"לא הייתה לנו את היכולת לדעת מה קורה בשטח"

משרד הבריאות מפרסם היום (רביעי) סיכום של פעילות מערכת הבריאות בראי שנתיים למלחמה, ובמרכזו הודאה בתפקוד חלקי של מנגנוני החירום בשעות ובימים הראשונים של 7 באוקטובר. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי המנגנון שעליו נשענה עבודת המערכת באירוע חירום צבאי "לא תפקד ולא התממש", וכי לא הייתה יכולת לקבל תמונת מצב ברורה של המתרחש בשטח בזמן אמת.

"לא הייתה לנו את היכולת לדעת מה קורה בשטח", תיאר מנכ"ל משרד הבריאות. לדבריו, האירוע התבטא בהיעדר שליטה, חוסר זרימת מידע, פערים חמורים בין הגורמים השונים, והצורך להקים מנגנונים חדשים תוך כדי לחימה. הוא תיאר מצב בו מערכת הבריאות נשאבה לוואקום תפקודי, ללא פק"לים סדורים, מערכות נתונים מתפקדות או חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים. , אמר, והוסיף כי ההתמודדות נעשתה תוך אלתור מתמשך ולמידה בזמן אמת.

לצד זאת, במשרד הבריאות הדגישו כי בתוך בתי החולים עצמם נרשמה התגייסות רחבה, וכי הטיפול בפצועים שהגיעו למערכת האזרחית התבצע ברמה מקצועית גבוהה. על פי נתונים שהוצגו בתדרוך, שיעורי התמותה בקרב פצועים שהתקבלו בבתי החולים ב-7 באוקטובר ובימים שלאחר מכן היו נמוכים יחסית לאירוע רב נפגעים חריג בהיקפו. נתונים אלה מתייחסים לפצועים שהגיעו למיון ולאשפוז, כולל פצועים קשה ומעלה, ומשקפים את איכות הטיפול הרפואי בתוך בתי החולים.

עם זאת, במשרד הדגישו כי הנתונים אינם כוללים את כלל נפגעי האירועים ואינם משקפים את הכשלים בשלבי הפינוי, השליטה והעברת המידע בשטח.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', אמר כי המשרד החל כבר במהלך הלחימה בתהליך הפקת לקחים מתמשך, שאינו ממתין לסיומה של המלחמה או להקמת ועדות חיצוניות. לדבריו, התחקור נעשה מהשטח כלפי מעלה וכולל את כלל רבדי המערכת - מהרפואה בשדה ועד מטה המשרד. הוא ציין כי בוצעו למעלה מ-100 מהלכי הפקת לקחים, שחלקם כבר הוטמעו בפועל, בתחומים כמו ניהול ושליטה, מערך האשפוז, תורת ההפעלה והתרגול. ד"ר מנדלוביץ' הוסיף כי חיזוק החמ"ל של המשרד, שילוב הדוק יותר עם מד"א, עדכון הנחיות ותרגול שוטף נועדו לייצר ודאות תפקודית גם בתוך מציאות של אי-ודאות מתמשכת.

אירועי 7 באוקטובר והלחימה הממושכת הציבו את מערכת הבריאות בפני אתגר אזרחי רחב היקף, בדמות פינוי של יותר מ-151 אלף תושבים מדרום ומצפון הארץ, לצד עשרות אלפים נוספים שהתפנו באופן עצמאי. המענה הרפואי למפונים נדרש להינתן בתנאי אי ודאות, פיזור גאוגרפי רחב ואתרי קליטה שלא תוכננו מראש לתפקוד כמוקדי שירותי בריאות. למרות פריסה מהירה של למעלה מ-100 נקודות שירות של קופות החולים במלונות ובריכוזי מפונים, ו-362 נקודות של המרכזים לבריאות הנפש, עלה מן הבדיקה כי נדרש גורם מתכלל אחד שינהל את כלל היבטי הפינוי, הקליטה והשירותים הרפואיים, ויאפשר שליטה טובה יותר בנתונים, ברציפות הטיפול ובחלוקת האחריות בין משרדי הממשלה, הקופות והרשויות המקומיות.

נושא נוסף שעלה בתדרוך ונגע לרגישות ציבורית גבוהה הוא הטיפול הרפואי במחבלים שנפצעו במהלך הלחימה. מנכ"ל משרד הבריאות הגדיר את הסוגיה כאחת הנפיצות והמורכבות ביותר שבהן נדרשה המערכת לעסוק. לדבריו, כבר בימים הראשונים התקבלה החלטה שמחבלים שהגיעו מרצועת עזה יטופלו בנפרד, במתקן ייעודי שהוקם בשדה תימן, תוך הפעלת צוותים רפואיים מבתי החולים. הוא ציין כי ניתנה הנחיה ברורה שלפיה במקרים שבהם היכולת הרפואית במתקן אינה מספקת, יועבר המטופל לבית חולים כללי.

לדבריו, מדובר היה באירוע סוער עבור כלל המעורבים, שכלל תופעות קצה קשות, אך ההחלטות התקבלו מתוך עמידה מלאה בהוראות החוק, בחוק זכויות החולה ובאמנות הבינלאומיות שישראל מחויבת להן, וכן בהתאם לכללי האתיקה הרפואית. הוא הדגיש כי מערכת הבריאות אינה פועלת מתוך שיקולים רגשיים או פוליטיים, וכי תפקידה הוא להעניק טיפול רפואי נדרש בהתאם לחוק, גם כאשר מדובר בסוגיות קשות מבחינה ציבורית. במקביל, לדבריו, הופקו לקחים ברורים ובראשם הצורך לבנות פק"לים סדורים ולהיערך מראש למצבים דומים, כדי שלא יהיה צורך להקים מנגנונים מאפס בכל אירוע חירום עתידי.

