מפינוי פצועים לקוי ועד היערכות כללית של משרד הבריאות: דוח מבקר המדינה חושף שורת כשלים ב-7 באוקטובר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח העוסק בפינוי הפצועים במהלך מתקפת 7 באוקטובר, ובשיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל. הדוח מצביע על שורה של ליקויים בהתנהלות הגורמים האחראים - החל מפינוי הפצועים משטחי הלחימה, דרך התיאום בין גופי ההצלה ומערכת הבריאות, ועד לאופן שבו מלווים פצועי המלחמה בהליך השיקום ומונגש להם המידע על זכויותיהם.

הדוח מתייחס, בין היתר, לפינוי הפצועים: המבקר קובע כי האחריות לפינוי משטחי הלחימה הייתה מוטלת על פיקוד הדרום ואוגדת עזה. לדבריו, שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום ב-7 באוקטובר. לצד זאת, מצא המבקר ליקויים משמעותיים במערך הפינוי, ובהם היעדר מענה סדור לפינוי הפצועים על ידי צה"ל, היעדר פיקוד ושליטה סדור בין צה"ל למד"א ותיאום מאוחר של נקודות השחלוף (נקודת העברת פצועים) מול מד"א - קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור. עוד נקבע כי פינוי הפצועים באמצעות גורמי הצבא היה חלקי, בין היתר בשל היעדר מידע מלא על מיקומם של פצועים אזרחים ועל מצבם.

מידע חשוב של מד"א על פצועים לא הועבר לכוחות בשטח

עוד עולה מהדוח כי מד"א הציב באוגדת עזה מערכת שהציגה בזמן אמת את כלל האירועים שהתקבלו במוקדי הארגון, אולם גורמי הרפואה הצבאיים לא השתמשו בה. כתוצאה מכך, מידע שהיה בידי מד"א על פצועים אזרחים, שהיה יכול לסייע לכוחות צה"ל להגיע אליהם ולהעניק להם מענה רפואי, לא הועבר לכוחות שפעלו בשטח.

על פי נתוני הדוח, ב-7 באוקטובר הגיעו לבתי החולים כ-1,340 פצועים, ומהם כ-70% לבתי החולים בדרום - סורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד. במהלך היום פינה מד"א כ-525 פצועים מאזור העוטף ויישובי הדרום באמצעות אמבולנסים, אולם כמעט מחצית מהפצועים שהגיעו לשלושת בתי החולים בדרום הובאו באופן עצמאי או באמצעות כוחות הביטחון, גורמי הצלה נוספים ואזרחים, ולא באמצעות אמבולנסים של מד"א.

מהדוח: ב-7 באוקטובר לא הייתה למד"א תמונת מצב על האמבולנסים של איחוד הצלה, על מיקומם ועל הפצועים שבהם טיפלו

המבקר מותח ביקורת גם על משרד הבריאות בכל הנוגע לשיתוף הפעולה בין ארגוני ההצלה. לדבריו, עד פרוץ המלחמה לא הסדיר המשרד את שיתוף הפעולה בין מד"א לאיחוד הצלה בעתות חירום, אף שהצורך בכך היה ידוע במשך שנים. כתוצאה מכך, ב-7 באוקטובר לא הייתה למד"א תמונת מצב על האמבולנסים של איחוד הצלה, על מיקומם ועל הפצועים שבהם טיפלו. המבקר מזהיר כי היעדר שיתוף הפעולה עלול לגרום לכפילויות בפינוי, לחלוקה לא יעילה של הכוחות ואף לפגיעה בחיי אדם.

המבקר מעיר למשרד הבריאות כי לא הכין כראוי את האגף לשעת חירום

עוד מצא המבקר פערים בתחום הפיקוד והשליטה של הרשות העליונה לאשפוז ושל חמ"ל הבריאות הלאומי בניהול פינוי הפצועים ברמה הלאומית. בין היתר, "השולחן המרכזי" של חמ"ל הבריאות הלאומי, שאחראי על גיבוש תמונת המצב וניהול האירועים המרכזיים, נפתח רק בשעה 8:39 - כשעתיים לאחר תחילת המתקפה. בנוסף, המבקר מצא כי החמ"ל לא הצליח לגבש תמונת מצב שלמה של האירועים, לא פעל בו מכלול מגיבים ראשונים שעסק במד"א וביתר גופי ההצלה, ולא תועדו חלק מהערכות המצב שנערכו במהלך היום. המבקר מעיר למשרד הבריאות כי לא הכין כראוי את האגף לשעת חירום בכל הנוגע להפעלת החמ"ל באירועי חירום, ובפרט באירוע רב-נפגעים, מה שהוביל, לדבריו, לתפקוד לקוי של החמ"ל במהלך אירועי 7 באוקטובר.

