"רופא שלא ייעזר בבינה מלאכותית, יסתכן בתביעות רשלנות"

הוועידה הרפואית השנתית של ארגון "למענכם", שתתקיים ב-10 בנובמבר באוניברסיטת רייכמן שבהרצליה, תעמוד השנה בסימן רפואת תאי הגזע והבינה המלאכותית - הדור הבא, ותעסוק בפיתוחים פורצי דרך המעצבים את רפואת העתיד. סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בכללית פרופ' רן בליצר, אומר היום (ראשון) ל-mako בריאות כי "אנחנו מתקרבים לעידן שבו רופא שלא ייעזר בבינה מלאכותית, יסתכן בתביעות רשלנות".

בוועידה, שתארח למעלה מ-800 רופאים, מדענים, חוקרים ואנשי טכנולוגיה מהארץ והעולם, ישתתף גם פרופ' יעקוב חנא מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן למדע - מגדולי המדענים בארץ ובעולם בתחומו, שיציג טכנולוגיה שצפויה לשנות את עולם הרפואה; יצירת דגמים של עוברים במעבדה מתאי גזע. למרות שמדובר בדגמים ולא בעוברים אמיתיים, הם מאפשרים ללמוד בצורה מדויקת על התפתחות העובר, לזהות מומים מוקדמים ואפילו לאתר מחלות גנטיות. בעתיד הקרוב, למשל, אפשר יהיה לגלות בעיות כמו אוטיזם כבר בשלבים מוקדמים – מה שלא ניתן היה לעשות עד היום.

כמו כן יוצגו פיתוחים מדעיים חדשניים בתחומי הרפואה הרגנרטיבית, שיקום רקמות ואיברים וטיפולים אישיים המבוססים על ה-DNA של המטופל. ובהתאם הדרך שבה הבינה המלאכותית ממלאת תפקיד מרכזי ביכולת לחזות תהליכי גדילה של תאים, לבנות טיפולים מדויקים ולהתאים מערכות טיפול לכל אדם.

"מדובר במהפכה של ממש"

רפואת תאי הגזע נחשבת לאחת המהפכות המשמעותיות ביותר בעולם הרפואה המודרנית; תאי גזע הם תאים ראשוניים בעלי יכולת ייחודית להתמיין לכל סוג תא בגוף - תאי דם, עצב, שריר, עור ועוד. יכולת זו מאפשרת להם לשקם רקמות פגועות ולחדש תאים שאיבדו את תפקודם בעקבות מחלה, פציעה או תהליך הזדקנות. כיום, השימוש הקליני המוכר ביותר הוא בהשתלות מח עצם לטיפול במחלות דם קשות כמו לוקימיה ולימפומה. 

יחד עם זאת, בעשורים האחרונים מתבצעים מחקרים רבים הבוחנים את יכולתם של תאי גזע לתקן נזקים בלב לאחר אוטם שריר, לשקם תאי עצב במחלות ניווניות כמו פרקינסון ו-ALS, ואפילו להחזיר ראייה במקרים של פגיעה ברשתית. במקביל, מתפתח במהירות תחום הרפואה הרגנרטיבית, השואף לגדל איברים מלאכותיים במעבדה מתוך תאי גזע של המטופל עצמו - מה שעשוי לצמצם משמעותית את הצורך בתרומות איברים ובטיפולים מדכאי חיסון.

בעתיד הקרוב, צפויה רפואת תאי הגזע לשלב טכנולוגיות חדשניות נוספות ובהן בינה מלאכותית להכוונת תהליכי התמיינות מדויקים, והנדסה גנטית מתקדמת (כמו CRISPR) לתיקון פגמים גנטיים, עוד בשלב מוקדם של יצירת הרקמה. שילוב זה עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית ברמה תאית - טיפול ייחודי לכל מטופל לפי פרופיל ה-DNA שלו.

ד"ר גדי נוימן, סגן נשיא למענכם ויו"ר מערך החדשנות של הארגון, מסביר כי "שילוב בינה מלאכותית ברפואת תאי הגזע פותח בפנינו עידן חדש, שבו נוכל לא רק להבין את התהליכים התאיים אלא גם לחזות, לתכנן ולהכווין אותם. מדובר במהפכה של ממש בדרך שבה אנו תופסים את הריפוי ואת הקשר בין המדע לאדם".

