החייאות בזמן וצנתורים מהירים: למרות המלחמה - השיפור במדדי הבריאות בישראל

משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) את דוח מדדי האיכות לשנת 2024 - סיכום פעילות מערכת הבריאות בתחום האיכות הקלינית, והנתונים, למרות המלחמה המתמשכת, מעודדים. הדוח, שמתפרסם בפעם ה-12, בוחן לראשונה את השפעת המלחמה על מדדי האיכות, ומתבסס על דיווחים שוטפים מכ-100 נתוני שירות במערכת הבריאות כמו בתי חולים כלליים, בתי חולים לבריאות הנפש, מוסדות גריאטריה ושיקום, חברות האמבולנס, מכוני דיאליזה ותחנות טיפת חלב.

מהנתונים המרכזיים בדוח, עולה כי צנתור לב יתבצע תוך 90 דקות מההגעה לבית החולים - עמידה של 92% ביעדים. זמן חציוני מהכניסה לבית החולים ועד לביצוע MRI או CT ראש ייקח 24 דקות (לעומת 55 דקות בשנת 2015), מסירת הודעה מוקדמת לבית החולים במקרים של חשד לאירוע מוחי חד עם עמידה של 95% ביעדים ומתן הנחיות טלפוניות על ידי מוקדן לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב – עמידה של 91%.

צוות התוכנית, בהובלת אגף בכיר איכות ובטיחות במשרד הבריאות בראשות ד"ר יפעת ארליך שהם, ביצע הערכה ראשונית של השפעת המלחמה על מדדי האיכות, על ידי השוואת נתונים של שלושת הרבעונים הראשונים של 2024 (מצב מלחמה) לשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 (מצב טרום מלחמה).

מה עשתה המלחמה?

התקופה האחרונה מתאפיינת בשינויים מגוונים במערכת הבריאות, עם תנודתיות גם בהיקפי האוכלוסיות וגם בביצועי המדדים. אבל איך השפיעה המלחמה על המדדים השונים? מהנתונים עולה כי נשמרה יציבות עם נטייה לעלייה במרבית המדדים.

כך, בבתי החולים לבריאות הנפש חלה עלייה במרבית מהמדדים בשנת 2024, עם עלייה של 4% במדידת פרופיל שומנים כחלק מבדיקות הסקר לאיתור תחלואה נלוות, עלייה של 3% בתוכנית טיפול מתועדת תוך חמישה ימים מהקבלה לאשפוז, ושל 2% בסיכום מחלה מפורט ומפגש בין הרופא המטפל להורים, תוך חמישה ימים מאשפוז הילד.

בבתי חולים כלליים נצפתה מגמה מעורבת. מדדים בולטים שהשתפרו הם עלייה של 3% בביצוע הערכת סיכון לאירוע איסכמי חד במוח, לחולים עם פרפור פרוזדורים - CHADS, ועלייה של 5% במדד הלימות דיאליזה. כמו כן עלייה של 5% נצפתה במדד הלימות דיאליזה, עלייה של 8% במדד בירור העדפות המטופל בכניסה לאשפוז במחלקת סיעוד מורכב, ועלייה של 6% במדד ביצוע הדרכה להחייאה על ידי מוקדן חברת אמבולנס.

מנגד, חלה ירידה בהיקפי האוכלוסייה הנמדדת במדדים מסוימים, והמרכזיים שבהם כוללים אולטרסאונד ראש פגים - ירידה של 21% וטמפרטורת גוף פגים עם ירידה של 6%; שינויים אלה חלו ככל הנראה, כפי שמוסרים במשרד הבריאות, כיוון שמדובר באוכלוסייה קטנה בעלת תנודתיות.

למרות האתגרים, השנה מתפרסמים לראשונה גם ארבעה מדדי תוצא חדשים - מדדים שבודקים תוצאה של פעולה מסוימת, בניגוד למדדים שבודקים אם בוצע תהליך ספציפי. בתחום גריאטריה-שיקום מתפרסמים מדדי שיעור רכישת פצעי לחץ במחלקות מונשמים כרוניים, סיעוד מורכב ומחלקות שיקום ותת-חריפה. מדד תוצא נוסף הוא מדד בתחום פרה-הוספיטל (חברות אמבולנסים), שבוחן שיעור הצלחות של החייאות מחוץ לבית חולים.

הנתונים בדוח, מוסרים במשרד הבריאות, מעידים על הטמעה טובה של תהליכי איכות בתהליכי הטיפול, וגם על איתנות המערכת, שבאות לידי ביטוי בכך שהצוותים המטפלים המשיכו לתת טיפול איכותי גם בתקופת המלחמה. כפי שנמסר, בית החולים פוריה לא דיווח למשרד הבריאות ברוב מוחלט מן המדדים הרלוונטיים, עקב תהליך להחלפת מערכות המחשוב של בית החולים.

"מקצועיותה ואיכותה של מערכת הבריאות בישראל, כפי שמשתקף בכל המדדים הלאומיים, נשענות, בין היתר, על המדידה החוזרת של מדדים רפואיים מובילים"

סמנכ"לית בכירה איכות ובטיחות במשרד הבריאות ומנהלת התוכנית, ד"ר יפעת ארליך שהם: "מדידת איכות היא נדבך מרכזי של מערכת בריאות מתקדמת, אמינה ושוויונית. כמדי שנה מנגיש משרד הבריאות לציבור, למנהלים ולאנשי המקצוע תמונה בהירה ומבוססת נתונים על עשייתה של מערכת הבריאות בישראל, וכך הוא ממשיך לבטא את מחויבותו לשירותי רפואה איכותיים. מחויבות הנשמרת גם במהלך שנות הלחימה, כפי שמשתקף בבחינת השפעות הלחימה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מקצועיותה ואיכותה של מערכת הבריאות בישראל, כפי שמשתקף בכל המדדים הלאומיים, נשענות, בין היתר, על המדידה החוזרת של מדדים רפואיים מובילים, המאפשרת למידה, שיפור וגם תחרות בריאה המקדמים את איכותה של מערכת הבריאות. על אף שלמלחמה קיימות השפעות רבות על בריאות הגוף ועל בריאות הנפש, חל שיפור במרבית המדדים שנבדקו בתוכנית, ובכלל זה, חלה עלייה ברוב מוחלט מהמדדים בתחום בריאות הנפש. מדובר בעדות נוספת לחוזקתה ולחוסנה של מערכת הבריאות, שנשענת מצד אחד על ההון האנושי שמוביל את המערכת קדימה, ומצד שני מושתתת על טכנולוגיות מתקדמות ועל איכות טיפול גבוהה במטופלים".