mako
פרסומת

מחקר: דיכאון, חרדה והתנהגות אובדנית בעקבות שימוש בתרופת פינסטריד להתקרחות

מחקר של פרופ' מאיר ברזיס מהאוניברסיטה העברית טוען לקשר בין התרופה להתקרחות לבין תופעות פסיכיאטריות חמורות. “זהו כשל מערכתי מתמשך. מדובר בתרופה לשיפור המראה, לא בהצלת חיים. הציבור זכאי לדעת את מלוא הסיכון לפני שהוא נוטל אותה"

מערכת mako בריאות
mako בריאות
פורסם: | עודכן:
גבר מקריח
נשירת שיער | צילום: shutterstock
הקישור הועתק

מחקר חדש חושף קשר בין  תרופת המרשם פינסטריד, שניתנת לגברים צעירים ברחבי העולם לטיפול בהתקרחות גברית, לבין תופעות פסיכיאטריות חמורות, ביניהן דיכאון, חרדה והתנהגות אובדנית.

המחקר של פרופ' מאיר ברזיס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית חושף כי הקשר הוא עקבי ומתועד היטב, אך טרם נענה בפעולה הולמת מצד הרשויות. במשך למעלה משני עשורים נמכרה פינסטריד כפתרון יעיל לבעיה קוסמטית בלבד, אך לפי ברזיס, מאחורי ההבטחה לשיער מלא מסתתרת סכנה של ממש.

בסקירה החדשה, שהתבססה על מאגרי מידע רפואיים ודוחות תופעות לוואי ממדינות שונות, נמצא כי הנתונים מצביעים בעקביות על עלייה בתחלואה הנפשית בקרב משתמשי התרופה גם לאחר הפסקת השימוש בה, במסגרת מה שמכונה “תסמונת פוסט-פינסטריד".

שמונה מחקרים עצמאיים מארה"ב, קנדה, שוודיה, ישראל ומדינות נוספות חשפו בין השנים 2017  ל-2023  את השפעת התרופה על בריאות הנפש. בכל אחד מהם נמצאה עלייה מובהקת בשיעור מקרי הדיכאון, החרדה והאובדנות. 

פינסטריד
פינסטריד | צילום: ללא

לדברי פרופ’ ברזיס, התגובה של הרשויות איטית ומאוחרת. ה- FDA האמריקאי הכיר בדיכאון כתופעת לוואי רק ב־2011, ובאובדנות – ב־2022, כ־20 שנה לאחר האזהרות הראשונות.  על פי ניתוחו, מספר מקרי ההתאבדות המדווחים (320 בלבד בשלושה עשורים) נמוך בהרבה מהתחזיות האפידמיולוגיות, המצביעות על כ-20 אלף מקרים פוטנציאליים.

המנגנון האפשרי מאחורי התופעה מוסבר בכך שפינסטריד חוסמת את ההמרה של טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון, תהליך המשפיע על גורמים במוח החיוניים לאיזון רגשי ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. מחקרים בבעלי חיים הצביעו על שינויים אנטומיים ופעילות עצבית חריגה כתוצאה מהשימוש בתרופה.

פרסומת

לאור הממצאים, ברזיס קורא להקפיא את השימוש הקוסמטי בפינסטריד עד לבחינה מחודשת של בטיחותה. הוא ממליץ כי כל תרופה תאושר רק לאחר ביצוע מחקרים אפידמיולוגיים מקיפים וכי במקרי התאבדות תיערך בדיקה שיטתית של שימוש בתרופות מסוג זה. “זהו כשל מערכתי מתמשך,” מזהיר פרופ’ ברזיס. “מדובר בתרופה לשיפור המראה, לא בהצלת חיים. הציבור זכאי לדעת את מלוא הסיכון לפני שהוא נוטל אותה.”

 משרד הבריאות: "שינויים במצבי רוח, דיכאון ומחשבות אובדנות הם תופעות לוואי אפשריות וידועות לתרופת פינסטריד Finasteride p, המצוינות בעלוני התרופות המאושרות לשיווק בישראל.

על מנת להעלות את מודעות הצוותים הרפואיים וכן, בכדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי אלו, פרסם לפני כחודשיים אגף הרוקחות במשרד הבריאות אזהרת בטיחות לשימוש בתרופה, זאת לאחר שפורסמה סקירה של הרשות האירופית בנושא. במסגרת זו, הוחלט להטמיע תוכנית לניהול סיכונים לתרופת פינסטריד שניתנות דרך הפה במטרה למנוע התקרחות, שתכלול בהמשך כרטיס מידע למטופל בנושא.

כמו בכל תרופה, ממליץ משרד הבריאות לעשות שימוש מושכל בתרופה האמורה בהתאם להנחיות הרופא המטפל. המשרד ימשיך לעקוב אחר הנושא ויפעל בהתאם לצורך".