקה שנערכה – אומנם במדגם קטן יחסית – נמצא שנהפוך הוא. יש ירידה זמנית למשך 12 שעות בתפקוד המערכת".

ואם נעשה זום אאוט לטרנד הביו-האקינג כולו?
"צריך להבין שהתחום הזה מנסה למכור משהו בגישה מסחרית. וזה בסדר, אני רק אומר שאם רוצים למכור משהו – אז שתהיה אמת בפרסום ותיאום ציפיות מצד הקונה. כלומר, יש להשתמש בעובדות ולא בהשערות ובסרטוני משפיענים כדי לדברר את האמיתות המדעיות".

הגורו הגדול של אמבטיות הקרח הוא וים הוף, פעלולן והרפתקן הולנדי; הוא טוען שצריך ללמד את הגוף להתמודד עם סטרס וחשיפה מבוקרת לקור, ובכך להחזיר לו יכולות שאיבד. הדברים שהוף החל להטיף להם לפני כ-15 שנה היו גרסה חלוצית של הביו-האקינג, שעם השנים מצא לו דוברים חדשים ומפורסמים – ביניהם טום בריידי (48), מי שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים. בריידי, שמכונה "הביו-האקר של ספורטאי העל", פיתח מודל שמבטיח "לשמור על ביצועים ברמה עולמית לאורך עשרות שנים". חסיד ודובר אחר של הטרנד הוא המיליארדר היהודי לארי אליסון, שחושב ש"המוות אינו הגיוני" ומשקיע כבר שנים בחקר ההזדקנות. בין השאר הוא רכש את האי לאנאי שבהוואי והפך אותו למעין מעבדה לאריכות ימים.

"כל החיים מלמדים אותנו שבגיל 50-40 מתחילה הידרדרות", אומר רם שכטר (61), בעברו איש הייטק וכיום הבעלים של מרכז "ביו-האקינג TLV", שמציע ליווי, ייעוץ והתאמת כלים ותוספים להארכת חיים. המרכז גובה 5,400 שקל לשלושה חודשים של ליווי וייעוץ (תוספים נרכשים בנפרד), אבל כמו אלחלל, גם שכטר מתעקש שהתחום הוא לא לעשירים בלבד: "אפשר להתחיל בתוספים בעלות של 500-100 שקל בחודש, ומכיוון שג'אנק ואלכוהול יורדים ומקזזים את זה, זה למעשה בחינם". הוא עצמו מקפיד להימנע בבוקר מסוכר מכל סוג, "כולל בננות או תמרים. אני אוכל בבוקר רק חלבונים ושומנים, ואז האנרגיה שלי גבוהה יותר לאורך היום".

עד כמה תזונה היא מפתח בביו-האקינג?
"אם אני שותה ואוכל ג'אנק, שכפול התאים שלי יהיה גרוע. אם הגוף שלי יודע לתקן ולשכפל – במקום להזדקן בשנה או שנתיים, אני אזדקן רק בשמונה חודשים. גם מצבים הישרדותיים כמו חשיפה לחום, לקור או לחוסר בחמצן יוצרים סוג של 'כוחות על' ומורידים את קצב ההזדקנות".

וים הוף, פעלולן והרפתקן הולנדי, הוא הגורו של אמבטיות הקרח. הוף טוען שצריך ללמד את הגוף להתמודד עם סטרס וחשיפה לקור, ובכך להחזיר לו יכולות שאיבד. הדברים שהוא החל להטיף להם לפני כ-15 שנה היו גרסה חלוצית של ביו-האקינג

שכטר הגיע לתחום לפני שלוש שנים, כשהרגיש קושי בביצועים כגולש גלים. "בהתחלה עשיתי את מה שרוב האנשים עושים: שמרתי על תזונה, עשיתי ספורט. אבל אז התחלתי ללמוד ברצינות את הנושא והבנתי שלהיות ביו-האקר זה כמו להיכנס לרכב ולהסתכל על הדשבורד לפני כל נסיעה. רוב האנשים לא עושים את זה: הם הולכים פעם בשנתיים לרופא, והוא אומר להם שהם בסדר לפי בדיקות שנסמכות על ממוצעים באוכלוסייה. אבל אסור לשכוח שהרוב באוכלוסייה לא בריא".

את הרעיון מפתח שכטר בדימוי מוטורי נוסף: "הגוף שלנו הוא כמו מכונית ספורט, אבל עולם הרפואה דורש שנישאר רק על הילוך שני. להיות ביו-האקר זה לעבור להילוך שמיני".

מה אתה אומר, שאנחנו לא קרובים למיצוי הפוטנציאל של עצמנו?
"אני טוען שאפשר להגיע לקיצוניות חיובית של תפקוד".