כפי שציין פרופ' בליצר, לא רחוק היום שבו רופא שלא ישתמש בבינה מלאכותית בבדיקות כמו צילום רנטגן או MRI - עלול להיחשב כמי שפועל ברשלנות. בליצר מדגיש שהטכנולוגיות החדשות מדויקות מאוד - אפילו יותר מרופאים, אבל חשוב לדעת שהן שונות מהצ'טבוטים המוכרים, כמו צ'אטGPT. כלומר לא תמיד אפשר לסמוך על הבינה המלאכותית באופן מלא, כי לפעמים היא "ממציאה" מידע. לכן, רופאים (וגם מטופלים) צריכים ללמוד להשתמש נכון בכלים החדשים, ולהתאים את עצמם לעידן חדש ומהיר שבו רפואה וטכנולוגיה משתלבים.

בפאנל המרכזי של הוועידה יתכנסו בכירי מערכת הבריאות בישראל לדיון בהשלכות של טכנולוגיות AI על ניהול בתי החולים וקופות החולים. ישתתפו בו מנכ"ל שירותי בריאות כללית ד"ר איתן וירטהיים, מנהלת המרכז הרפואי רמב"ם ד"ר מיכל מקל, מנהל המרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) תל אביב פרופ' אלי שפרכר, מנכ"לית שיבא נגב פרופ' אורלי וויינשטיין, ומנכ"לית מכבי שירותי בריאות סיגל לוי-דדון. המשתתפים ידונו בדרכים לשלב בינה מלאכותית בקבלת החלטות, בשיפור שירותי הבריאות ובשימור ההיבט האנושי בעולם רפואי דיגיטלי. 

בנוסף פרופ' בליצר ויו"ר צ'ק פוינט חתן פרס ישראל גיל שוויד, יקיימו שיחה על האתגרים שבין חדשנות רפואית לעולמות ההייטק, על גבולות הבינה המלאכותית ועל האיזון שבין קדמה טכנולוגית לערכים אנושיים במערכת הבריאות של העתיד. כמו כן פאנל בהובלת פרופ' עירית אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב, ישלב את שחר קרני, מייסד שותף ומנכ"ל "פנותא", ואת פרופ' יובל אבנשטיין, פרופסור לכימיה והנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב ומייסד JaxBio, ויעסוק בכלי בינה מלאכותית חדשניים לפענוח בדיקות דם, ברפואה מותאמת אישית ובשילוב טכנולוגיות מתקדמות ברפואה רגנרטיבית.

הוועידה, המתקיימת השנה בפעם השלישית ביוזמת יו"ר ומייסד הארגון יוסי ערבליך, תעמיק גם בשאלות האתיות של עידן המדע המתקדם, בנגישות הציבורית לטיפולים החדשים ובאחריות האנושית הנדרשת בעולם רפואי המבוסס על טכנולוגיות חכמות. "זו השנה השלישית שבה אנו מובילים את הכנס החשוב הזה, ונוגעים בכלים החדשים ביותר בעולם הרפואה. טכנולוגיה, בינה מלאכותית, תיקון DNA בתוך תאי הגוף, ריפוי בעזרת תאי גזע - אלו רק כמה דוגמאות לפריצות דרך שבהן אנו דנים עם מיטב הרופאים, המנהלים והחוקרים בישראל בעולם''. את הוועידה מובילים נשיא הארגון פרופ' יוסף פרס, יו"ר מערך החדשנות ד"ר גדי נוימן ונשיא הוועידה ברוך שיינברג, בשותפות אוניברסיטת רייכמן בראשות פרופ' אריאל רייכמן ופרופ' ארנון אפק, דיקן בית ספר דינה רקנאטי לרפואה.

הוועידה, שאותה ינחה השנה גיא זו-ארץ, תיפתח בברכת נשיא המדינה יצחק הרצוג כשלצד מאות המשתתפים יהיו מארח הכנס פרופ' רייכמן, ראש מערך החדשנות בכללית האלוף יוחנן לוקר, יו"ר שירותי בריאות כללית פרופ' יעקב חנא ממכון ויצמן למדע, פרופ' ערן משורר מהאוניברסיטה העברית, פרופ' איל הנדל מאוניברסיטת בר אילן ופרופ' עירית אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי באיכילוב. לצד ההיבטים המדעיים, יתקיים השנה גם טקס הוקרה לרופאים ולמתנדבים שהקדישו את פועלם למען חיילי צה"ל והציבור בישראל בתקופת מלחמת חרבות ברזל. 

ארגון "למענכם" מעניק מידי יום ייעוץ והכוונה רפואית מקצועית על בסיס וולנטרי לאלפי מטופלים ברחבי הארץ, ופועל בהתנדבות לשיפור השירות הרפואי, לקידום מחקר ולחיזוק הקשר בין מדע, חברה ורפואה.