"גזר דין מוות": התפרצות חריגה של כלבת בישראל

השנה תועדו בישראל כ-100 אירועי כלבת בקרב בעלי חיים, ומאות אנשים נאלצו לקבל טיפול מונע למחלה לאחר שנחשפו לבעלי חיים נגועים. ברשומות משרד הבריאות והחקלאות הופיעו בחודשים האחרונים תנים, כלבים, שועלים, פרות וחתולים, במספר אירועים שאירועו מהגולן, דרך הגליל ועד השומרון.

ד"ר ארי ליפסקי, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים העמק מקבוצת כללית, מתאר עלייה ברורה בפניות של אנשים שננשכו או נחשפו לבעלי חיים בשנה האחרונה. לדבריו, המקרה הקשה של אדם שנפטר לפני שנה בנצרת עורר דאגה והעלה מודעות באזור הצפון.

פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מסביר כי המקרים הללו מעידים על עלייה חריגה שלא נראתה בישראל כבר שנים. "מספר האירועים השנה הוא הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות. מדובר בהתפרצות ובהחלט לא במצב שגרתי".

גם הוא מתאר מספר מקרי חשיפה שהתרחשו בחודשים האחרונים, ובהם גננת שאימצה כלב, והוא נמצא נגוע - כל ילדי הגן נזקקו לטיפול מונע. כמו כן, אירע מקרה שבו חיילים אספו בעל חיים ופנו לטיפול לאחר שנחשפו למחלה הקשה. “אלה לא תרחישים דמיוניים. אם לא נטפל בזה עכשיו - יהיו אנשים שימותו מכלבת בישראל. אנחנו משחקים ברולטה. זה יכול לקרות בכל יום שבו חשיפה לא מזוהה בזמן".

"מאה אחוזי תמותה"

פרופ' לוין מגדיר את חומרת המחלה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: “ברגע שאדם נדבק בכלבת - זה מאה אחוזי תמותה. אין היום טיפול למחלה עצמה. כל מה שאפשר לעשות זה טיפול מונע מוקדם, אבל אם אדם חלה - מדובר במחלה איומה ונוראית". תסמיני המחלה כוללים, לדבריו: התנהגות קיצונית ותוקפנות, אובדן כושר שיפוט, רגישות לאור, פחד משתייה, שיתוק שרירי הבליעה וייסורים בלתי נתפסים.

“אנחנו חייבים להתייעץ עם לשכת הבריאות בכל מקרה", מוסיף ד"ר ליפסקי. "מזריקים את החיסון לתוך הפצע עצמו, וזה לא נעים - את מה שנשאר מזריקים לכתפיים". לדבריו, מדובר בחיסון סביל ופעיל, הכולל ארבע זריקות נוספות שמתקבלות בימים שלאחר מכן, ולעתים גם טטנוס ואנטיביוטיקה. "אם אדם נדבק בפועל והווירוס כבר הגיע למערכת העצבים, המשמעות חד-משמעית - זה גזר דין מוות, לכן אם מישהו נחשף באמצעות נשיכה, ליקוק של עור לא שלם או בכל מקרה של חשד או אם חלף מזן רב מיממה - יש ליצור קשר עם לשכת הבריאות. כל מה שיש לנו להציע במקרה כזה הוא מניעה; אם נדבקת - אין טיפול שיעזור לך. חשוב ללכת לקבל טיפול מונע תוך יממה - טיפול יעיל ובזמן מונע 100% ממקרי המוות".

אגב, ד"ר ליפסקי מצביע על תופעה שמדאיגה אותו במיוחד: אנשים שנמנעים מלדווח מי בעל החיים שנשך אותם - לעתים כדי “לא להסתבך” או כדי לא להסגיר כלב או חתול של חבר. “זה בעיה וחייבים לחסן", הוא אומר. “רוב הפניות אצלנו הן מחתולים, ובאזור העמק גם מכלבים".

פרופ' לוין מצביע על בעיה רחבה בהרבה: “יש בישראל הזנחה של בריאות הציבור. לא משקיעים מספיק בתחומים כמו חצבת, שפעת, שפעת העופות וגם לא בכלבת. היעדר ועדת בריאות בכנסת, חילופי שרים אין-סופיים, תקופות ללא שר בכלל - כל זה משפיע ישירות על היכולת של המדינה להגן עלינו".

לדבריו, המצב הנוכחי הוא לא רק התרעה נקודתית אלא סימפטום של שחיקה מערכתית. “מערכות שהיו מתפקדות בעבר הולכות ונחלשות. כשמסירים את קווי ההגנה - מחלות שמועברות מבעלי חיים לבני אדם צצות יותר. זה לא מקרי".

