"לא סביר שהחומרים האלו ישתרבבו למוצרי מזון"

בשבוע שעבר פונו ארבעה פעוטות לבית החולים לאחר שחשו בסחרחורת והתעלפו בשכונת מקור ברוך בירושלים. בעקבות האירוע הוזעקו למקום צוותי כבאות והצלה, בהם צוות ניטור חומרים מסוכנים, כדי לבדוק אם קיים גורם סביבתי או חומר מסוכן שעלול היה לגרום לפגיעה.

כעת בודקים במשרד הבריאות ובמשטרה אם קיים קשר למחיות תינוקות של חברת "פרינוק" שנמכרו בסניף "זול ובגדול" בירושלים, ואם אכן נמצאו בהן שאריות של תרופות הרגעה - אך בשלב זה מדגישים במשרד כי טרם הוכח קשר סיבתי.

ד"ר חבצלת ירדן-בילבסקי, מנהלת השירות לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, אומרת כי הסבירות שחומר מסוג זה יגיע למזון תינוקות נמוכה ביותר. "זה לא חומר טבעי, לא תוצר של ריקבון ולא שארית של חומר ניקוי", היא אומרת ל-mako בריאות. "החומרים האלה כלל לא אמורים להימצא בסביבת ייצור של מוצרים כאלה, ולכן קשה להבין כיצד הם היו מגיעים לשם ללא התערבות חיצונית".

עם זאת, היא מדגישה כי מוקדם להסיק מסקנות. על פי הודעת משרד הבריאות, מדובר בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים - קבוצת תרופות הרגעה ונוגדות חרדה. "חלק מהתרופות האלו ניתנות גם לילדים במרשם ובהתאם למשקל. לא סביר שהחומרים האלו ישתרבבו בטעות לתוך מוצרי מזון", היא אומרת. "כמו כן, לא ניתן לקבוע בשלב זה שהחומר אכן הגיע מהמחיות האלה כיוון שהן לא נבדקו", היא מסבירה. "עם זאת, לנוכח הצטברות של כמה מקרים בהחלט נדרשת חקירה אפידמיולוגית ובירור מעמיק".

"סיכוי אפסי"

גם פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, אומר כי הסבירות שחומרי הרגעה חדרו למוצרים במהלך תהליך הייצור נמוכה מאוד. "הסיכוי בעיניי הוא אפסי, אלא אם כן מישהו עשה את זה בכוונה", אמר ל-mako בריאות. "מדובר במוצרים שמיוצרים בכמויות גדולות ובשרשרת ייצור מבוקרת, כך שקשה להבין כיצד חומר כזה חודר אליהם באופן מקרי".

פרופ' כהן מסביר כי כדי לגרום להשפעה קלינית בקרב פעוטות נדרש ריכוז משמעותי של חומר פעיל. "לא מכינים מחית אחת בכל פעם. מדובר ככל הנראה בכמויות גדולות מאוד של אלפי ליטרים, ולכן כדי להגיע להשפעה כמו ישנוניות או הרדמה נדרשת כמות יחסית משמעותית של החומר". לדבריו, אם מקור החשיפה לחומרים הבעייתיים היה במוצר עצמו, היה ניתן לצפות לראות מקרים נוספים בקרב ילדים רבים שצרכו מאותה אצווה.

עוד ציין הפרופ' כי אם אכן יתברר שמדובר במעשה מכוון, לא ניתן לשלול אפשרות תאורטית שלפיה גורם כלשהו ידע שאצווה מסוימת מיועדת לשוק הישראלי - למשל באמצעות סימוני כשרות או מנגנוני הפצה. עם זאת, הוא הדגיש כי מדובר בהשערה בלבד, וכי אין כל ראיה התומכת בכך בשלב זה.

כהן הוסיף כי מוצרים לתינוקות עוברים שורה של בקרות איכות לאורך תהליך הייצור, אם כי לדבריו מוקדם לדעת אם גם בדיקות מהסוג הזה היו יכולות לזהות חומר כזה במקרה הנוכחי. לדבריו, אם אכן הייתה החדרה מכוונת של חומר, היא הייתה יכולה להתרחש בשלבים שונים של שרשרת האספקה - ולאו דווקא במפעל הייצור עצמו, אף שהדבר היה יכול לפגוע בתקינות האריזה.

לדבריו, יש להמשיך בחקירת הנושא. "אסור לקבוע כבר עכשיו שהמקור הוא המוצר עצמו, וחשוב לבדוק גם אפשרויות אחרות, לרבות מכנה משותף אחר בין הילדים".

מחברת רנדי נמסר:
״למעלה מ-20 שנה שנמכרים מוצרי החברה בכל רשתות השיווק, והיא מחוייבת לבריאותם של התינוקות.
אלו מוצרים מובילים ואיכותיים, אשר נבדקים על-ידי מעבדה מוסמכת במפעל הייצור, ונבדקים שוב בכניסה לארץ על ידי משרד הבריאות. מבדיקות מעבדה שנערכו במפעל המייצר עולה כי אין כל חשש להימצאותם של חומרים זרים במוצרים וליתר ביטחון דגימות המוצרים נשלחו גם למשרד הבריאות לבדיקה. מבדיקה שנערכה על ידי משרד הבריאות עולה כי מדובר במקרה נקודתי בירושלים, ולאור העובדה שהמוצר נמכר במאות נקודות ברחבי הארץ כבר תקופה ארוכה, ועל כן אנו מעריכים שאולי הייתה התערבות חיצונית במוצר, והנושא בבדיקת משרד הבריאות מול גורמי האכיפה. אנו שבים ומדגישים לבדוק בעת הקנייה שהמוצר סגור. כמובן שנמשיך ונעדכן בכל התפתחות.״