מסוכרת ועד סרטן והתקפי לב: עצות המומחים לחיים ארוכים ובריאים

אנחנו יודעים שחשוב לאכול בריא, להתעמל ולהימנע מעישון, אבל יש עוד לא מעט הרגלים קטנים שעשויים להשפיע על הבריאות שלנו בטווח הארוך. ממניעת מחלות לב וסוכרת ועד גילוי מוקדם של סרטן ושמירה על בריאות הנפש – ביקשנו ממומחים מתחומי הרפואה השונים לחלוק את העצות החשובות ביותר שלהם לחיים ארוכים ובריאים.

מחלות לב: "איזון מוקדם הוא המפתח"

ד"ר ארז לוי, מנהל היחידה למניעת מחלות לב ושיקום לב ומנהל המרפאה לקרדיולוגיית ספורט במרכז הרפואי איכילוב: "כולנו מכירים היטב את אבני היסוד של אורח החיים הבריא: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושליטה בערכי לחץ הדם, הסוכר והכולסטרול, אבל עכשיו הזמן להסתכל על בריאות הלב גם מזווית חדשה ומודרנית, ולעבור למושג ה'עומס המצטבר'. אף גורם סיכון אינו פועל בוואקום: כל לילה של שינה מקוטעת, תקופת מתח ממושכת או ישיבה ממושכת מותירים חותם ביולוגי מצטבר על הלב. מנגד, גם לשינויים החיוביים יש אפקט מצטבר – תוספת של 2,000 צעדים ביום או שיפור באיכות השינה מפחיתים את העומס ומגנים על הלב לשנים קדימה.

לדבריו, היסודות לבריאות הלב מונחים כבר בשנות העשרים והשלושים לחיינו. "טרשת עורקים היא תהליך איטי, ולכן משך החשיפה לגורמי הסיכון קריטי לא פחות מחומרתם. בעולם הקרדיולוגיה מדברים כיום על מושגים כמו 'שנות כולסטרול' ו'שנות לחץ דם': אדם הסובל מעלייה מתונה אך ממושכת בערכים אלו לאורך 30 שנה, עלול להיות בסיכון גבוה בהרבה ממי שפיתח עלייה משמעותית רק לאחרונה. איזון מוקדם הוא המפתח".

לצד גורמי הסיכון המוכרים, הוא מציע לנו לאמץ את השינה כעמוד תווך קרדיאלי: "מחסור כרוני בשינה או הפרעות כמו דום נשימה בשינה קשורים ישירות לעלייה בלחץ הדם, להפרעות קצב ולהאצת טרשת העורקים. שמונה שעות שינה איכותיות הן חלק בלתי נפרד מאורח חיים בריא".

מדד חיוני נוסף הוא הכושר הארובי. "החדשות הטובות הן שלא חייבים להפוך לספורטאים אולימפיים; שיפור מתון כמו הליכה מהירה, רכיבה או שחייה משנה את התמונה לחלוטין. יתרה מכך, גם עבור מי שמתאמן, ישיבה רצופה מול מסך היא גורם סיכון עצמאי שפוגע בחילוף החומרים. הפתרון פשוט: לקום ולהתנועע במשך 2–3 דקות מדי חצי שעה.

"בשורה התחתונה, הגיל הכרונולוגי פחות חשוב מ'גיל הלב' – המדד הביולוגי האמיתי של המערכת. אדם בן 45 עם גורמי סיכון לא מאוזנים עשוי לשאת לב של בן 60, בעוד שאדם המקפיד על אורח חיים מאוזן יכול ליהנות מלב צעיר משנותיו. בריאות הלב אינה גזירת גורל: כמעט 80% ממחלות הלב וכלי הדם ניתנות למניעה. באמצעות החלטות יום-יומיות קטנות וטיפול מוקדם, ניתן להאט את הזדקנות כלי הדם ולהבטיח לעצמנו חיים ארוכים, ובעיקר בריאים יותר".

