איך הפכה ישראל למובילה בתמותת החצבת בעולם המערבי?

באחרונה פרסם משרד הבריאות את דוח מודיעין הבריאות לשנת 2025, והציג בו נתונים חריגים על התפרצות החצבת בישראל. על פי הדוח, במהלך אותה שנה מתו 12 ילדים מהמחלה - מספר גבוה ביחס למדינות העולם המפותח. שני ילדים נוספים נפטרו מהמחלה במהלך 2026. שיעור התמותה שנרשם בישראל בשנת 2025 היה גבוה מזה שדווח בעולם המערבי והציב את ישראל כחריגה בתמונת התמותה מחצבת בקרב מדינות מערביות.

לפי הדוח, ההתפרצות החלה כבר בתחילת 2025 עם מקרים בודדים של חצבת ש"יובאו" מחו"ל, בעיקר מאירופה. בשלב זה נוצרו שרשראות הדבקה קצרות, כאלו שהיה ניתן לקטוע באמצעות פעולות אפידמיולוגיות ממוקדות. עם זאת, בחודשים אפריל ומאי נרשמו מספר מקרי תחלואה נוספים שהגיעו מחו"ל, ובהם גם הגעה ישירה של הנגיף לאזורים המאופיינים בצפיפות אוכלוסין גבוהה ובכיסוי חיסוני נמוך.

80 אלף ילדים לא מחוסנים

נקודת הפתיחה של ההתפרצות הייתה בעייתית במיוחד: הדוח מציין כי שנת 2025 נפתחה בזמן שמעל 80 אלף ילדים לא היו מחוסנים לנגיף. חלק ניכר מהם התגוררו בריכוזים חרדיים, ובהם נרשמה ירידה מתמשכת בכיסוי החיסוני בשנים שקדמו להתפרצות. בהשוואה להתפרצות הקודמת בשנים 2019-2018, הכיסוי החיסוני בתחילת 2025 היה נמוך יותר, בין היתר על רקע ריבוי טבעי גבוה ואי-השלמת התחסנות לאורך זמן.

החל מחודש יוני נרשמה עלייה חדה ומהירה במספר החולים, לאחר שהנגיף התבסס במוקדים החרדיים בירושלים ובבית שמש. במהלך חודשי הקיץ דווחו מאות מקרים, ובאוגוסט היו כ-674 חולים מאומתים - רובם המוחלט ילדים צעירים שלא חוסנו כלל. גם לאחר שמרבית הילדים באזורים אלה נדבקו או חוסנו, התחלואה המשיכה והחלה לזלוג ליישובים נוספים במחוזות הצפון והמרכז.

מרבית המאושפזים היו בירושלים - רובם לא היו מחוסנים

הדוח מצביע על עומס קליני משמעותי שנלווה להתפרצות. בסך הכול אושפזו 760 חולים, ובין 20% ל-30% מהחולים המדווחים נזקקו לאשפוז. 82 ילדים הגיעו לטיפול נמרץ ו-7 חוברו למכשיר אקמו. מרבית המאושפזים היו ילדים צעירים, וכ-79% מהם היו בגיל לידה עד 3. שלושה בתי חולים בירושלים - הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים ושערי צדק - ריכזו כ-76% מהאשפוזים הארציים.

תשעה מתוך 12 הנפטרים הראשונים התגוררו באזור חרדי מצומצם בירושלים, ברדיוס של כקילומטר אחד, שניים נוספים בטבריה ואחד בבית שמש - כולם אזורים המאופיינים בכיסוי חיסוני נמוך. לפי הדוח, 11 מתוך 12 הילדים שמתו לא היו מחוסנים כלל, ולרובם לא היו מחלות רקע. מחצית מהנפטרים הגיעו לבתי החולים בשלב מתקדם מאוד של המחלה, חלקם במצב קריטי או במהלך החייאה.

בדוח נבחנה גם האפשרות שהערכת תחלואה סמויה (בין 8,000 ל-12,000 חולים בפועל) מסבירה את שיעורי התמותה הגבוהים. עם זאת, מצוין כי גם לאחר התחשבות בפער בין התחלואה המדווחת להיקף התחלואה המשוער, ישראל נותרה חריגה ביחס למדינות מערביות אחרות בשיעור התמותה מחצבת. שילוב של פערי חיסון עמוקים, ריכוזי תחלואה צפופים והגעה מאוחרת לטיפול רפואי תרם, לפי הדוח, להחמרת תוצאות ההתפרצות.

ניתוח הכיסוי החיסוני שבוצע במהלך ההתפרצות מצביע על פערים משמעותיים בין אזורים שונים בארץ. לפי הדוח, בכל היישובים שנבדקו היה הכיסוי החיסוני נמוך מהסף הנדרש לחסינות עדר (95%). בירושלים, בית שמש וצפת נרשם כיסוי נמוך אף מ-80%. בשכונות החרדיות בערים מעורבות (שבהן מתגוררות אוכלוסיות חרדיות ולא חרדיות) הכיסוי החיסוני היה נמוך מזה של כלל העיר, אך ברובן נרשם שיפור מוחלט גבוה יותר במהלך השנה, בעקבות מאמצי החיסון שהופנו באופן ממוקד לאוכלוסיות אלה. עם זאת, נכון לדצמבר 2025, הכיסוי החיסוני בשכונות החרדיות בטבריה, נוף הגליל, ירושלים, בית שמש וצפת נותר נמוך מ-80%.

מבצעי חיסון נרחבים

על רקע ההתפרצות, החל ממאי 2025 הובילו משרד הבריאות, קופות החולים והרשויות המקומיות מבצעי חיסון, שהתמקדו בעיקר בערים ובשכונות חרדיות שבהן זוהתה תחלואה ושיעור כיסוי חיסוני נמוך. מספר מנות החיסון הראשונות שניתנו במגזר החרדי יותר מהוכפל בהשוואה לשנה הקודמת - מעלייה של כ-20 אלף מנות בתקופה המקבילה ב-2024 לכ-45 אלף מנות מתחילת המבצע. עם זאת, הדוח מציין כי חלק ניכר ממנות החיסון הראשונות שניתנו ב-2025 הוזרקו באיחור משמעותי ביחס לגיל המומלץ, הן באיחור של חודשים והן באיחור של למעלה משנה, בעיקר עקב אי-הגעה מתמשכת של הורים לחיסונים במועדם. דפוס זה מתואר בדוח כמאמץ ממוקד לצמצום פערי חיסון היסטוריים בקרב ילדים שלא חוסנו בזמן.

כאמור, בדוח מצוין כי התפרצות החצבת בישראל התרחשה על רקע מגמה עולמית רחבה. בשנת 2025 דווחו ברחבי העולם רמות תחלואה גבוהות במיוחד, הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות, תופעה המיוחסת בעיקר לירידה בכיסוי החיסוני מאז מגפת הקורונה. בארצות הברית ובקנדה דווחו אלפי מקרי חצבת, כ-90% מהחולים לא חוסנו, ובאירופה נרשמו התפרצויות משמעותיות במדינות רבות, בעיקר בקהילות עם שיעורי התחסנות נמוכים. לפי הדוח, מאחר שחצבת אינה מחלה אנדמית בישראל, התפרצויות מקומיות מתחילות לרוב מייבוא של הנגיף מחו"ל, ועל כן קיימת חשיבות למעקב רציף אחר תחלואת החצבת בעולם, במיוחד ביעדים שאליהם נוסעים ישראלים רבים - מעקב שנועד לאפשר התרעה מוקדמת והיערכות למניעת התפרצויות עתידיות.