עלייה בסרטן השד בישראל: 113 נשים מאובחנות בשבוע, כ-1,100 עלולות למות השנה
לפי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, כ-5,870 נשים בישראל צפויות להיות מאובחנות במחלה עד סוף 2026. מחקרים חדשים מצאו קשר בין משמרות לילה לבין סיכון מוגבר, בעוד זריקות הרזיה ופעילות גופנית נקשרו לסיכון מופחת. התחזית לשנים הבאות מצביעה על עלייה נוספת במספר המאובחנות ובמספר מקרי המוות. החדשות המעודדות: גילוי מוקדם משפר את סיכויי הריפוי בכ-90% ויותר
כ-113 נשים מאובחנות מדי שבוע בישראל בסרטן השד - מחלת הסרטן השכיחה ביותר בקרב נשים בארץ - כך עולה הבוקר (רביעי) מנתונים חדשים שמפרסמת האגודה למלחמה בסרטן לקראת חודש המודעות הבין-לאומי למאבק בסרטן השד, שיצוין באוקטובר.
על פי הערכת האגודה, עד סוף שנת 2026 צפויות כ-5,870 נשים בישראל להיות מאובחנות בסרטן השד, וכ-1,100 צפויות למות מהמחלה במהלך השנה. על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בקרב נשים מדי שנה, ועיקר התחלואה היא בקרב נשים מעל גיל 50. גברים מהווים כאחוז אחד בלבד מהמאובחנים מדי שנה.
התחזית לשנים הבאות מצביעה על עלייה נוספת במספר המאובחנות ובמספר מקרי המוות. על פי תחזית הסוכנות לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050 צפויות להיות מאובחנות בישראל כ-6,930 נשים עם סרטן השד, וכ-1,770 חולות צפויות למות מהמחלה באותה שנה.
זו לא ססמה - גילוי מוקדם מציל חיים
באגודה מדגישים כי לגילוי מוקדם של המחלה חשיבות רבה. "כאשר סרטן השד מאובחן בשלביו המוקדמים, סיכויי הריפוי מזנקים לכ-90% ויותר שכן הגילוי המוקדם משנה את מהלך המחלה באופן דרמטי ומציל חיים", מסביר משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם מיועדת לנשים מגיל 50, שאמורות לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים בגילי 45 עד 49 יכולות לפנות לרופא ולהתייעץ בנוגע לביצוע הבדיקה כבר מגיל זה.
פרסומת
לצד הנתונים בישראל, הציגה האגודה מחקר מפינלנד שכלל 42,379 נשים ובחן את הקשר בין עבודה במשמרות לבין תחלואה בסרטן השד. בקרב נשים בנות 50 ומעלה, רצף של יותר משלוש משמרות לילה נמצא קשור לסיכון גבוה בכ-64% למחלה, ומשמרות ערב לסיכון גבוה בכ-28%. עם זאת, מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר סיבתי.
מחקר נוסף, שכלל 111,646 נשים בארצות הברית עם עודף משקל או השמנה, בחן את הקשר בין תרופות ממשפחת GLP-1 לסרטן השד. השימוש בתרופות נמצא קשור לסיכוי נמוך בכ-30% לאבחון המחלה. גם כאן מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח כי התרופות עצמן אכן הפחיתו את הסיכון.
מחקר מנורווגיה, שכלל 325,953 נשים, מצא קשר גם בין פעילות גופנית לבין סיכון מופחת לסרטן השד. נשים שביצעו 5-4 שעות של פעילות בעצימות גבוהה בשבוע היו בסיכון נמוך בכ-11%, ומי שהתאמנו שש שעות ומעלה היו בסיכון נמוך בכ-28%. גם כאן מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר סיבתי.
פרסומת
באגודה מזכירים גם את הקשר בין צריכת אלכוהול לבין המחלה. על פי הנתונים שהוצגו, מחקרים מצאו עלייה של כ-7%-10% בסיכון לחלות בסרטן השד בקרב נשים ששותות משקה אלכוהולי אחד ביום, ועלייה של כ-20% בקרב נשים ששותות שני משקאות אלכוהוליים או יותר ביום, בהשוואה לנשים שנמנעות לחלוטין משתיית אלכוהול.
הבדיקה לנשאות המחלה
המלצה נוספת נוגעת לנשאות גנטית. באגודה מדגישים כי לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, ולנשים ממוצא אתיופי מומלץ לבצע בדיקת דם לאיתור נשאות למוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. הבדיקה ניתנת ללא תשלום במסגרת סל הבריאות, גם ללא סיפור משפחתי וללא צורך בייעוץ גנטי מקדים. לפי דוח הקונסורציום הישראלי שמובא בפרסום, מעקב בהתאם להמלצות יכול למנוע כ-280 מקרים של סרטן השד והשחלות מדי שנה בישראל.
באגודה ממליצים לנשים בנות 50 עד 74 לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים בנות 45 עד 49 יכולות להתייעץ עם הרופא לגבי ביצוע הבדיקה כבר בגיל זה. לנשים שקרובת משפחה שלהן מדרגה ראשונה (אם, בת או אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת ממוגרפיה מגיל 40 אחת לשנה, או מוקדם יותר בהתאם להמלצת הרופא. לנשאיות מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות.
מצאתם טעות לשון?