בריאות השינה: נוחרים? זה עלול להיות סימן אזהרה

ד"ר רוני פרבר, מנהל מערך בריאות הציבור ב"פמי": "דום נשימה בשינה הוא הרבה מעבר ל'סתם נחירות'. רבים חושבים שנחירות הן בעיקר מטרד לבן או בת הזוג, אך לעתים הן עלולות להיות סימן לדום נשימה חסימתי בשינה – מצב רפואי שבו הנשימה נפסקת שוב ושוב במהלך הלילה. מדובר במחלה מערכתית המשפיעה על כלל הגוף ומעלה את הסיכון ליתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, הפרעות קצב ואף פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.

"לא תמיד הסימנים ברורים. מעבר לנחירות ולהפסקות נשימה, ישנם תסמינים שפחות מוכרים לציבור, כמו יקיצה עם כאבי ראש, עייפות והירדמות מול הטלוויזיה או במהלך ישיבה שקטה, קימה מרובה לשירותים במהלך הלילה, יובש בפה עם היקיצה, קשיי ריכוז ועצבנות במהלך היום.

"הבשורה החשובה היא שניתן לאבחן ולטפל בדום נשימה בשינה, ובכך להפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים ולשפר את איכות החיים. למי שסובל מנחירות משמעותיות, ישנוניות יומית או אחד מהסימנים הללו, במיוחד אם קיימים גם עודף משקל, יתר לחץ דם או סוכרת, מומלץ שלא להתעלם ולפנות לבדיקה ולהערכה רפואית".

דם בן 45 עם גורמי סיכון לא מאוזנים עשוי לשאת לב של בן 60, בעוד שאדם המקפיד על אורח חיים מאוזן יכול ליהנות מלב צעיר משנותיו.

ד"ר ארז לוי

סרטן: עישון הוא גורם סיכון משמעותי

ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית: "אף שלא ניתן למנוע את כל מקרי הסרטן, אנחנו יודעים כיום שלהרגלי החיים שלנו יש השפעה משמעותית על הסיכון לחלות בסוגים שונים של סרטן. שלושה מהצעדים החשובים ביותר להפחתת הסיכון הם הימנעות מעישון, הקפדה על פעילות גופנית סדירה ואימוץ תזונה בריאה ומאוזנת.

"עישון הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים והמוכחים ביותר לסרטן, ולא רק לסרטן הריאות. גם פעילות גופנית ותזונה בריאה תורמות לשמירה על משקל גוף תקין ועשויות להפחית את הסיכון להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן. חשוב להבין שאין דרך להבטיח שלא נחלה בסרטן, אך הבחירות שאנחנו עושים בחיי היום-יום יכולות להשפיע על הסיכון שלנו לחלות בו".

מחלות מפרקים: השמנה ועישון מעלים את הסיכון

פרופ' שי קויתי, מנהל המכון הראומטולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית: "לאורח החיים שלנו יש השפעה משמעותית על הסיכון להתפתחות מחלות מפרקים דלקתיות. עישון, למשל, הוא אחד מגורמי הסיכון המוכחים והמשמעותיים ביותר לדלקת מפרקים שגרונית, והוא עלול להגביר את הסיכוי להתפתחות המחלה – עד פי שישה. גם השמנה קשורה לסיכון מוגבר למחלות מפרקים מסוימות, ובהן גאוט ודלקת מפרקים פסוריאטית.

"בנוסף, גורמים סביבתיים שונים, חשיפה לשמש ומתח נפשי עשויים להשפיע על הופעתן ועל מהלכן של מחלות ראומטולוגיות. לכן אני ממליץ לאמץ אורח חיים בריא כבר בגיל צעיר: להימנע מעישון, לשמור על משקל גוף תקין, להקפיד על פעילות גופנית סדירה ולצמצם ככל האפשר מצבי מתח. צעדים אלה אינם מבטיחים מניעה מלאה של מחלות מפרקים, אך הם עשויים להפחית חלק מגורמי הסיכון הידועים".

תזונה נכונה: מה כדאי לאכול וממה להימנע?