"בישראל אנשים רגילים ללטף בעלי חיים משוטטים, לאמץ חתול שמצאו ברחוב, אבל בתקופה הזאת זה מסוכן מאוד. אם מישהו מוצא בעל חיים משוטט - שידווח, שלא יתעסק איתו"

פרופ' חגי לוין

הוא קושר את הגל הנוכחי גם להשלכות המלחמה, בייחוד באזורי הגבול. “מלחמה משבשת את המערכות התקינות - אצלנו, בעזה, ובמדינות השכנות. אפשר להניח שיש עלייה במחלות מידבקות בבעלי חיים בכלל, ובכלבת בפרט. כשמערכות פיקוח וניטור נפגעות - רואים תוצאות". הוא מוסיף: "היו צריכים למשל לחסן חיות, לבדוק חיות מתות אם הן נושאות כלבת, לטפל בבעלי חיים משוטטים, למנוע פסולת פזורה"

הוא מבקש להעביר מסר ברור לציבור: "בישראל אנשים רגילים ללטף בעלי חיים משוטטים, לאמץ חתול שמצאו ברחוב, אבל בתקופה הזאת זה מסוכן מאוד. אם מישהו מוצא בעל חיים משוטט - שידווח, ושלא יתעסק איתו".

לוין קורא למשרדי הבריאות והחקלאות לפרסם חקירות אפידמיולוגיות ולקחים מלאים מכל אירוע. “המידע הוא קריטי להצלחת המניעה,” הוא אומר. “האחריות העיקרית היא של משרד החקלאות, שכושל באחד מתפקידיו המרכזים".

ממשרד החקלאות נמסר: ממשרד החקלאות נמסר: "מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מרביתם המכרעת של מקרי הכלבת אובחנו בסמיכות לגבולות וקשורים בחדירת בעלי חיים נגועים מהמדינות השכנות. כתוצאה מכך נרשמה עלייה במקרי הכלבת בישראל, בעיקר בקרב כלבים, בקר ותנים. כלל הכלבים שאובחנו כנגועים בכלבת הם כלבים לא מחוסנים, וברובם הם כלבים ללא בעלים.

"המשרד פועל במספר מישורים לצמצום התפשטות הכלבת, בדגש על חיסון חיות הבר, חיזוק פעולות המניעה בקרב חיות הבית וטיפול בתופעת הכלבים המשוטטים. במסגרת עונת החיסון האחרונה של חיות הבר, פוזרו כ-675 אלף פתיונות חיסון במטרה לחסן תנים ושועלים ולמנוע כך את התפשטות הכלבת. בנוסף, המשרד פועל בשיתוף עם הווטרינרים ברשויות המקומיות להגדלת שיעורי החיסון של הכלבים וחיות המחמד האחרות, לרבות השתתפות בפעילות יזומה של חיסון כלבים באזורי סיכון ופעולות הסברה להעלאת המודעות. כמו כן, במטרה לצמצם את תופעת הכלבים המשוטטים, ועל אף שהנושא נמצא תחת אחריות הרשויות המקומיות, המשרד מסייע באמצעות תמיכות ייעודיות שמועברות לרשויות המיועדות לממן איסוף כלבים משוטטים, שיקומם והעברתם לאימוץ. לצד זאת, המשרד הקים צוות משימה ייעודי בראשות המשנה למנכ"ל, הפועל יחד עם הווטרינרים הרשותיים וגורמים נוספים לגיבוש הצעה להחלטת ממשלה לטיפול בתופעת הכלבים המשוטטים, בדגש על אזורי הגבול.

"חשוב לציין כי גודל אוכלוסיית התנים בישראל נמצא בעלייה בעשורים האחרונים, בין היתר בשל זמינות גבוהה של מקורות מזון. שמירה על סניטציה, המנעות מהאכלת חתולים בצורה לא מבוקרת ומניעת גישה לפסולת חיוניות לצמצום התרבות חיות משוטטות בדגש על חיות בר. במקביל, הקפדה על חיסון חיות הבית, בדגש על כלבים, ומניעת מגע עם חיות בר, הם אמצעים מרכזיים למניעת כלבת ולשמירה על בריאות הציבור. יש לציין כי העלייה בדיווחים על מקרי הכלבת הנה מגמה עולמית מדאיגה המשפיעה גם על ישראל. כל מקרי הכלבת מפורסמים באופן שקוף באתר המשרד, כולל סוג בעל החיים, הלשכה הווטרינרית, מקום המקרה, פרטי המקרה המלאים ודו"ח בדיקת המעבדה".

ממשרד הבריאות נמסר: "הטענה כי קיימת הזנחה של בריאות הציבור משוללת מן היסוד.משרד הבריאות פועל כל העת על מנת למנוע תחלואה בבני אדם, שנחשפו לבעלי חיים חשודים או חולים במטרה לשמור על בריאות הציבור. משרד הבריאות אינו מכיר פגיעה במענה בלשכות הבריאות או בחדרי המיון. כל אדם שנחשף לבעל חיים החשוד כחולה בכלבת מקבל הערכת חשיפה רפואית וטיפול מונע בהתאם לצורך".

"ככלל, משרד הבריאות מפרסם באופן שוטף וגלוי לציבור על כל מקרה של חשד לחשיפה או אבחון כלבת לצורך איתור נחשפים ומתן טיפול מונע למגעים, כאשר החקירות האפידמיולוגיות לא מפורסמות מטעמי חיסיון רפואי וצנעת הפרט. המשרד פועל באופן הדוק עם משרד החקלאות, ורשות הטבע והגנים בכל אירוע כלבת, לרבות איתור מגעים וניהול הסיכון לציבור. זאת בנוסף, למסגרת פורום ממשלתי לבריאות אחת הכולל את משרד הבריאות, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שם מתקיים שיח מקצועי קבוע לחיזוק ההיערכות וההגנה מפני מחלות זואונוטיות".