הקאות, שלשולים וחום: גל של נגיפי בטן מתפשט בקרב ילדים ומבוגרים

לפני כמה ימים הגיע למרפאה שקד בן ה-4 מפתח תקווה, כשהוא מותש לאחר לילה קשה במיוחד. "הוא לא הפסיק להקיא כל הלילה", מספרת אמו. "בבוקר קמנו והיו לו שלשולים. נראה שהוא פשוט לא הצליח להחזיק שום דבר בבטן. הבוקר הוא גם סירב לאכול ונראה עייף וחלש מהרגיל".

לדברי ד"ר עדי וייס-פינק, מומחית לרפואת ילדים בכללית מחוז דן-פ"ת, בשבועיים האחרונים מורגשת עלייה ניכרת במספר הילדים שמגיעים למרפאות עם הקאות, שלשולים וכאבי בטן. "יש עכשיו גל של וירוסי בטן, אין ספק", אומרת ד"ר וייס-פינק. "אנחנו רואים המון ילדים עם הקאות ושלשולים. זה קורה כמעט בכל מעבר עונות, גם בתחילת הקיץ. חלק מהמקרים קשורים להדבקות בגנים ובמסגרות החינוך, וחלק קשורים לחשיפה בבריכות או לשמירה לא נכונה על מזון במזג האוויר החם".

עם זאת, היא מבהירה כי מרבית הילדים סובלים ממחלה קצרה יחסית. "בדרך כלל ההקאות הן השלב הראשון ונמשכות כ-8 שעות, לעתים עד 24 שעות. לאחר מכן הן חולפות ומופיעים שלשולים שנמשכים עוד יומיים עד שלושה. לרוב מדובר במחלה ויראלית שחולפת מעצמה".

היא מסבירה כי השלב המידבק ביותר הוא שלב ההקאות. "בניגוד למה שחושבים, ההדבקה אינה טיפתית. היא מתרחשת בעיקר במגע - ילד חולה שנוגע במשטחים מלוכלכים, הורה שמחליף חיתול ולא שוטף ידיים היטב, או בעת שימוש משותף בשירותים עלולים לגרום להדבקה".

היא מוסיפה כי מדובר כיום באחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופא. "הייתה תקופה של מחלת הפה והגפיים, אבל עכשיו כ-80% מהפניות הן בגלל הקאות ושלשולים".

אף שמדובר בדרך כלל במחלה קלה יחסית, ישנם מקרים שמצריכים לפנות לבדיקה רפואית. "אני תמיד שואלת אם יש דם או ריר בצואה ואם יש חום גבוה. כשמדובר בחום של מעל 38.5 מעלות, בייחוד אם הוא מלווה בשלשולים ודם או ריר בצואה, אנחנו כבר חושדים שמדובר בזיהומים חיידקיים כמו שיגלה או סלמונלה. אלה ילדים שנראים חולים יותר, חלשים יותר ודורשים בירור נוסף, תרבית צואה ולעתים גם טיפול אנטיביוטי".

"המטרה היא להחזיר לגוף נוזלים ומלחים"

לדברי ד"ר וייס-פינק, אחד האתגרים המרכזיים הוא למנוע התייבשות. "לא צריך להכריח ילד לשתות כמויות גדולות בבת אחת", היא מסבירה. "עדיף לתת לו כמויות קטנות לעתים קרובות. לפעמים אני ממליצה על לגימות קטנות של משקה מתוק או על חטיפים מלוחים בכמות קטנה, משום שהילדים מאבדים נוזלים ומלחים בזמן ההקאות והשלשולים. המטרה היא להחזיר לגוף נוזלים ומלחים בצורה שהילד מסוגל לקבל".

לדבריה, ההקפדה על היגיינת ידיים היא עדיין הדרך היעילה ביותר למנוע הדבקה. "שטיפת ידיים עם סבון אחרי שירותים, אחרי החלפת חיתול ולפני אוכל היא הדבר החשוב ביותר. במקרים רבים זה מה שעושה את ההבדל בין ילד אחד חולה לבין משפחה שלמה שנדבקת".

גם ד"ר באסל אבו געפר, מומחה לרפואת ילדים בכללית מחוז הדרום, מדווח על עלייה ניכרת במספר הילדים שמגיעים למרפאות בשל תסמינים של וירוסי בטן. "ההדבקה מתרחשת במסלול שנקרא 'צואה-פה'. ילד חולה נוגע בצעצוע, בידית או בשולחן, אז ילד אחר נוגע באותו משטח ולאחר מכן מכניס יד לפה - וכך המחלה עוברת הלאה".

לדבריו, הווירוסים השכיחים ביותר הם נורו-וירוס, אדנו-וירוס ורוטה-וירוס, אם כי במקרים מסוימים מאובחנים גם זיהומים חיידקיים כמו סלמונלה, שיגלה וקמפילובקטר. "הורים רבים מתארים את הימים האלו כ'סיוט משפחתי' - ילד אחד נדבק בגן או בבית הספר, ובתוך זמן קצר גם אחים והורים עלולים לחלות".

לדבריו, בנוסף להקאות ולשלשולים, המחלה מובילה ללילות ללא שינה, היעדרות מהגן או מבית הספר ולעתים גם להיעדרות של ההורים מהעבודה.

"במקרים מסוימים ההתפרצויות האלה נרחבות ומשפיעות על גנים שלמים. למרבה המזל, ברוב המקרים מדובר במחלה קלה שחולפת בתוך מספר ימים".