אולגה רז, מומחית לתזונה קלינית, לשעבר מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה באיכילוב, מרצה בכירה ופרופסור באוניברסיטת אריאל: "ארבע עצות לשמירה על בריאות טובה: להימנע מאכילת סוכר מכל הסוגים (סוכר לבן וחום, פרוקטוז, גלוקוז, אגבה וסילאן); להפחית למינימום צריכת שומן מן החי ומזון אולטרה-מעובד, שעלולים להעלות את רמת הכולסטרול, הסוכר והמשקל ולתרום להתפתחות כבד שומני (בשר שמן, כבש, נקניקים, נקניקיות, כבד, מוח, דגני בוקר וחטיפים). במקום שומן מן החי, מומלץ לצרוך שמן זית או קנולה, המסייעים בהורדת רמת הכולסטרול. עצה נוספת היא לאכול ארוחות קטנות בכל 3–4 שעות כדי למנוע רעב, התפתחות כבד שומני, סוכרת, בעיות במערכת העיכול, עלייה במשקל ושומנים בדם. לבסס את התזונה על פחמימות מורכבות (לחם מלא, אורז בסמטי, דגנים מלאים וקטניות)".

בריאות הנפש: הגיע הזמן למגר את הסטיגמה החברתית

ד"ר איריס כהן יבין, פסיכיאטרית במכבי שירותי בריאות: "הפרעות נפשיות כרוניות הן תופעה שכיחה ומגוונת באופן יחסי באוכלוסייה הכללית. בין ההפרעות בעלות שכיחות גבוהה ניתן למנות הפרעות חרדה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), דיכאון, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. בשנים האחרונות, כפועל יוצא מהאירועים הביטחוניים המורכבים והמתמשכים, ניכרת עלייה משמעותית בשיעור האנשים הסובלים מתסמונת פוסט-טראומטית (PTSD).

"ביטוייה של ההפרעה משתנים מאדם לאדם; בעוד שבחלק מהמקרים היא מתבטאת בשינויים התנהגותיים גלויים, בפגיעה תפקודית ובקשיים חברתיים, במקרים אחרים מדובר ב'מצוקה שקופה' שאינה נראית לעין, כך שהסביבה הקרובה אינה מודעת לקשייו של המתמודד.

"להפרעות נפשיות שאינן זוכות למענה רפואי וטיפולי הולם עלולות להיות השלכות רוחביות על אורח החיים ועל בריאותו הגופנית של האדם, מעבר לפגיעה הישירה במישור התפקודי והחברתי. מנגד, התערבות טיפולית מותאמת עשויה להוביל לשיפור ניכר בכלל תחומי החיים, בהתאם לחומרת המצב.

"אומנם לא תמיד ניתן למנוע את התפרצותן של הפרעות נפשיות כרוניות נוכח המרכיב הגנטי המובהק שלהן, אך בהחלט ניתן לצמצם את השלכותיהן באמצעות טיפול נכון. מעטפת הטיפול המודרנית היא רב-מערכתית וכוללת מעקב פסיכיאטרי, טיפול רגשי (פרטני או קבוצתי), התערבות משפחתית ותהליכי שיקום בקהילה. לצד אלו, הטיפול התרופתי העדכני מאופיין בפרופיל בטיחות גבוה וביעילות רבה בהפחתת הסימפטומים.

"לסיכום, קיימת חשיבות עליונה להעלאת המודעות הציבורית ולמיגור הסטיגמה החברתית סביב בריאות הנפש, מתוך תפיסה שוויונית והכרה בכך שכל אדם עשוי לחוות משבר נפשי במהלך חייו. הפחתת הסטיגמה תסיר חסמים חברתיים, תפחית את הצורך של המתמודדים בהסתרת מצבם ותעודד פנייה מוקדמת לקבלת סיוע וטיפול מותאם".