אבל אתה בעצמך קורא לזה קיצוניות.
"הקיצוניות היא לא בפעולות אלא בהרגשה, אנשים פשוט לא יודעים שהם יכולים להיות שם. גם כשאני התחלתי לא היה לי מושג שאחווה כזה שיפור. חינכו אותנו שכשאדם מתבגר הוא פשוט מרים ידיים ולוקח מלא כדורים, אבל זו טעות בקונספציה. הגוף שלנו יכול להיות בטופ אם רק ניתן לו את הכלים".

מה לגבי מזל וגנטיקה? אתה לוקח אותם בחשבון?
שכטר: "נקודה מצוינת, כי הגנטיקה שלי די מחורבנת. אבא שלי נפטר מסרטן והיה חולה לב, אמא שלי הייתה עם קוצב לב ונפטרה עם אלצהיימר. הגנטיקה נוכחת, אבל יש לנו יכולת משמעותית להשפיע עליה על ידי ההתנהלות שלנו".

איך להיות שפן

שכטר מספר שכדי להבין איך באמת משפיעים ההרגלים החדשים שלו על גופו, הוא ניגש לבדיקת גיל ביולוגי – שירות שמציעות כיום קופות החולים, ושנועד להעריך את המצב הפיזיולוגי והתפקודי האמיתי של התאים והאיברים. "שבועיים אחרי שעשיתי את הבדיקה התקשרו אליי ושאלו, 'מה אתה עושה? לא ראינו תוצאות כאלו'. הם אמרו לי שביולוגית אני צעיר ב-17 שנה מהגיל הכרונולוגי שלי, רמות הדלקת בגופי שואפות לאפס, גיל העצמות שלי הוא 26 והטסטוסטרון הוא כמו של בן 18. הבנתי שכל הדברים שאני עושה אכן עובדים".

רם שכטר, הבעלים של מרכז "ביו-האקינג TLV": "בדקתי את גילי הביולוגי, והתברר שביולוגית אני צעיר ב-17 שנה מהגיל הכרונולוגי שלי. רמות הדלקת בגופי שואפות לאפס, גיל העצמות שלי הוא 26 והטסטוסטרון הוא כמו של בן 18"

מדענים ורופאים אינם מתווכחים מן הסתם עם ההמלצה לאכול בריא, להתאמן או להקפיד על שינה טובה. אם יש לגורמים בממסד הרפואי ויכוח עם הביו-האקינג, הוא סביב ההבטחות להורדת הגיל הביולוגי ולהארכת חיים. "אני אומר חד משמעית: אל תלכו שולל אחרי הבטחות שווא", אומר פרופ' פרידמן. "מאמר משנת 2024 ניתח מגמות של תוחלת חיים מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו, ונמצא שתוחלת החיים עולה, אבל שאנשים יחיו עד גיל 150 כמו שמציעים ביו-האקרים מסוימים? אין היתכנות לדבר כזה, לפחות לא בטכנולוגיות המוכרות לנו. אז בואו נשתדל להישאר ריאליים. לונג'ביטי וביו-האקינג הם מושגים שהתפתחו ממילות הקסם 'אנטי אייג'ינג', אבל אין שום הוכחה מדעית לכך שהתערבות חיצונית – עם אלמנטים מתחום האנטי אייג'ינג, או מכל תחום אחר – מסוגלת להאריך את תוחלת החיים".

הביו-האקרים שהתראיינו לכתבה הזו פחות מפזרים הבטחות על אריכות ימים, ויותר ממליצים על ניטור ובדיקות. איך אתה רואה את זה?
"ניקח את האובססיה לניטור סוכר, שהיא מאוד יעילה למי שאכן יש לו סוכרת: אין הוכחה מדעית שעליות וירידות נורמליות בסוכר משנות את תוחלת החיים או מנבאות מחלה כרונית. כנ"ל לגבי הטרנד של ניטור השינה על ידי טלפונים חכמים: אין קורלציה בין ניטור שינה במכשיר כזה למדידה במעבדת שינה מקובלת, כי התוצאות יוצאות שונות לגמרי. כל המדדים האלה רק יפים על הנייר ומשווקים נהדר. הנטייה בביו-האקינג היא לחשוב ש'אם אפשר למדוד את זה אז ניתן לשנות את זה', אבל מה התועלת במציאת נתונים שאין מה לעשות איתם? באלצהיימר למשל לא עושים בדיקות גנטיות, כי אין שום התערבות שתוכל למנוע או להקטין את הסיכון לדמנציה. לעומת זאת, כרופא מומחה בגנטיקה אני כן עושה בדיקות לסיכון לחלות בסרטן השחלות. עודף בדיקות לא מועיל, ולמעשה יכול להזיק. זה בזבוז אדיר של משאבים על משהו שלא קיימת הוכחה שעוזר".

