תביעה: האישה לא נשלחה לבדיקת אורולוג – לאחר כשנתיים התגלה כי לקתה בסרטן קטלני

למרות ממצא מחשיד במערכת השתן הרופאים התעלמו - וכתוצאה מכך הפכה ס', תושבת אזור חדרה, לשבר כלי ולחולה סיעודית: טענות קשות אלה מועלות בתביעה לרשלנות רפואית שאותה הגיש עו"ד רן שפירא בשם ס' נגד שירותי בריאות כללית.

על פי הנטען, במאי 2019 פנתה ס' לרופאת המשפחה בקופת החולים והתלוננה על כאבים עזים בבטן התחתונה ובמפשעה. היא הופנתה לבדיקת אולטרסאונד, ובה התגלה ממצא חשוד בגודל כ־4 ס"מ. מפענח הבדיקה ציין כי הממצא יכול להעיד על שלב ראשוני של סרטן בדרכי השתן.

ס' מסרה לרופאת המשפחה את ממצאי הבדיקה של המכון החיצוני, אך היא, על פי הנטען, התעלמה מהערת המפענח, לא סיפקה לס' הסבר על משמעות הממצא, ולא הפנתה אותה להמשך בירור אצל אורולוג מומחה.

כחצי שנה לאחר מכן שבה ס' לביקור נוסף אצל רופאת המשפחה והצביעה על תלונות דומות, אך גם אז, על פי הנטען, היא לא הופנתה לבירור הממצא. בבדיקות דם שבוצעו במסגרת הקהילה, נמצא כי ס' סובלת מאנמיה קשה. היא הופנתה לבירור גסטרואנטרולוגי, אולם במסגרתו לא אותר מקור לדימום. על פי הנטען, גם בשלב זה לא נבחנה האפשרות כי מקורו של הדימום בשלפוחית השתן, חרף הממצא החשוד שתועד קודם לכן.

בשנת 2021, פנתה ס' מספר פעמים לרופאת המשפחה בעקבות הופעת דימום בשתן ותחושת צריבה, אך על פי הנטען, היא טופלה שוב ושוב כמי שסובלת מזיהום בדרכי השתן, בלי שייערך בירור מעמיק לשלל הממצאים המחשידים ולקשר ביניהם.

כחצי שנה לאחר מכן שבה ס' לביקור נוסף אצל רופאת המשפחה והצביעה על תלונות דומות, אך גם אז, על פי הנטען, היא לא הופנתה לבירור הממצא. בבדיקות דם שבוצעו במסגרת הקהילה, נמצא כי ס' סובלת מאנמיה קשה. היא הופנתה לבירור גסטרואנטרולוגי, אולם במסגרתו לא אותר מקור לדימום. על פי הנטען, גם בשלב זה לא נבחנה האפשרות כי מקורו של הדימום בשלפוחית השתן, חרף הממצא החשוד שתועד קודם לכן.

בשנת 2021, פנתה ס' מספר פעמים לרופאת המשפחה בעקבות הופעת דימום בשתן ותחושת צריבה, אך על פי הנטען, היא טופלה שוב ושוב כמי שסובלת מזיהום בדרכי השתן, בלי שייערך בירור עמוק לשלל הממצאים המחשידים ולקשר ביניהם.

רק בנובמבר 2021, לאחר הופעת דם גלוי בשתן, החליטה ס' לפנות לרופא אחר במסגרת הקופה. הוא סקר את הממצאים, והפנה אותה לבדיקת אולטרסאונד נוספת במכון הדימות. גם בבדיקה זו הודגם ממצא בשלפוחית, והומלץ על המשך בירור, אך על פי הנטען לא הוסברה לס' הדחיפות הנדרשת.

כשלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2022, עברה ס' בדיקת CT בטן ואגן בבית חולים פרטי, ובמהלכה אותרו שני גושים משמעותיים בגודל של כ־4 ס"מ.

לנוכח הממצאים, הופנתה ס' לניתוח לכריתת הגידול, אך זה כבר היה מאוחר מדי - במהלך הניתוח התגלה בגופה גידול גדול ומפושט, המערב חלקים נרחבים מדופן שלפוחית השתן. בניתוח נוסף נמצאו בשלפוחית גם מוקדים נוספים של סרטן אגרסיבי מסוג CIS, הידוע כבעל פוטנציאל התפשטות גבוה.

