"סובל מפלאשבקים של ההלם": הטיל האיראני פגע במחלקה שבה אושפז  

בתביעה שהוגשה באחרונה מתואר סיפורו של ב', 37, תושב באר שבע, שאושפז בבית החולים סורוקה בזמן שטיל איראני פגע באגף שבו שהה. עורכת הדין מיכאלה דימרץ, המייצגת אותו, טוענת כי הוא אושפז במחלקה הפנימית בשל בעיות בכבד, ובאחד הימים, בזמן שהוא נמצא בהשפעת תרופות, כך לדבריה, לפתע נשמע פיצוץ עז בקרבתו, וכאבים עזים פשטו ברגליו. לדבריו, בעקבות פגיעת הטיל, החלו להתעופף סביבו אבק רב וחפצים, וכשהכאוס דעך היה ניתן להבחין בהרס הרב שנגרם למחלקה.

בתביעה נטען כי ב' כי נפגע בשתי רגליו מרסיסים. הם הוצאו - והוא עבר חבישה בסורוקה - ושוחרר לביתו.

עוד נטען כי לאחר האירוע הוא החל לסבול מכאבים, תחושת נימול ותחושות שריפה ברגליים. במקביל, גם החל לסבול גם מחרדה, מקשיי שינה, פלאשבקים ומזיכרונות חוזרים מאירוע נפילת הטיל.

לאחר האירוע, החליט ב' לפנות בכוחות עצמו למוסד לביטוח לאומי ולדרוש את הכרתו כנפגע פעולות איבה, אך לדברי עוה"ד, הליך ההכרה לא היה פשוט כלל, בין היתר משום שהוא סבל עוד בטרם האירוע מרקע רפואי.

"בחומר הרפואי שאותו הגיש לביטוח הלאומי צוין כי בעבר סבל ב' מכאבי גב ומממצאים בעמוד השדרה. בנוסף, החומר הרפואי חשף כי בעבר פנה לטיפול נפשי קצר בעקבות מתיחות זוגית והתקפי חרדה", היא טוענת.

בוועדה רפואית ראשונה נקבע כי הפציעות ברגליים הן פציעות שטחיות בלבד, והן טופלו בשטיפה ובחבישה, ללא פגיעה אורתופדית וללא צורך בטיפול תרופתי. הוועדה מצאה צלקות קטנות לאורך השוקיים, אך קבעה כי ב' לא סובל מנכות אורתופדית.

בהמשך הוא עבר בדיקת הולכה עצבית והיא הצביעה על פגיעה עצבית ברגליים. ממצא זה עורר מחלוקת רפואית נוספת, סביב השאלה אם הכאבים והנימולים נובעים מפגיעת הרסיסים באירוע הטיל, או שמא ממצב רפואי קודם. חלק מהרופאים בוועדה ייחסו את הממצא לבעיות הכבד שמהן סבל ב', בעוד אחרים קשרו אותו לפגיעה מרסיסים מרובים.

לאחר שהוועדה הרפואית סיימה את דיוניה, נקבע כי הוא סובל מנכות זמנית נמוכה, וכי לא מגיעים לו פיצויים משמעותיים, מעבר לסכום חד פעמי נמוך של מספר אלפי שקלים.

במצוקתו, פנה ב' לעורכת הדין מיכאלה דימרץ העוסקת במאבקים למימוש זכויות רפואיות עבור נפגעי איבה ונכי הביטוח הלאומי. היא הגישה בשמו ערר על החלטת הוועדה הרפואית הראשונה, ואליו צירפה מסמכים רפואיים רבים נוספים המעידים על החמרת מצבו של ב' עקב אירוע פגיעת הטיל.

בוועדה טענה עו"ד דימרץ כי מאז פגיעת הטיל ב' סובל מכאבים בכפות הרגליים, בקרסוליים ובברכיים, תופעה שהחלה ונובעת מהפגיעה שנגרמה לו, לטענתה, באירוע הקשה. הוועדה קבעה כי היא לא תדון בפגיעה העצבית במסגרת האורתופדית, אך החליטה לבחון את הצלקות שנותרו ברגליו של ב' בעקבות ספיגת הרסיסים, וקבעה לו בגינן נכות בשיעור של 10%.

סובל מבעיות שינה ומפלאשבקים

במקביל מונתה ועדה רפואית בתחום הנפשי כדי לדון בעניינו. בוועדה טען ב' כי מאז נפילת הטיל סמוך אליו הוא מתקשה לחזור לעצמו, סובל מבעיות שינה ומשינויי מצבי רוח, וכן מפלאשבקים של ההלם ושל ההרס שאליו נחשף במחלקה. לוועדה הוצגו מסמכים שלפיהם לאחר האירוע אובחן ב' כסובל מפוסט-טראומה. הוא החל טיפול תרופתי ובהמשך אף הועלה המינון.

באחרונה קבעה הוועדה הפסיכיאטרית כי ב' אכן נחשף לאירוע טראומטי בשל פגיעת הטיל במחלקה שבה אושפז. לצד ההכרה בכך שחלק מקשייו קשורים לרקע רפואי קודם, קבעה הוועדה כי בעקבות האירוע הוא סובל מפגיעה נפשית, ולו גם זמנית, והעניקה לו נכות זמנית בשיעור של 25% עד סוף מאי 2027.

לדברי עו"ד דימרץ, בחודש מאי 2026 הועבר לב' תשלום רטרואקטיבי בסך 43,981 שקלים עבור עשרה חודשים, והוא צפוי להמשיך לקבלו מדי חודש עד תום תקופת הנכות הזמנית.

הוועדה הרפואית הכירה, כאמור, גם בצלקת של ב' כנכות צמיתה בשיעור 10%, המזכה אותו במענק נוסף של כ-62 אלף שקלים מטעם המוסד לביטוח לאומי.

בתום תקופת הנכות הזמנית צפוי ב' לעמוד לפני ועדות נוספות במוסד לביטוח לאומי, אשר יבחנו אם נותרה לו נכות צמיתה בתחום הנפשי, ולדברי עורכת הדין, אם תיקבע נכות כזו, סכום התגמולים המגיעים לו עשוי לגדול משמעותית.

עו"ד מיכאלה דימרץ, אומרת כי המקרה ממחיש כי גם כאשר לנפגע יש רקע רפואי קודם, אין בכך כדי לשלול הכרה בפגיעה שנגרמה לו בעקבות אירוע איבה. לדבריה, יש לבחון אם האירוע הוביל לפגיעה חדשה או להחמרה ממשית, ולא להסתפק בכך שהנפגע סבל מקשיים רפואיים או נפשיים קודם לכן.