מחקר "מדעי" שבו השתתף בכיר חמאס מעורר סערה: "הסנטימנט האנטי-ישראלי גולש למדע"

בימים האחרונים התפרסם בכתב העת המדעי PLOS ONE מחקר על שיקום מערכת הבריאות בעזה, שמומן על ידי קרן המחקר הבריטית UK Research and Innovation. אחד ממחברי המאמר הוא בכיר חמאס יוסף אבו-ריש, מנכ"ל משרד הבריאות בעזה, גוף הפועל תחת שלטון חמאס המוגדר כארגון טרור גם בבריטניה.

המאמר עצמו מציג את מערכת הבריאות בעזה כקורבן של מתקפות שיטתיות, ומתאר את המצב כ"הרס חסר תקדים" של תשתיות רפואיות. לאורך הטקסט נעשה שימוש במונחים פוליטיים מובהקים, לרבות האשמות בדבר "תקיפה מכוונת של מתקני בריאות" והקשר רחב יותר של "מצור ושליטה".

פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מותח ביקורת חריפה על המחקר. "הוא מאוד מוטה", הוא אומר. "במחקר ביולוגי-רפואי לא נכון להיכנס לפוליטיקה ולכתוב מילים כמו ‘ג’נוסייד’ או ‘דה-קולוניזציה’. כשמשתמשים במונחים כאלה, זה מראה שיש מטרה פוליטית, ובמקרה הזה ברור מי עומד מאחוריה. במדע שואפים שלא תהיה הטיה". לדבריו, מחקר מדעי חייב להיצמד לאמות מידה ברורות, שמטרתן "להביא לחקר האמת".

כהן מצביע גם על בעיות מתודולוגיות: “95% מהמרואיינים שם הם גברים, מתחום מאוד ספציפי של טראומה פיזית ואורתופדיה. זה לא מדגם מייצג. אני מאוד מופתע שעיתון כזה החליט לפרסם משהו שלא עונה לאמות המידה המדעיות המקובלות. זה מאמר יותר פוליטי מאשר מדעי. ניסו להלביש משהו פוליטי בכתב מדעי, וזה לא מתאים".

כזכור, ארגון חמאס עשה שימוש ציני במתקנים רפואיים, והשתמש בהם לטובת עינוי חטופים, הסתרם והסתרת אנשיו. בכירים במערכת הבריאות בישראל, וביניהם פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא והמרכז הרפואי הדסה, התייחסו בעבר לעדויות של חטופים על תפירות וניתוחים שעברו ללא הרדמה בשבי חמאס. “הדעת אינה סובלת שרופא ישתתף במסכת עינויים או בכל פעולה בלתי הומנית”, אמר, והדגיש כי רופאים מחויבים לשבועת הרופא ולמתן טיפול הומני לכל אדם.


"כמדען, אני לא מקבל את זה”
כהן מתייחס גם לתהליך חשוב ביצירת מחקר: "יש תהליך שנקרא 'ביקורת עמיתים'. מאמרים מגיעים לשופטים והם אמורים לשאול שאלות ולבקר את השיטות. זה נועד לשפר את איכות המאמר ולהיצמד לאמות מידה מקובלות. יש גם עורך שאחראי לבקרת התהליך. ברגע שאתה לוקח מאמר מדעי ומכניס בו מניעים פוליטיים - זה כבר לא מדע, זה סובייקטיבי". לדבריו, אפשר לפרסם מאמרי דעה בנושאי בריאות, “אבל פה הפכו את זה למאמר מדעי. כמדען, אני לא מקבל את זה”.

הוא סבור כי האקלים הפוליטי סביב ישראל יוצר מציאות של הדרת חוקרים ישראלים. “יש מקרים בוטים של חוסר רצון לשתף פעולה כי אתה שייך לישראל. לפעמים העמיתים אומרים שזה לא הם, אלא האוניברסיטה שלהם שלא מוכנות לשתף פעולה עם ישראל". לדבריו, היו גם מקרים שבהם מאמרים נתקלו בביקורת לא רלוונטית מדעית. "הגיע אליי גם מקרה שבו שופט המאמר ביקש לאשר שהדגימות במחקר לא נלקחו מפלסטינים בזמן המלחמה - דבר שלא היה קשור כלל לנושא המדעי של המאמר, שלבסוף נדחה ולא פורסם ע"י אותו העיתון".

פרופ' כהן מציין כי לעמיתיו בוטלו הרצאות "במסווה של שיקולי ביטחון", הוא מדגיש: "אם הייתה תמימות שאחרי המלחמה הדברים יחזרו להיות כמו שהיו - אנחנו מבינים שזה לא ככה. ברגע שהשד יצא מהבקבוק, קשה מאוד להחזיר אותו”. עם זאת, באוניברסיטת בר-אילן כמו במוסדות אקדמיים ישראליים אחרים, פועלת ועדה למאבק נגד החרם האקדמי כדי להילחם בתופעות האלה".

לדבריו, "יש הרבה יש הרבה חוקרים וחוקרות, יהודים וגם לא יהודים, שרוצים להמשיך לשתף פעולה ואומרים שאסור לערבב מדע ופוליטיקה". הוא מספר על משלחת חוקרים צרפתים שהגיעה לישראל כדי להביע תמיכה במדע הישראלי, למרות ביקורת קשה שהופנתה נגדם ברשתות החברתיות. "הסנטימנט האנטי-ישראלי קיים - והוא גם גלש למדע”, הוא אומר.


פנינו לבקשה תגובה משגרירות בריטניה בישראל, אך היא טרם התקבלה.