הליקויים בהיבט השיקום

פרק נוסף בדוח עוסק בשיקום הרפואי של פצועי מלחמת חרבות ברזל. מהדוח עולה כי מאז פרצה המלחמה ועד יולי 2025 טופלו כ-1,660 פצועי מלחמה במחלקות השיקום בבתי החולים, וכ-47% מהם אושפזו בשיבא. המבקר מצביע גם על מחסור בכוח אדם במקצועות השיקום, וכן טוען שתקן כוח האדם במחלקות השיקום לא עודכן במשך יותר משני עשורים, אף שמשרד הבריאות מכיר בכך שהוא אינו תואם את הצרכים.

המבקר מצא כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כלל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם, לרבות האפשרות להשתקם סמוך למקום מגוריהם. על פי ממצאי קבוצות המיקוד שערך משרד מבקר המדינה, חלק מהפצועים לא קיבלו הכוונה מספקת בנוגע לחלופות השיקום, וההחלטות שקיבלו התבססו לעתים על המלצות של חברים ולא על מידע מלא.

עוד עולה כי אף שמשרד הביטחון פעל להנגשת הזכויות לפצועים בדרכים שונות, התחושה של רבים מהם היא שהם אינם מכירים את מלוא זכויותיהם ונאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן. המבקר קובע כי יש להבטיח שהמידע על הזכויות יהיה נגיש וברור יותר, ולשפר את השירות הניתן לפצועי המלחמה.

לצד הביקורת, המבקר מציין לחיוב את פעילותם של צוותי מד"א, המגיבים הראשונים וצוותי בתי החולים שפעלו להצלת חיי הפצועים בתנאים מורכבים, וכן את פעילות צוותי השיקום בבתי החולים ואת מאמצי אגף השיקום במשרד הביטחון. עם זאת, הוא מדגיש כי המסירות של אנשי המקצוע אינה יכולה להחליף מדיניות סדורה, וקורא לצה"ל, למשרד הבריאות, למשרד הביטחון וליתר הגורמים המעורבים ליישם את הלקחים ולהבטיח היערכות טובה יותר לאירועי חירום עתידיים.

התייחסות משרד הבריאות לנושא השיקום הרפואי של פצועי המלחמה: "המלחמה והיקף הפצועים שנפצעו בה הציבה בפני מערך השיקום אתגר לאומי חסר תקדים, שבה נדרשה מערכת הבריאות לתת מענה למספר רב של חיילים שנפצעו מלחמה, לצד המשך מתן שירותי שיקום לכלל אזרחי מדינת ישראל. למרות התנאים המורכבים בזמינות כוח האדם והתשתיות בתחום, הצליחה מערכת הבריאות להרחיב בתוך זמן קצר את היקף הפעילות, לקלוט אלפי מטופלים ולהבטיח רצף טיפולי, תוך התאמת המענים לצרכים המשתנים.

"המשרד פועל כל הזמן לאזן בין צרכי המטופלים לצורכי מערכת הבריאות כולה, על מנת לוודא ניהול מיטבי של משאבי המערכת, שיאפשר חלוקה מיטבית של העומסים בין בתי החולים ויבטיח טיפול שיקומי איכותי וזמין לכלל המטופלים ברחבי הארץ. כך גם בזמן המלחמה, פעל המשרד בנושא מול בתי החולים בכדי שלא ירוכזו מאמצי השיקום במקום אחד. לצד זאת, המשרד רואה חשיבות רבה במתן המענה המדויק ביותר למטופלים, לצורכיהם ולרצונותיהם באשר למקום קבלת הטיפול.

"לנוכח מאפייני המלחמה והצרכים המשמעותיים בתחום, גיבש משרד הבריאות את התוכנית הלאומית לשיקום שתוקצבה במעל 250 מלש"ח, ושכללה שורת השקעות משמעותיות בהרחבת מיטות השיקום, הקמת מרכזי שיקום יום, חיזוק כוח האדם, הרחבת ההכשרות המקצועיות, תמיכה בהתמחויות, הגדלת המלגות והסכמי שכר ייעודיים למקצועות השיקום.