היערכות לתרחיש מול איראן

סוגייה נוספת שעלתה היא המוכנות לאיומים עתידיים, ובהם תרחישים של תקיפה רחבה נוספת. מנכ"ל משרד הבריאות אמר כי המערכת נדרשת לדעת לפעול בתנאי אי ודאות, וכי נעשים צעדים לשיפור היכולת להעביר פעילות למרחבים מוגנים ולתת קרקע במידת הצורך, מבלי להיכנס לכוננות מלאה או לשבש את השגרה ללא צורך. "אנחנו כן מעלים את רמת המוכנות שלנו ואנחנו מבינים שאנחנו במציאות ביטחונית אחרת שיכולה להשתנות כל הזמן", אמר. לדבריו, לכל שינוי כזה יש מחיר משמעותי, והאתגר הוא לאזן בין מוכנות לחירום לבין המשך תפקוד שוטף של מערכת הבריאות.

לצד האתגרים התפעוליים והמבניים, הצביעה עבודת הצוותים על עומס חריג ומתמשך שהוטל על כוח האדם הרפואי בכל רמות המערכת - בבתי החולים, בקהילה, בשיקום ובבריאות הנפש. הצוותים פעלו תחת איום מתמשך על העורף, במחסור בכוח אדם בחלק מהמקצועות, ובמציאות של ריבוי נפגעים, מפונים ואוכלוסיות עם צרכים רפואיים ונפשיים מורכבים. על אף מוטיבציה גבוהה ומחויבות מקצועית, עלה הצורך בהיערכות סדורה יותר לחיזוק החוסן של הצוותים עצמם, בהגדלת מצבת כוח האדם, בהסדרה של מנגנוני תגבור ומתנדבים, ובבניית תשתית ארוכת טווח שתאפשר למערכת להתמודד עם אירועי חירום מתמשכים מבלי לשחוק את אנשיה עד קצה היכולת.

"חו"ל פסול"

מנכ"ל משרד הבריאות התייחס בהרחבה גם למשבר כוח האדם הרפואי, שלדבריו אינו תוצר של המלחמה אלא של כשל מתמשך שנבנה לאורך שנים. לדבריו, במשך יותר מעשור נשענה המערכת על פתרון זמני של קליטת רופאים שלמדו בחו"ל, פתרון שהתברר בדיעבד ככושל הן בהיקף והן באיכות.

מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי כ-40% מכוח האדם שנכנס למערכת בעשורים האחרונים למד במוסדות לא מוכרים, מה שמכונה במערכת "חו"ל פסול", מוסדות שאינם מאושרים לבחינות רישוי בישראל. לדבריו, מרבית כוח האדם הרפואי אינו בוגר הכשרה ישראלית, והפער הזה העמיק עם יציאתם ההדרגתית של רופאי גל העלייה משנות ה-90 לגמלאות. עוד אמר כי המשרד פעל לקטיעת הזרם של סטודנטים הלומדים במוסדות לא מוכרים, וכי החל מהשנה הבאה לא יתאפשר לבוגרי מוסדות אלה לגשת לבחינות הרישוי.

במקביל, הוחלט על הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, עם יעד של כ-1,700 סטודנטים בשנת 2027 וכ-2,000 סטודנטים בשנת 2030, במטרה לצמצם את הפערים ולבנות מחדש את בסיס כוח האדם של מערכת הבריאות.

ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, אמר כי המלחמה הובילה לפגיעה רחבה בבריאות הנפש של האוכלוסייה ולעלייה חדה בביקוש לשירותי טיפול, תמיכה ושיקום. לדבריו, המערכת נדרשה להרחיב את היקף המענים בקצב מהיר, אך התברר כי לא הייתה מוכנות מלאה לאירוע מתמשך ורחב היקף, וכי נדרש שינוי עומק בתפיסת החירום והשגרה גם בתחום זה.

פרופ' ארנון אפק, העומד בראש צוות ניהול וריכוז תהליכי הפקת הלקחים במערכת הבריאות בעקבות אירועי המלחמה, אמר כי אחת המסקנות המרכזיות היא הצורך בהקמת מנגנון שליטה עליון ומתכלל, בעל סמכויות ברורות, מערכות נתונים אחודות ויכולת לפעול ברציפות גם בתנאי אי ודאות קיצוניים. לדבריו, המערכת אינה יכולה להישען עוד על פתרונות אד הוק, ויש לבנות תשתית מוכנה מראש שתאפשר תגובה מהירה, סדורה ומתואמת בין כלל הגורמים.

בסיכום הדברים הדגישו בכירי משרד הבריאות כי מטרת הדוח אינה הצגת תמונה מושלמת, אלא הפקת לקחים מהאירועים החריגים שפקדו את המערכת. לדבריהם, המלחמה חשפה פערים מהותיים בתשתיות, בניהול ובשליטה, אך גם את יכולת ההתאוששות וההתייצבות של המערכת האזרחית. הלקחים נועדו לשמש בסיס לשינויים מבניים ארוכי טווח, שיאפשרו למערכת הבריאות להתמודד טוב יותר עם אירועי חירום עתידיים, גם בתנאים של אי ודאות ממושכת.