עברה טיפולים שגרמו לפגיעה קשה בחייה

על פי הנטען, כתוצאה מהאיחור באבחון נדרשה ס' לעבור טיפולים מורכבים וממושכים, ובהם סדרות של טיפולים בשלפוחית מסוג BCG לצד מעקבים פולשניים חוזרים ובדיקות תקופתיות. טיפולים אלה, כך נטען, גרמו לס' לפגיעה תפקודית קשה ומתמשכת, והובילו להשלכות ארוכות טווח על מצבה הבריאותי ואיכות חייה.

לדברי עו"ד שפירא, כיום ס' סובלת מתכיפות ודחיפות במתן שתן, דליפות וקושי בהתרוקנות, מה שמשפיע באופן משמעותי על שגרת חייה. מצבה מתאפיין בחולשה, עייפות והפרעות שינה קשות, בין היתר בשל הצורך לקום לשירותים לעיתים תכופות במהלך הלילה.

בשל הפגיעות, מתקשה ס' לתפקד באופן עצמאי, נמנעת מיציאה מהבית ומקיום חיי חברה. אף שניסתה להמשיך לעבוד, היא אף פוטרה מעבודתה בשל מגבלותיה.

על רקע מצבה, ולנוכח התלות הגוברת בסיוע בפעולות היומיות הפשוטות ביותר, הוכרה ס' על ידי המוסד לביטוח לאומי כסיעודית לצמיתות. היא פנתה לעו"ד רן שפירא, והוא הגיש בשמה תביעה לרשלנות רפואית נגד שירותי בריאות כללית. בתביעה נטען כי "לו היו רופאי הקופה מתייחסים לממצאי הפיענוח הראשוני, ומחלתה הייתה מאובחנת בזמן, ניתן היה לטפל בס' בהליך פשוט ביותר, ללא צורך בטיפולים מורכבים וממושכים".

עוד נטען כי הטיפול בה עוכב בשל רשלנות קשה, ובעקבות כך הפכה ס' לשבר כלי, הוכרה כסיעודית, איבדה את עצמאותה ואת יכולתה להתפרנס בכוחות עצמה, ותוחלת חייה נפגעה באופן משמעותי.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר יעקב יעקבי, מומחה לכירורגיה אורולוגית. בחוות דעתו קובע הד"ר כי ס' סבלה מעיכוב חמור באבחון סרטן שלפוחית השתן, שנמשך קרוב לשלוש שנים – אף שתועד ממצא המעורר חשד לגידול מסוג TCC כבר בשנת 2019.

לדבריו, כבר באותו השלב היה על רופאת המשפחה להפנות את ס' באופן מידי לבירור אורולוגי, ולאבחון שלפוחית באמצעות סיב אופטי, לצורך שלילת ממאירות. ד"ר יעקבי מדגיש כי אילו הבירור היה מבוצע בזמן, ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב שבו מדובר בגידול קטן, ממוקד ללא מרכיבים אגרסיביים.

בשלב כזה, לדבריו, הטיפול פשוט ומוגבל יחסית, וסיכויי הצלחתו גבוהים מאד (98%) לעומת זאת, בשל העיכוב הממושך באבחון, בפועל המחלה התקדמה והפכה לרב־מוקדית, וכללה מרכיבים אגרסיביים, שהצריכו טיפולים מורכבים בהרבה, אשר העלו את הסיכון להישנות ולהחמרה.

לדברי ד"ר יעקבי, האבחון המאוחר פגע במידה מסוימת בסיכויי ההישרדות של ס', אך השפעתו המרכזית היא בהחמרת מהלך המחלה. הוא מסביר כי כאשר סרטן מסוג זה מתקדם והופך אגרסיבי יותר, עולה גם הסיכוי להישנותו ונדרש טיפול מורכב יותר ונפגעת תוחלת החיים. לדברי המומחה, העיכוב באבחון לא רק הפחית את סיכויי ההחלמה במובן הסטטיסטי, אלא גם גרם בפועל להחמרה ממשית במצב המחלה, להרחבת היקף הטיפול הנדרש ולנזקים תפקודיים מתמשכים.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט לחייב את שירותי בריאות כללית לפצות את ס' בגין כלל נזקיה, לרבות הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, בסכום של עד 2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לביהמ"ש השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

פנינו לכללית - טרם התקבלה תגובתם לדברים