כמעט חצי מיליון ישראלים מקבלים טיפול נפשי - והביקוש מתגבר

כשנתיים וחצי לאחר 7 באוקטובר משרד הבריאות משיק היום (ראשון) את "כל מה שעוזר" - קמפיין הסברה חדש שנועד לעודד שיח פתוח על חרדה, מצוקה נפשית ופנייה לעזרה. במסגרת המהלך, שבו שותף אסי עזר, יעלו פודקאסטים, תכנים דיגיטליים ופרויקטים מוזיקליים, לצד מידע וכלים מקצועיים לציבור. במשרד הבריאות הציגו גם נתונים חדשים המצביעים על עלייה משמעותית בביקוש לשירותי בריאות הנפש מאז תחילת המלחמה.

לצד השקת הקמפיין, במשרד הבריאות הציגו את התקדמות התוכנית הלאומית לבריאות הנפש "מקום לנפש". לפי הנתונים, מספר המטופלים במערך בריאות הנפש של קופות החולים עלה מכ-335 אלף לפני המלחמה לכ-435 אלף כיום. במשרד ציינו כי בשנת 2025 טופלו גם כ-37 אלף מטופלים במרכזי החוסן - עלייה של כ-32 אלף מטופלים מאז תחילת התוכנית, ובחוסן הקהילתי קיבלו מענים כ-152 אלף בני אדם - עלייה של כ-112 אלף מאז תחילת התוכנית.

התוכנית הלאומית, שהיקפה יותר מ-1.4 מיליארד שקל, כללה בין היתר השקעה של כ-600 מיליון שקל בקופות החולים לצורך הרחבת שירותי בריאות הנפש. במסגרת המהלך הוקמו 17 מרכזי טיפול מומחי טראומה, הורחבו מרכזי החוסן, נוספו חלופות אשפוז ובהן כ-50 בתים מאזנים, וגויסו מטפלים ואנשי מקצוע נוספים למערכת הציבורית.

ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, אמר כי לצד הרחבת השירותים והגדלת מספר המטפלים, המערכת עדיין מתמודדת עם ביקושים גבוהים. לדבריו, זמני ההמתנה במרכזי החוסן עומדים על כמה שבועות, אך במקרים מסוימים עדיין קיימים תורים של יותר מחצי שנה לטיפול. "האתגרים סביב המצב הביטחוני ותחום הנפש הולכים וגדלים", אמר.

המטרה: הרחבת המענה הציבורי לצורך ההולך וגדל

עוד מסרו במשרד הבריאות כי במסגרת התוכנית הוכשרו כ-170 רופאי ילדים בקהילה לאיתור ומתן מענה ראשוני בתחום בריאות הנפש, לצד הרחבת מערך תומכי בריאות הנפש בקופות החולים והגדלת מספר המתמחים בפסיכולוגיה ובפסיכיאטריה, כדי להרחיב את המענה הציבורי ולחזק את שירותי בריאות הנפש בקהילה.

עוד הציג המשרד נתונים המעידים על עלייה בשימוש בתרופות פסיכיאטריות מאז המלחמה. לפי הנתונים, חלה עלייה של 14% בצריכת תרופות נוגדות דיכאון, 13% בצריכת תרופות שינה וכ-17% בצריכת תרופות הרגעה. במשרד הדגישו כי מדובר בעלייה במספר מנות התרופה שנרשמו, ולא בהכרח בעלייה זהה במספר המטופלים.

במשרד הבריאות הדגישו כי למרות העלייה בביקוש לשירותי בריאות הנפש מאז המלחמה, לא נרשמה עלייה במקרי האובדנות בישראל. לפי נתוני המכון הלאומי לרפואה משפטית, המהווים כשני שלישים ממקרי האובדנות בארץ, בשנת 2025 נרשמו 293 מקרים - מספר זהה לזה שנרשם בשנים 2017-2019, לפני הקורונה והמלחמה. עוד ציינו במשרד כי בשנת 2024 נרשמה ירידה ל-244 מקרים, שלדבריהם יוחסה לתחושת הלכידות וההישרדות בתחילת המלחמה.

ד"ר בודנהיימר הדגיש כי חלק מרכזי מהתוכנית מתבסס על חיזוק הקהילה ולא רק על טיפול פרטני. "בריאות הנפש היא לא רק פסיכיאטר או פסיכולוג", אמר. לדבריו, הרשויות המקומיות המשתתפות בתוכניות החוסן והקהילה מכסות כיום כ-90% מאזרחי ישראל, וכ-166 אלף בני אדם כבר קיבלו מענים במסגרת תוכניות שונות שנבנו בשיתוף משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

לדברי סמנכ"לית דוברות, תקשורת והסברה במשרד הבריאות, שולמית מולר-בוטבול, מטרת המהלך היא לעודד אנשים לזהות מצוקה, לפנות לעזרה ולהבין כי "התמודדות נפשית היא לא סימן לחולשה".