"במסגרת התוכנית בוצעו וממשיכים להתבצע צעדים משמעותיים, בהם הרחבה חסרת תקדים של מערך מיטות השיקום תוך פתיחת כ-170 מיטות חדשות במהלך השנה הראשונה למלחמה והמשך יישום התוכנית הרב-שנתית; הקמת מרכזי שיקום יום חדשים בפריסה ארצית, במטרה להנגיש את השירותים, לקצר זמני המתנה ולחזק את הרצף השיקומי; הרחבת ההשקעה בכוח האדם באמצעות תמיכה בתקני התמחות ברפואת שיקום, הגדלת המלגות להכשרת פסיכולוגים שיקומיים, תוספות שכר משמעותיות לרופאי השיקום ולעובדי מקצועות הבריאות ותוכניות לעידוד הכשרה וגיוס אנשי מקצוע; הרחבת מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות והסרת חסמים להכשרת כוח אדם עתידי; פתיחת התוכנית האקדמית הראשונה בישראל להכשרת מומחים בתחום האורתוטיקה והפרוסטטיקה (CPO), המהווה אבן דרך משמעותית בבניית עתודה מקצועית לאומית; וכן פיתוח מערכות מידע ממוחשבות לשיפור תמונת המצב הלאומית ולתמיכה בקבלת החלטות.

"מערכת הבריאות היא מערכת לומדת, המבקרת את פעולתה גם בשגרה. כבר במהלך החודשים הראשונים למלחמה, הוביל משרד הבריאות תהליכי למידה מערכתיים שבחנו לעומק את התמודדות המערכת במגוון תחומים מרכזיים. במסגרת תהליך הפקת הלקחים הוקמו שישה צוותים מקצועיים לבחינת התנהלות המערכת, ובהם צוות ייעודי שעסק בתחום השיקום וגיבש המלצות להמשך חיזוק המערך. תהליכים אלה נועדו לזהות פערים, לגבש המלצות ולכוון את המשך פיתוחו וחיזוקו של מערך השיקום הלאומי, הן בשגרה והן לקראת מצבי חירום עתידיים".

התייחסות משרד הבריאות לפינוי הפצועים:

"האירועים שהתרחשו ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים בעוצמתם, במאפייניהם ובמורכבותם, והתרחשו בתנאים שלא נכללו בתרחישי הייחוס, ללא התראה מוקדמת וללא תמונת מצב מלאה בשטח. בתוך מציאות של כאוס, חסימות צירים ושטח אש פעיל, שבפועל לא אפשרו לצה"ל לממש באופן סדור את אחריותו לפינוי פצועים מאזורי הלחימה במשך שעות, מערכת הבריאות הוכיחה את אחריותה, ופעלה במסירות, במקצועיות ובתחושת שליחות עמוקה, והצילה חיים של אלפי פצועים.

"כפי שעולה גם מדוח מבקר המדינה, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים. הצלחת הטיפול הרפואי הוכחה גם במבחן התוצאה: בתי החולים פעלו תחת עומס חריג, גילו גמישות תפקודית גבוהה, והיוו גורם מכריע בהצלת חייהם של רבים מהנפגעים, ביטוי לעוצמתה ולמחויבותה של מערכת הבריאות גם בתנאים הקשים ביותר.

"מערכת הבריאות כולה התגייסה, צוותי בתי החולים ובראשם המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, צוותי כוחות ההצלה ועובדי משרד הבריאות, ופעלה באומץ, במסירות ובשליחות, תוך סיכון אישי, כדי להציל חיים. הדוח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים.

"משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות שאיתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר 7 באוקטובר.

"מאז 7 באוקטובר הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים".

התייחסות צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא פינוי פצועים בשבעה באוקטובר:

צה”ל רואה בטיפול ובפינוי פצועים נושא ערכי מהמעלה הראשונה, בעל חשיבות לאומית וכעיקרון יסוד של משימת הצלת החיים המוטלת על צה”ל.

צה”ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב-7 באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת, היה גבוה ביחס ליכולות הפינוי במהלך אותו היום. כוחות צה”ל ואנשי חיל הרפואה בשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים מהיישובים ומהבסיסים לבתי החולים במהירות, תוך מתן טיפול רפואי ראשוני מציל חיים.

הפינוי נוהל במסגרת סדר עדיפויות משתנה, לצד לחימה קשה והיקף גדול של פצועים בדרגות פציעה שונות, וכל זאת תחת המצב המבצעי המורכב בשטח, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים.

לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד"א, בוצעו חיתוכי מצב, תמונת המצב הרפואית שוקפה לכלל הגורמים הרלוונטיים ונקבעו נקודות שחלוף.

