מנכ"ל משרד הבריאות מתריע: חשש לפגיעה קשה בפעילות מרכזי החוסן בישראל
משה בר סימן טוב, שהודיע אתמול על התפטרות מתפקידו, הזהיר כי חלק ממשרדי הממשלה מתכוונים להפסיק או לצמצם משמעותית את השתתפותם במימון המרכזים: "היעדר משאבים מספקים יביא בהכרח לצמצום מענים טיפוליים וקהילתיים ולפגיעה ישירה וקשה בשירות הניתן לתושבים"


מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, שיגר הערב (רביעי) מכתב למנכ"לי משרדי הממשלה, שבו הוא מתריע על פגיעה קשה בפעילות מרכזי החוסן ברחבי הארץ בשל קיצוצים בתקציבים. במכתב, שהגיע לידי mako בריאות, חושף בר סימן טוב, שאתמול הודיע על התפטרות מתפקידו, כי חלק ממשרדי הממשלה מתכוונים להפסיק את השתתפותם במימון המרכזים, ואחרים צפויים לצמצם משמעותית את התקציבים שהם מעבירים. לדבריו, המהלך עלול להביא לצמצום הטיפולים הנפשיים והשירותים הניתנים לתושבים שנפגעו מאירועי המלחמה.
"ללא הבטחת שותפות מלאה, איגום המשאבים הנדרש והרחבת התקצוב ממשרדי הממשלה, משרד הבריאות לא יוכל להחזיק ולתמוך לבדו בתוכנית העבודה המלאה של מרכזי החוסן ברחבי הארץ בשנת 2027", מזהיר בר סימן טוב במכתבו. עוד הוא מדגיש כי "היעדר משאבים מספקים לפעילות מרכזי החוסן תביא בהכרח לצמצום מענים טיפוליים וקהילתיים ולפגיעה ישירה וקשה בשירות הניתן לתושבים בקווי העימות ובאזורים השונים, דווקא בתקופה שבה הם זקוקים למשענת זו יותר מכל".

גורם במשרד הבריאות הסביר בשיחה עם mako בריאות כי המשבר נובע מהקשיים התקציביים של משרדי הממשלה, שנדרשים לקצץ בהוצאותיהם, וציין כי מאז פרוץ המלחמה גדל תקציב מרכזי החוסן פי ארבעה עד חמישה, בעקבות הזינוק בביקוש לטיפולים", הוא אומר.
הגורם מעריך כי גם בשנת 2027 יישאר הביקוש לטיפולים גבוה, אפילו אם לא תפרוץ מערכה צבאית נוספת: "רבים מהאזרחים שנחשפו לאירועי המלחמה עדיין לא הגיעו לשלב שבו הם מתפנים לטפל בהשלכות הנפשיות שחוו. אף שבדרך כלל צפויה ירידה בצורך בטיפולים ככל שמתרחקים מאירועי החירום". במשרד מדגישים כי ירידה כזו עדיין לא נרשמה. בשל כך, מזהירים במשרד, הקיצוצים המתוכננים עלולים לפגוע בשירותים דווקא בשעה שבה עשרות אלפי אזרחים עדיין זקוקים להם.
"בשנת 2022 התקציב עמד על כ-30 מיליון שקל, בשנת 2024 הוא הגיע ל-130 מיליון שקל ובשנת 2025 עמד על יותר מ-100 מיליון שקל", הוא אומר. "כעת צפוי להיווצר פער תקציבי משמעותי שעלול לפגוע בשירות. חשוב שמשרדי הממשלה יחזרו להתגייס למימון המרכזים, גם במסגרת התיעדופים הכואבים שהם נדרשים לעשות. הפעילות הזו מונעת תחלואה נפשית חריפה".
משרד רה"מ, משרד הרווחה, משרד העלייה והקליטה, משרד החינוך, משרד הפנים והמשרד לביטחון לאומי משתתפים מדי שנה בתקצוב מרכזי החוסן, שמעניקים טיפול נפשי וסיוע לאנשים שנחשפו לאירועים ביטחוניים ולמצבי חירום, לצד פעילות לחיזוק החוסן הקהילתי. כיום פועלים בישראל 15 מרכזים, בהם 14 מרכזים אזוריים ומרכז ארצי. המרכזים פועלים בין היתר ביישובי עוטף עזה, באשקלון, בנתיבות, באופקים, ביהודה ושומרון ובגליל.
על פי נתוני משרד הבריאות, בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2025 ניתנו במרכזי החוסן 587,536 טיפולים, ונרשמו 87,865 פניות לטיפול. בנוסף, נרשמו יותר מ-204 אלף השתתפויות בפעילויות חוסן. הנתונים ממחישים את היקף הפעילות של המרכזים מאז פרוץ המלחמה, ואת הביקוש הנרחב לשירותים שהם מספקים.