תביעה: הרמת החבילה הכבדה גרמה לנזק חמור בעיניים

נאוה (שם בדוי), 57, מנהלת מרכז לוגיסטי באזור המרכז, הרימה במהלך עבודתה מספר חבילות כבדות שכללו ביגוד, הנעלה וריהוט במשקל של 12 עד 30 ק"ג. בעת הרמת אחת החבילות, היא החלה לחוש טשטוש בראייה וסחרחורת - ופנתה לחדר המיון. טענה זו עמדה בבסיס תביעה שהוגשה לבית הדין האזורי עבודה בת"א באמצעות עו"ד אסף דרכלר ממשרד מרקמן טומשין ושות'.

לפי המתואר בתביעה, בבדיקה שנערכה לנאוה בחדר המיון, אובחנה ירידה חדה בחדות הראייה בעין ימין והיפרדות רשתית בשל קרע בתוכה.

לאחר הגשת התביעה נגד הביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה, בית הדין מינה את ד"ר גבריאל כרמון לשם חוות דעת רפואית. המומחה הבהיר כי הוא מודע לכך שהאסכולה הרווחת בקרב רופאי העיניים גורסת כי מאמץ גופני כשלעצמו אינו בהכרח גורם לקרע ברשתית, אלא אם מדובר בחבלה ישירה הנגרמת לעין. יחד עם זאת, קבע כי במקרה הזה, מדובר באישה שביצעה עבודה שהייתה חריגה מאוד במהותה, וכי גם הניוון בעין שממנו סבלה בעבר, תרם להחמרת האירוע. המומחה הוסיף כי הרמת החבילה גרמה לעלייה חדה של לחץ בפלג גופה העליון, מה שהוביל ללחץ תת-עיני שגרם לקרע בשולי האזור הניווני בעינה. המומחה סיכם כי ניסיונו מראה כי במקרים שבהם קיימת מחלה קודמת - כמו הניוון במקרה זה, וכאשר נוסף מאמץ פיזי חריג - נוצר קשר סיבתי בין הפעולה הפיזית לפגיעה בעין שגרמה לקרע ברשתית.

בסיכום שנערך בדיון בבית הדין, טען עורך הדיו כי יש להתחשב בחוות דעת המומחה. אולם בביטוח הלאומי דחו את טענת המומחה, בלי לספק חוות דעת אחרת או לנמק את הדחייה.

בית הדין קבע כי לא נמצאה סיבה לדחות את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי מדובר בתאונת עבודה שהשפיעה על מצב עינה של נאוה, וכי הרמת המשא החמירה אותו. בית הדין סיכם כי נוכח האמור בחוות דעת המומחה, ומשלא הובא כל טעם שלא לקבל את האמור בה, התביעה מתקבלת. לפיכך, חייב את הביטוח הלאומי בהוצאות שכר טרחת עורך דינה של נאוה שעמדו על סך 6,000 ש"ח.

עו"ד דרכלר מסביר כי בעקבות פסק הדין, נאוה תזומן לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות כתוצאה מהפגיעה בעין ובהתאם לשיעורה ייקבע גובה קצבת הנכות לה תהיה זכאית.