נכון שככל שאנחנו הולכים ומתבגרים כך עולה הסיכוי לגידול סרטני, אבל בעשור האחרון יש יותר ויותר מטופלים צעירים שחולים במחלה, ובני השלושים והארבעים כבר אינם נדירים במרפאותינו. הדבר הכי חשוב הוא מניעה

ד"ר שרון פלס, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול באיכילוב

סוכרת: מתי בדקתם את ערכי הסוכר שלכם?

פרופ' נעים שחאדה, מנהל תחום סוכרת והשמנה במחוז הצפון של מכבי שירותי בריאות ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת (איל): "לצד הבדיקות והמעקב הרפואי, יש מקום גם לשינויים בשגרה. פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושמירה על משקל בריא עשויות לסייע בהפחתת הסיכון. אין צורך להתחיל בדיאטה קיצונית או לשנות את כל סדר היום. אפשר להתחיל בהליכה, להפחית ישיבה ממושכת, להעדיף מים על פני משקאות ממותקים ולבחור ארוחות מאוזנות יותר. המטרה אינה להגיע לשלמות, אלא למצוא הרגלים שאפשר להתמיד בהם.

"חשוב לזכור שסוכרת אינה כישלון אישי, וגם אורח חיים בריא אינו מבטיח מניעה מוחלטת של המחלה. גורמים תורשתיים ורפואיים משפיעים אף הם על הסיכון. המטרה אינה להטיל אשמה, אלא לעודד מודעות, לאתר סיכון בזמן ולהתאים לכל אדם את הבירור ואת הטיפול הנכונים עבורו.

"לפעמים אנחנו דוחים בדיקה כי אנחנו עסוקים, כי אנחנו מרגישים טוב או כי נדמה לנו שאין סיבה לדאגה. דווקא כאן כדאי לעצור לרגע. שיחה עם רופא או רופאת המשפחה ובירור אם נדרשת בדיקת סוכר עשויים להיות צעד קטן בשגרה, אבל צעד בעל משמעות לבריאות בעתיד".

סרטן במערכת העיכול: אל תתעלמו מסימני אזהרה

ד"ר שרון פלס, מנהלת השירות לגידולי מערכת העיכול באיכילוב: "מעל עשרים שנה אני פוגשת מטופלים אונקולוגיים, ולפעמים עשרות ביום, מתבוננת בהם ותוהה למה זה קרה דווקא להם, וגם שואלת אם יש משהו שיכלו לעשות אחרת. ביש מזל או אולי עין רעה? נכון שככל שאנחנו הולכים ומתבגרים כך עולה הסיכוי לגידול סרטני, אבל בעשור האחרון יש יותר ויותר מטופלים צעירים שחולים במחלה, ובני השלושים והארבעים כבר אינם נדירים במרפאותינו.

"הדבר הכי משמעותי הוא מניעה: מחקרים מראים שמעל 50% מהמקרים ניתנים למניעה – בזכות אורח חיים בריא, הימנעות מעישון ואלכוהול והקפדה על ביצוע בדיקות סקר. לכן הטיפ הכי חשוב שלי הוא בעיקר מודעות – תלונה חדשה, חולשה, שינויים בהרגלי היציאות, בחילות, דם ביציאות, ואפילו אם יש קרובים מדרגה ראשונה שחלו במחלה קשה – זכרו שתמיד עדיף בירור מיותר ולא גילוי מאוחר. בכל מחלה אונקולוגית גילוי מוקדם משפר תוצאות ובהרבה מקרים – מציל חיים. המודעות חשובה גם במהלך היום-יום, גם כשאין לנו תלונות ואנחנו בטוב.

"לא פחות חשוב – אל תיתנו לדברים לקרות, צרו מציאות. חשוב לבחור ולחשוב מה מכניסים לתוך הגוף: להימנע מרעלנים כמו שתייה ממותקת, לצמצם מזונות מעובדים ולהרבות בפעילות גופנית. נפש בריאה בגוף בריא – זו לא קלישאה, אך זה בהחלט דורש עבודה קשה. תשקיעו בבריאות שלכם – כל דבר אחר יסתדר".