כשידידה שלו אמרה לו באחד הימים שהוא נראה זקן, שי פלג, עובד בהייטק, החליט שהוא חייב לעשות שינוי. מאז עברו שנתיים שבמהלכן השיל 35 קילו, שיפר את כל המדדים הגופניים שלו, כתב ספר בנושא, הקים קהילת ביו-האקרים בת כ-200 חברים, והיום הוא קורא לעצמו "שפן הניסויים של הביו-האקינג". "אני לוקח כמעט 100 תוספים בכל יום", הוא ממחיש.

טום בריידי בן ה-48, מי שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני הפוטבול בכל הזמנים, מכונה "הביו-האקר של ספורטאי העל". הוא פיתח מודל שמבטיח "לשמור על ביצועים ברמה עולמית לאורך עשרות שנים"

פלג מתאר שגרת חיים שלא חייבת לעלות הון, אבל סבור שבעתיד אנשים ייקחו הלוואות כדי להאריך את חייהם: "יש טווחי מחירים שיכולים להתאים לרוב האוכלוסייה, אבל ברור שזה עולה כסף, בין היתר כי זה גוזל זמן, וזמן עולה כסף".

מה אתה עושה כביו-האקר?
"מעבר לתזונה מוקפדת אני מורח קרם ניאצינאמיד, שמוכח שהוא מוריד קמטים. אני גם נוטל רטינול, שהוא נגזרת עוצמתית של ויטמין A. בנוגע לפעילות גופנית, אני עושה אימוני כוח ואימוני אינטרוולים, ומתאמן תוך בדיקה שקצב הלב שלי יורד במנוחה. כתוצאה מזה גדלה לי מסת השריר. אני עסוק גם בלהוריד סטרס, שמוכח שפוגע בתוחלת החיים. לצורך הזה אני נוטל אשווגנדה, צמח מרפא שמוריד את הורמון הלחץ באופן ישיר".

כמה זה יקר?
"לי זה עולה בערך 300 דולר בחודש. אני משתדל שזה לא יהיה יקר, ועדיין יהיה אפקטיבי. בגלל זה, ולמרות שהוא ההשראה שלי, אני לא לוקח את מה שבריאן ג'ונסון אומר לקחת. אלה תוספים מאוד יקרים".

מי נמצא אצלך בקהילה?
"כל סוגי האנשים. מחייל בן 18, דרך פרופסורים ותזונאים ועד אנשי הייטק".

אז לא חייבים להיות עשירים?
"לא בהכרח, אבל זה בהחלט עוזר. בסוף העניין הוא לשמור על תזונה, להתאמן ולישון טוב. כל השאר, כמו התוספים ומכשירי המדידה, זה לדעתי בונוס. הרבה מהבדיקות אפשר לעשות דרך קופת החולים, ואז רק להוסיף באופן פרטי את מה שלא מוכנים לסבסד, נגיד בדיקת טסטוסטרון וסריקת דקסה, שאני עושה פרטי ומשלם בערך 200 שקל לבדיקה. אני עושה גם בדיקות אחרות באופן פרטי, כמו מסת שריר, אחוז שומן וצפיפות עצם. קיבלתי את הציונים הכי גבוהים שיש".

בדקת את הגיל הביולוגי שלך?
"לא, אבל הרבה אומרים לי שזה 29. ואני בן 38, אז זה כבר נחמד".

כמה תוספים זה יותר מדי

ישראל נהפכה בשנים האחרונות למוקד משמעותי בתחום הלונג'ביטי. לתחום נכנסו גופי מחקר ואקדמיה ומרכזים רפואיים, כמו המרכז ללונג'ביטי בבית החולים שיבא שהקימה ד"ר ציפי שטראוס ומנוהל גם על ידי פרופ' אוולין בישופ. המרכז נחשב למתקדם מאוד (וגם יקר מאוד: בניית תוכנית מקיפה מתומחרת בעשרות אלפי שקלים), ומיקומו בין כותלי בית החולים שנחשב אולי לטוב בארץ מעיד על חדירת התחום אל הרפואה הקונבנציונלית.

מצבו של הביו-האקינג מעט שונה. אין ספק שהוא תחום מתפתח בארץ, אבל ההבטחות מרחיקות הלכת שלו עדיין נתקלות באופוזיציה. "יש טענה שצום לסירוגין מאריך חיים", מדגים פרופ' פרידמן, "והגבלה קלורית אכן מאריכה חיים בתולעים עגולות ובזבובי פירות, אבל זה מעולם לא הוכח בבני אדם. אגב, גם זה משהו שאני עושה את זה בעצמי כי זה גורם לי להרגיש טוב, אבל מעולם לא טענתי שזה יאריך את חיי. מה שאולי יאריך את חיי הוא הירידה במשקל, לא השעות שבהן אני צם".

