"זה היה מאוד מבהיל": בת ה-7 חודשים התעוררה עם פריחה - בתוך שעות המצב החמיר

תהילה, תינוקת בת 7 חודשים מירושלים, סובלת בימים האחרונים מפריחה שהתפשטה כמעט על כל גופה. בשיחה עם mako בריאות, משחזרת אמה, מירב (השמות בדויים) את הרגעים שבהם היא נחשפה למראה המלחיץ.

"כשתהילה התעוררה משנת הצהריים הבחנתי בנקודות אדומות על עורה", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי שזו תגובה לדשא ששיחקה עליו מוקדם יותר או מהפירות שהאכלתי אותה, אבל בתוך זמן קצר הפריחה הלכה והתפשטה. נבהלתי והחלטתי לקחת אותה לקופת החולים".

לדבריה, הרופאה במקום נתנה לתהילה טיפול אנטי-היסטמיני - והפנתה אותה למוקד במקרה של החמרה. "בערב הפריחה המשיכה להתפשט. היא הייתה חיונית, לא התקשתה לנשום ולא נראתה באי-נוחות, אבל פחדתי שבלילה המצב יחמיר, אז נסענו למוקד", מספרת מירב. שם, לדבריה, הרופא נתן לתינוקת זריקת סטרואידים.

"למחרת בבוקר כמעט לא נשארו סימנים. לרגע חשבנו שזה מאחורינו, אבל במהלך היום הפריחה חזרה בהדרגה. ביום רביעי בבוקר היא כבר כיסתה כמעט את כל הגוף, וזה היה מאוד מבהיל. החלטנו לנסוע למיון".

90% מהפריחות הן על רקע ויראלי

לדברי ד"ר דוד רכטמן, מנהל מיון הילדים בבית החולים הדסה הר הצופים, האבחנה שניתנה לתהילה הייתה סרפדת (אורטיקריה) על רקע ויראלי - תופעה שכיחה בקרב ילדים. "אני בהחלט מבין את הבהלה של ההורים. אנחנו רואים כמעט בכל יום ילדים שמגיעים למיון בגלל סרפדת, כי הפריחה נראית מאוד דרמטית", הוא אומר. לדבריו, סרפדת יכולה לחזור במשך שבועות. "זה מצב שבא בגלים, וחוזר ונעלם. אין צורך בטיפול מיוחד, אך אם ישנם גירודים ניתן להקל באמצעות נטילת טיפות אנטי-היסטמיניות".

"ההורים רואים את הפריחה ומיד חושבים על תגובה אלרגית. אצל מבוגרים זה באמת הרבה פעמים המצב, אבל אצל ילדים ב-90% מהמקרים מדובר בפריחה על רקע מחלות ויראליות. אגב, לרוב הילדים מגיעים אלינו שמחים ונינוחים, ובדרך כלל ההורים הם אלה שמצויים בלחץ".

עם זאת, חשוב לד"ר להסביר מתי פריחה דווקא כן אמורה להדאיג. "ילד עם פריחה שנמצא באי-שקט או שקוע, או כזה שסובל מקוצר נשימה יכול לבטא תגובה אלרגית קשה".

כמו כן, אחת הבדיקות הראשונות שחשוב לבצע במקרה כזה, לדבריו, היא לחיצה על הפריחה, כדי לוודא שלא מדובר בפטכיות - דימומים קטנים בתוך העור שעלולים להעיד על זיהום חיידקי פולשני. "אם הפריחה נעלמת לכמה שניות בעת הלחיצה, זה סימן שלא מדובר בדימום. לעומת זאת, פטכיות אינן נעלמות בלחיצה".

לדבריו, ברוב המקרים שבהם הילד נראה חיוני, אין צורך בבדיקות דם או שתן. "בדיקות כאלה לא תורמות להבנת הסיבה לפריחה. אם הילד נראה שקוע, חיוור, עם קוצר נשימה או חום - זה כבר מצב שמחייב הרחבה של הברור", הוא אומר לסיכום.