משפרים מצב רוח וטובים ללב: כל יתרונות אגוזי המלך
מחקר שבחן את השפעתם של אגוזי מלך על צעירים מצא כי אכילת 40 גרם ביום במשך שמונה שבועות הייתה קשורה לשיפור במדד מצב הרוח ולשינויים בחומרים הקשורים לפעילות הסרוטונין וחיידקי המעי. האם המאכל הפופולרי יכול להשפיע גם על ההרגשה שלנו, ומה חשוב לדעת על הממצאים?

אגוזי מלך נחשבים למזון בריא בזכות חומצות השומן, הסיבים ונוגדי החמצון שהם מכילים. מחקרים כבר הצביעו על יתרונותיהם האפשריים לבריאות הלב והמוח, וכעת מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Food & Function מצביע על יתרון אפשרי נוסף: שיפור במצב הרוח.
במחקר נמצא כי צעירים שאכלו 40 גרם אגוזי מלך מדי יום במשך שמונה שבועות הציגו שיפור מתון במדד הכולל של הפרעות במצב הרוח. החוקרים זיהו גם שינויים בחומרים הקשורים לחילוף החומרים של סרוטונין ולפעילות חיידקי המעי. עם זאת, מדובר במחקר קטן, והממצאים עדיין אינם מוכיחים שאכילת אגוזי מלך אכן משפרת את הבריאות הנפשית.
מה יש באגוזי מלך שעשוי להשפיע על מצב הרוח?
אגוזים אלה מכילים כמה רכיבים תזונתיים שעשויים להיות קשורים לתפקוד המוח ולבריאות הנפש, ובהם חומצות שומן מסוג אומגה 3, טריפטופן, סיבים תזונתיים ופוליפנולים – תרכובות צמחיות בעלות פעילות נוגדת חמצון.
טריפטופן היא חומצת אמינו שהגוף משתמש בה לייצור סרוטונין, מוליך עצבי המעורב בין היתר בוויסות מצב הרוח. נוסף על כך, חיידקי המעי מפרקים תרכובות מסוימות המצויות באגוזים ומייצרים חומרים הנקראים אורוליתינים, שעשויים להיות קשורים לתהליכים ביולוגיים שונים בגוף.
החוקרים ביקשו לבדוק אם צריכה יום-יומית של אגוזי מלך יכולה להשפיע על מצב הרוח, ואם קיים קשר בין השינויים הרגשיים לבין פעילות חיידקי המעי וחילוף החומרים של סרוטונין. במחקר השתתפו 31 צעירים בריאים בני 20–35, שגילם הממוצע היה 24. כ-90% מהמשתתפים היו נשים.
במשך שמונה שבועות אכלו המשתתפים 40 גרם אגוזי מלך מדי יום לצד ארוחת הערב. בתקופה אחרת, שנמשכה גם היא שמונה שבועות, הם נמנעו לחלוטין מאכילת אגוזים וממוצרים המכילים אותם. בין שתי התקופות הייתה הפסקה של שבועיים, כך שכל משתתף התנסה בשני המצבים.
החוקרים בחנו את מצב הרוח, רמות הלחץ, הרווחה הנפשית וההשתוקקות למזון. במקביל נבדקו בדגימות שתן רמות של קורטיזול, חומרים שנוצרים בעקבות פעילות חיידקי המעי ו-5-HIAA – תוצר הפירוק העיקרי של סרוטונין.
מצב הרוח השתפר
לאחר שמונה שבועות של אכילת אגוזי מלך נמצא כי הציון הכולל במדד ההפרעה במצב הרוח היה נמוך ב-4.85 נקודות בהשוואה לתקופה שבה המשתתפים נמנעו מאגוזים. במדד זה, ציון נמוך יותר מעיד על מצב רוח טוב יותר.

החוקרים זיהו בתחילה גם ירידה ברמות הכעס והעייפות, אך לאחר תיקון סטטיסטי השינויים האלה כבר לא נחשבו מובהקים. גם במדדים אחרים, ובהם לחץ, רווחה נפשית, חיוניות ומצב רוח חיובי, לא נמצאו הבדלים משמעותיים.
כלומר, המחקר לא מצא שיפור גורף בכל ההיבטים הרגשיים, אלא שינוי מתון במדד הכולל של הפרעות במצב הרוח.
ההסבר הביולוגי
אחד הממצאים המסקרנים במחקר נוגע לסרוטונין, חומר שמעורב בין היתר בוויסות מצב הרוח, השינה והתיאבון.
בתקופה שבה המשתתפים אכלו אגוזי מלך נרשמה עלייה מובהקת ברמות 5-HIAA בשתן, חומר שנוצר בתהליך פירוק הסרוטונין. החוקרים מצאו גם קשר בין רמות גבוהות יותר של החומר לבין ציונים נמוכים יותר במדד ההפרעה במצב הרוח.
במקביל נרשמה עלייה ברמות של שני חומרים נוספים, אורוליתין A ואורוליתין B, הנוצרים בעקבות פירוק רכיבים צמחיים על ידי חיידקי המעי. העלייה בהם הייתה קשורה גם לעלייה ברמות 5-HIAA.
הממצאים עשויים להצביע על קשר בין צריכת אגוזי מלך, פעילות חיידקי המעי וחילוף החומרים של סרוטונין, אך עדיין לא ברור אם הקשר הזה מסביר את השינוי שנמצא במצב הרוח.
חשוב להדגיש כי החוקרים לא בדקו את רמות הסרוטונין במוח. רמת 5-HIAA בשתן מושפעת מתהליכים שונים בגוף, ובהם תזונה, פעילות המעי ותפקוד הכליות. לכן לא ניתן להסיק מהמחקר שאכילת אגוזי מלך מעלה את רמות הסרוטונין במוח.
כמה אגוזי מלך כדאי לאכול ביום?
במחקר צרכו המשתתפים 40 גרם אגוזי מלך ביום, כמות השווה לכ-260 קלוריות. מדובר במזון עשיר בשומנים בלתי רוויים ובמרכיבים תזונתיים חשובים, שיכול בהחלט להשתלב בתפריט מאוזן.
עם זאת, זה לא אומר שצריך לאכול דווקא 40 גרם ביום כדי ליהנות מיתרונותיהם הבריאותיים, או שכמות זו הוכחה כיעילה לשיפור מצב הרוח.
חשוב גם לזכור את מגבלות המחקר: הוא כלל 31 משתתפים בלבד, רובם נשים צעירות ובריאות, והמשתתפים ידעו מתי הם אוכלים אגוזי מלך. עובדה זו עשויה להשפיע על האופן שבו דיווחו על מצב רוחם.
השורה התחתונה: אגוזי מלך הם תוספת מזינה לתפריט, והמחקר הנוכחי מספק רמז מעניין לכך שהם עשויים להשפיע גם על מצב הרוח. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע שהם יכולים לסייע בטיפול בדיכאון, בחרדה או בהפרעות נפשיות אחרות. כדי להבין אם השפעתם אכן משמעותית, נדרשים מחקרים גדולים וממושכים יותר.
הכותבת היא רותם חבל, דיאטנית קלינית, בית החולים אסותא חיפה