״אמא, מישהו מעשן פה״: נוסעים בנתב״ג מתלוננים על ריח סיגריות
נוסעים בנתב״ג טוענים כי עשן וריח סיגריות מחדר העישון חודרים למתחם ההמתנה בעקבות פתיחה תכופה של הדלת. ״אי אפשר להתעלם מהריח שיש פה״, מספר נוסע שהפסיק לעשן לפני כמה שנים. נוסעת נוספת: ״מי שרוצה לעשן שיעשן, אבל למה אני צריכה לסבול מזה?״
נוסעים שעברו בימים האחרונים בנמל התעופה בן גוריון מתלוננים על ריח חריף של סיגריות שחודר מחדרי העישון אל מתחם הנוסעים. לדבריהם, הדלת המפרידה בין חדרי העישון לשאר החלל נפתחות בתדירות גבוהה, וכך העשן והריח מתפזרים באזור שבו ממתינים גם משפחות וילדים.
״אני מחכה פה עם הילדים ופתאום הבת שלי אומרת לי: ‘אמא, מישהו מעשן פה’״, מספרת מילה, נוסעת שהמתינה במקום. ״אני מסתכלת ימינה ושמאלה ופתאום קולטת שהחלל שבו אמורים לעשן פתוח. הריח פשוט יוצא החוצה״.
גם נועה, שהמתינה באזור, מספרת שהריח פגע בחוויית ההמתנה שלה. ״זה פשוט נורא. מי שרוצה לעשן שיעשן, אבל למה אני צריכה לסבול מזה? באתי ליהנות״, היא אומרת.
ניסים, שהפסיק לעשן לפני כמה שנים, מספר כי מבחינתו קשה היה לפספס את ריח הסיגריות. ״אני ממש רגיש לנושא. אי אפשר להתעלם מהריח שיש פה. אתה בא לחופשה ובדרך כלל מאוד נעים בנתב״ג. הפעם גם היה מסריח וגם ממש חם פה, כאילו לא שמעו על מזגן. חבל שתיירים מחו״ל חווים תענוג מפוקפק כזה״.
מעבר למטרד הריח, חדירה של עשן סיגריות לחללים שבהם נמצאים לא-מעשנים מעלה גם סוגיה בריאותית. עשן סיגריות סביבתי מכיל חומרים מזיקים, ולכן ההמלצה היא להימנע ככל האפשר מחשיפה אליו – בוודאי כשמדובר בילדים, שנחשבים רגישים יותר להשפעותיו.
חדרי עישון סגורים אמורים לאפשר למעשנים לעשן באזור ייעודי, תוך צמצום החשיפה של יתר הנוסעים לעשן. אלא שכאשר הדלת נפתחת שוב ושוב והריח מורגש מחוץ לחדר, הנוסעים טוענים שההפרדה בפועל אינה מספקת.
פנינו לנמל התעופה בן גוריון והיא טרם התקבלה.