"זה רוע לב": גל תקיפות של קשישים בתל אביב

בתחילת השבוע הגיעו למרכז הרפואי איכילוב שלושה קשישים בשנות ה-70 וה-80 לחייהם, כולם קורבנות של מעשי אלימות קשים שהסתיימו באשפוז בחדר הטראומה. אחד מהם, בן 86, הותקף באמצעות מוטות ברזל לאחר שככל הנראה ניסה לעזור לאדם אחר שנקלע לעימות ברחוב. קשיש נוסף, בן 78, הוכה בכל חלקי גופו סמוך לכספומט כאשר ניסה להוציא תדפיס, בעת שחבורת צעירים התנפלה עליו עם מוט ברזל, והוא ספג אגרופים ובעיטות. קשיש שלישי הותקף מחוץ לבניין מגוריו על ידי שכנו בבעיטות ובחגורות. שלושתם הגיעו לבית החולים עם חבלות נרחבות ברקמות הרכות, חתכים, שטפי דם, נפיחויות ופציעות ראש שהצריכו תפרים ואשפוז.

"לא צריך נשק מתוחכם בשביל לגרום לאדם בן 86 לקרוס"

"מדובר במקרים קשים מאוד", אומר ד"ר אייל חשביה, מנהל מערך הטראומה במרכז הרפואי איכילוב בשיחה עם mako בריאות. "אלה אנשים מבוגרים שפשוט עסקו בעניינים שלהם. קל לתקוף אותם כי התוקפים יודעים שהם לא יחזירו. זו אלימות מאוד בסיסית עם הרבה רוע לב - לא צריך נשק מתוחכם בשביל לגרום לאדם בן 86 לקרוס".

לדבריו, כשמדובר בקשישים גם תקיפה שלא גורמת לשברים מורכבים או לניתוח חירום עלולה להפוך לאירוע משנה חיים. "הסיכוי שקשיש יהיה בלי מחלות רקע או בלי תרופות קבועות הוא נמוך מאו. גם אם הם עצמאיים, הולכים ברחוב, עובדים וחיים את החיים שלהם - הרזרבות הגופניות והנפשיות שלהם מצומצמות יותר", הוא מסביר. "למזלנו, הפעם לא היו פציעות שהצריכו הנשמה או חדר ניתוח, אבל כל הגוף שלהם מלא בשטפי דם, חתכים וחבורות. הם בקושי מצליחים לרדת מהמיטה".

לדבריו, מוקדם מידי לקבוע אם מדובר במגמה רחבה, אך בחדר הטראומה מורגשת בתקופה האחרונה עלייה במקרי האלימות הקשים נגד חסרי הישע שמגיעים לבית החולים".

ד"ר חשביה מדגיש כי במקרה של אלימות, הנזק הנפשי לעתים קשה לא פחות מהפציעה עצמה. "זה לא כמו תאונת דרכים או פגיעת קורקינט", הוא אומר. "מדובר באדם שמבין שחבורה קפצה עליו, הכתה אותו והפכה אותו לקורבן. יש פחד שיתקפו אותך שוב, השפלה, חרדה מאוד עמוקה. שלושת הקשישים האלה מגיבים אחרת לגמרי מאנשים שנפצעו בתאונה. הסערה הנפשית והתקפי החרדה שהם חווים הרבה יותר חזקים".

בבית החולים מספרים כי שלושת הקשישים נזקקו גם לליווי של פסיכולוגים ועובדות סוציאליות. "שלושתם חיים בפלאשבקים, לא מצליחים לישון, בוכים ומפחדים להשתחרר מבית החולים", אומר ד"ר חשביה. "המשפחות לפעמים חושבות שאחרי כמה ימים פשוט ייקחו אותם הביתה, אבל אנחנו רואים נסיגה תפקודית. אנשים שהיו עצמאיים לגמרי פתאום צריכים שיקום, עזרה בהליכה ולעתים גם מסגרת תומכת".

לדבריו, אנשי הצוות נחשפים לאורך השנים לאלימות קשה, אך המקרים האחרונים היו חריגים במיוחד גם עבור צוות טראומה ותיק. "אנחנו רואים נפגעי ירי, סכינים, מכות ודקירות, חשבנו שכבר ראינו הכל, אבל הקשישים שהו ששובר את הלב", הוא אומר. "אין דבר יותר נורא מאלימות קיצונית נגד חסר ישע. לראות חבורה של אנשים קופצת על אדם מבוגר עם ברזלים ובעיטות בזמן שהוא מתקפל ומתגונן - זה קשה מאוד לראות".