לצד מאמצי הלחימה וחיסול המחבלים, ובמסגרת הפקודה שהופצה בפיקוד שעות ספורות לאחר תחילת המתקפה, בוצעו והוגדרו על-ידי צה"ל ופיקוד הדרום גם פעולות לטיפול בפצועים ולפינויים, ובהן: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות. יובהר כי בסמוך לתחילת המתקפה נפתח חמ”ל רפואה פיקודי והוקצו כוחות נוספים וייעודיים מחיל הרפואה.

נדגיש כי האחריות על הגדרת יעדי הפינוי וויסות המטופלים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף, אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז. פיקוד העורף מהווה גורם מסייע לבקשתו של משרד הבריאות, בקשה שלא התקבלה ב-7 באוקטובר 2023.

כיום, כלל אמצעי השליטה של מד"א מוצגים בחמ"לי הרפואה הצה"ליים – שינוי שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה"ל ואת התיאום עם מד”א. זאת כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה, ועוד טרם פרסום דו”ח מבקר המדינה.

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, צה"ל מקיים מאמץ תחקור רחב היקף. לצד זאת, צה"ל ממשיך לקיים תהליכי למידה ותחקור בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים נוספים, ככל שיידרש.

צה"ל מוקיר את הלוחמים וצוותי הרפואה אשר חרפו את נפשם כדי להציל את חייהם של אלפי הפצועים ביישובי הנגב המערבי, ומחזק את הפצועים ומשפחותיהם בדרכם להחלמה ולשיקום.

התייחסות צה"ל לדו"ח מבקר המדינה בנושא שיקום רפואי של פצועי צה"ל במלחמה:
צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה.

תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה”ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום.

צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים.

התייחסות מגן דוד אדום לדו"ח מבקר המדינה בנושא פינוי הפצועים ב 7 באוקטובר:

מגן דוד אדום מברך על פרסום דו"ח מבקר המדינה, רואה חשיבות רבה בתהליך הביקורת, ולומד את ממצאיו והמלצותיו כחלק ממחויבותו המתמשכת לחיזוק המוכנות המבצעית ולהצלת חיים.

המבקר מציין את פעילותם יוצאת הדופן של עובדי ומתנדבי מד"א, שפעלו במסירות, באומץ ובתחושת שליחות עמוקה, תחת אש ובסיכון חיים ממשי, כדי להגיע לפצועים, להעניק טיפול מציל חיים ולפנותם בתנאים קשים וחסרי תקדים. פעילותם בשעות הקשות של מתקפת הטרור משקפת את רוח הארגון ואת מחויבות אנשיו להצלת חיים בכל מצב. מד"א מוקיר את עובדיו ומתנדביו, מחזק את ידי הפצועים בשורותיו, ומרכין ראש לזכרם של אלה שנפלו בעת מילוי תפקידם.

לאורך אותו יום פינה מד"א מאות פצועים באמצעות אמבולנסים, אמבולנסים ממוגני ירי ומסוקים, ובמקביל העניק מענה לאלפי אירועי חירום נוספים ברחבי הארץ.

מיד לאחר אירועי שבעה באוקטובר החל מד"א בתהליך מקיף של הפקת לקחים, התאמה מבצעית והתעצמות.

במסגרת זו הורחב משמעותית מערך האמבולנסים, והאמבולנסים הממוגנים, חוזק המוקד הלאומי, שודרגו מערכות השליטה והבקרה, והוטמעו שינויים מבצעיים שנבחנו והוכיחו את עצמם במהלך מלחמת חרבות ברזל ובאירועי החירום שבאו לאחריה.

חלק משמעותי ממהלכי ההתעצמות, ובהם רכש אמבולנסים ממוגני ירי, ציוד רפואי מתקדם, אמצעי מיגון ושדרוג יכולות מבצעיות, בוצע ללא תקצוב ייעודי של המדינה, והתאפשר הודות לתמיכתם החשובה של ידידי ותורמי מד"א בארץ ובעולם.

מד"א מוקיר את מחויבותם, את האמון שהם נותנים בארגון ואת תרומתם הישירה להצלת חיים ולחיזוק מוכנותה של מדינת ישראל לשעת חירום.

מד"א ימשיך לפעול בשיתוף כלל גורמי מערכת הבריאות והביטחון ליישום הלקחים, לחיזוק המוכנות הלאומית ולמימוש ייעודו המרכזי: הצלת חיים בכל מקום, בכל זמן ובכל תרחיש.