מה כן משפר את תוחלת חיים?
"פעילות גופנית מקטינה את הסיכוי למות בגיל צעיר. זה מגובה במחקרים רבים, שבעקבותיהם באו ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי על פעילות בעצימות בינונית של 150 דקות בשבוע, כלומר חמש פעמים 30 דקות".

מה עוד מגובה במחקר?
"העובדה שלשינה יש השפעה אדירה על הבריאות שלנו, ולא רק משך השינה, אלא גם האיכות שלה. אם אדם ישן שמונה שעות ומתעורר לשירותים כמה פעמים בלילה, השינה שלו תהיה פחות 'יעילה' בהשוואה למי שישן פחות שעות, אבל ללא הפרעה. מצד שני, יש כאן כל כך הרבה גורמים שמשפט כמו 'שינה טובה מאריכה את החיים' לא עומד במבחן המציאות. ואני אגיד עוד משהו: ברור לכולם ששינה טובה ורציפה ופעילות גופנית משפרות את תוחלת ואיכות החיים. אלו פרמטרים שהוכח שמפחיתים את הסיכון למחלות כרוניות ולמוות בטרם עת. למה אני צריך לשלם על המידע הזה כסף ולקרוא לזה 'ביו-האקינג'?".

הביו-האקרים מודדים כל דבר, צורכים עשרות תוספים, ומפתחים חרדה סביב הנתונים הבריאותיים שלהם. זה מעלה דיון סביב תופעה המכונה Longevity Fixation, קיבעון אריכות ימים. במילים פשוטות, זו רדיפה מוגזמת אחרי הארכת חיים שעלולה לפגוע באיכות החיים עצמה. ביקורת נוספת שמשמיעים אפילו אלחלל ושכטר היא שמדובר כיום בתחום שנוטה להיות פרוץ, וככזה הוא ניתן לניצול בידי אנשים שאינם מומחים בדבר מלבד מכירות.

"יש בתחום המון אביוז", אומרת אלחלל, ושכטר מוסיף: "המבקרים של תוספי התזונה צודקים. זו תעשייה ומעניין אותה למכור, לא בהכרח לתת את המוצר הכי טוב לאדם הספציפי. יש הרבה מניפולציות ושמות מפוצצים, וחלק מהתהליך הוא להבין את המשמעויות של התוספים. למי שבא ואומר, 'תן לי את כל התוספים', אני עונה: 'לא תקבל בלי שאדע את המדדים'. לכל תוסף יש ייעוד".

שי פלג, שהקים קהילת ביו-האקרים בת כ-200 חברים: "אני לוקח כמעט 100 תוספים בכל יום, מורח קרם ניאצינאמיד שמוכח שהוא מוריד קמטים, נוטל רטינול שהוא נגזרת של ויטמין A, ונוטל אשווגנדה, צמח מרפא שמוריד את הורמון הלחץ באופן ישיר"

על זה אומר פרופ' פרידמן: "מכעיס אותי אישית שאנשי הלונג'ביטי והביו-האקינג טוענים שניתן לשנות את גילך הביולוגי על ידי התערבויות כמו נטילת תוספי מזון. בסוף אסור לשכוח שהם מבקשים גם למכור לך את תוספי המזון, וזה ניגוד אינטרסים, מה גם שברוב המקרים זה לא מבוסס על נתונים. מחקר ענק שפורסם לפני שנתיים מצא שבשורה התחתונה אין שום תוסף מזון שמאריך באופן משמעותי את תוחלת החיים, והוא נערך על מדגם של 390 אלף איש ובמעקב של 20 שנים".

אז אף אחד לא צריך ויטמינים ותוספי תזונה?
"כמובן שיש מי שכן צריך, כמו מנותחים שעברו כריתה של חלקים ממערכת העיכול שלהם, נשים בהיריון או מי שגנטית לא מסוגל לספוג ביעילות חלק מהחומרים הדרושים לנו. אבל קראתי למשל שקים קרדשיאן לוקחת 35 תוספי תזונה ביום, וזה לא מוכח כבריא, מקטין סיכון או משפר את הגיל הביולוגי. יש הטוענים שאם זה לא-לא בריא, אז זה לא מזיק – אבל גם זו טעות. עודף תוספים, בעיקר כאלה שיכולים להצטבר בגוף אם הם מסיסים בשומן, בהחלט יכול להזיק. עודף ויטמין D עלול ליצור בעיות בכליות, עודף ויטמין A יכול לתרום לתמונה שמזכירה גידול במערכת העצבים המרכזית. אין גם שום מחקר שמראה שנטילה של מטפורמין – תרופה להפחתת סוכר בדם שיש ביו-האקרים שממליצים עליה – מאריכה חיים. אני אומר, בואו ניצמד למדע".