בן 14 סבל מכאבים קשים ברגל: התשובה הסתתרה בתיק רפואי בן 13 שנה
במשך חודשים סבל הנער מכאבים שהלכו והחמירו, עד שהתקשה ללכת ולעלות במדרגות. בדיקות מתקדמות וביופסיה לא סיפקו תשובה חד-משמעית, והוא אף החל טיפול במחלה דלקתית נדירה – ללא שיפור. רגע לפני שעבר לטיפול שעלול לדכא את מערכת החיסון, יוזמה של אביו והתעקשות של הרופאים לחקר מקור הכאב, הובילה לגילוי מפתיע ולפתיחת תיק רפואי ישן, ששינה את האבחנה ואת מהלך הטיפול

לפעמים הפתרון לתעלומה רפואית אינו מסתתר בבדיקה חדשה או בטכנולוגיה מתקדמת, אלא דווקא במידע שנשכח לפני שנים. זה בדיוק מה שקרה במקרה של דני (שם בדוי), נער בן 14, שהגיע אלינו למרכז שניידר לרפואת ילדים לאחר חודשים של כאבים שהלכו והחמירו ברגלו הימנית. אחרי בדיקות, ביופסיה וטיפולים שלא הועילו, הוא כבר התקשה ללכת ולעלות במדרגות. בסופו של דבר, דווקא יוזמה של אביו ותיק רפואי מלפני 13 שנה הובילו אותנו לתשובה.
הכל התחיל ברגישות באזור קרסול ימין. בתחילה לא היה ברור שמדובר במשהו חריג, אבל ככל שחלפו החודשים הכאבים התגברו. בדיקות MRI ו-CT שבוצעו לדני העלו חשד לנגע בעצם, ואחת האפשרויות שנשקלו הייתה גידול.
בבית חולים אחר הוא עבר ביופסיה מהעצם וקיבל טיפול אנטיביוטי מקובל, שאותו השלים במלואו. אלא שהתוצאות רק העמיקו את התעלומה: התרביות שנלקחו במהלך הניתוח לא הצמיחו חיידקים, והביופסיה לא העלתה עדות לגידול. מצד אחד לא נמצאה הוכחה לשתי האבחנות המרכזיות שנשקלו, ומצד שני הכאבים והממצאים ברגל נמשכו.
בשלב הזה הגיעו דני ומשפחתו לד"ר כפיר קידר, ראומטולוג ילדים בכיר במרכז שניידר. אחת האפשרויות שנשקלו הייתה מחלה דלקתית נדירה בשם CRMO, שאינה נגרמת מחיידקים או מנגיפים ועלולה לגרום לנגעים בעצמות.
האבחנה נראתה הגיונית, שכן חלק מהממצאים התאימו לה. בינתיים מצבו של דני המשיך להידרדר. הכאבים הופיעו גם במאמצים קלים, והנער, שבעבר עסק בספורט, התקשה ללכת למרחקים קצרים או לעלות במדרגות.
לנוכח החשד למחלה דלקתית, הוא החל לקבל טיפול תרופתי המקובל במקרים כאלה. אלא שמצבו לא השתפר, והשלב הבא שנשקל היה טיפול ביולוגי. טיפול כזה עשוי לסייע לחולים במחלות דלקתיות, אך הוא עלול גם לדכא את מערכת החיסון.
הבדיקה שהובילה לתפנית
רגע לפני ההחלטה על הטיפול הביולוגי, אביו של דני, גנטיקאי במקצועו, החליט לנסות כיוון נוסף. הוא יזם בדיקה גנטית מיוחדת בדגימות שנלקחו במהלך הניתוח שעבר בנו.
בבדיקה כזאת מרצפים את החומר הגנטי שבדגימה, מסננים את החומר הגנטי האנושי ומחפשים עקבות של גורמים מזהמים. כשהתוצאות הגיעו, התגלה ממצא מפתיע: בדגימה זוהה חיידק בשם סטפילוקוקוס אאוראוס.
הממצא לא התיישב לכאורה עם מה שידענו עד אז. הרי התרביות היו שליליות, לא נמצאה הוכחה חד-משמעית לזיהום, והחשיבה הרפואית כבר התמקדה במחלה דלקתית. אבל התוצאה החדשה גרמה לנו לעצור ולשאול: האם ייתכן שפספסנו משהו?
ד"ר קידר פנה אליי וביקש שנחזור יחד לכל פרטי המקרה. עברתי מחדש על התיק הרפואי של דני, ואז התגלה פרט שנשכח עם השנים: כשהיה בן שנה בלבד, הוא אושפז בשניידר בשל זיהום במפרק הירך הימני. באותו אשפוז בודד אצלו חיידק סטפילוקוקוס אאוראוס מזן MRSA, שעמיד לסוגי אנטיביוטיקה מקובלים.
לפתע, פרט שהיה קבור בהיסטוריה הרפואית של דני במשך 13 שנה קיבל משמעות חדשה.
חזרנו אל התיק הישן, בחנו שוב את בדיקות ההדמיה האחרונות וקיימנו דיון משותף בין אנשי המקצוע שטיפלו בו. ככל שחיברנו את חלקי הפאזל, התחזקה ההערכה שהממצאים ברגל אינם נובעים ממחלה דלקתית, אלא מזיהום.
החלטנו לשנות כיוון. במקום להתקדם לטיפול הביולוגי, דני החל טיפול אנטיביוטי דרך הפה, שנמשך שלושה חודשים מלאים. התגובה הייתה הדרגתית, אבל ברורה. הכאבים נעלמו, מצבו השתפר משמעותית, והוא חזר לרוץ, להתאמן ולעסוק בספורט, בדיוק כפי שעשה לפני שהכל התחיל.
התשובה הייתה שם כל הזמן
כשחושבים על זה, מה שהכריע את התעלומה הזאת לא היה רגע אחד דרמטי, אלא שרשרת של אנשים שלא ויתרו: אבא שהמשיך לחפש תשובות, רופאים שהיו מוכנים לעצור ולחשוב מחדש ותיק רפואי ישן שנפתח בדיוק בזמן.
הסיפור של דני מזכיר לנו שגם כשהבדיקות אינן מספקות תשובה ברורה והטיפולים אינם מועילים, חשוב להיות מוכנים לבחון מחדש את הממצאים ואת ההנחות שלנו.
לפעמים התשובה נמצאת ממש מול העיניים. ולפעמים צריך לחזור 13 שנה אחורה כדי למצוא אותה.
פרופ' אפי בילבסקי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים