מקפה על חתך ועד חומץ להורדת חום: הטעויות של ההורים שמובילות את הילדים למיון

כשילד נכווה, נפצע או מעלה חום, האינסטינקט ההורי הראשוני הוא לעזור לו מיד. אלא שחלק מהפתרונות והאלתורים הביתיים לא תמיד מועילים, ובמקרים מסוימים הם אף עלולים לגרום לנזק ממשי שמוביל את ההורים ביחד עם ילדיהם ישירות לחדר המיון. עם יד על הלב - מי מכם לא ניסה ליישם על הילדים איזו שיטה לריפוי פצעים שראה במקרה ברשת ומי לא ניסה איזה טריק מפוקפק לעצירת דימום?

ד"ר גילי פלניצקי סופר, רופאה בכירה במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית, מספרת על שני מקרים שממחישים את הנושא היטב: "לא מזמן הגיע אלינו ילד בן ארבע מפתח תקווה בגלל כווייה. באופן כללי ההנחיה במצב כזה היא לשטוף את המקום במשך 20-15 דקות במים פושרים, אבל ההורים החליטו למרוח לו משחת שיניים הם כי חשבו שזה עוזר. הם הגיעו למיון רק למחרת, ובשלב הזה המשחה כבר החמירה את הסימנים – הילד סבל מאודם ונפיחות משמעותית וסבל מכאבים. אם הם לא היו מגיעים לביה"ח זה היה עלול להזדהם וההחלמה במצב כזה היא לרוב יותר ארוכה וככרוכה בכאבים".

סיפור נוסף שהיא מציינת קשור לילדה כבת 7 שנחתכה בכף הרגל. "ההורים פיזרו על החתך כורכום כי הם חשבו שזה מונע זיהומים. הם הגיעו אלינו כי הפצע כבר נראה ממש לא טוב והילדה הייתה עם חום והראתה סימנים של זיהום. בסופו של דבר היא נדרשה לאשפוז וטופלה באמצעות אנטיביוטיקה לווריד. מובן שזה היה יכול להימנע.

אחת הבעיות, לדבריה, היא שמעבר לכך שפעולות שכאלה עלולות לגרום נזק, הן עלולות גם לעכב את האבחון. "כששמים כורכום על חתך זה צובע את האזור וקשה לראות מה בדיוק קורה שם, וכשמטפלים במשחת שיניים אז לא ברור אם הנזק החמור נגרם מהמשחה או מהנזק הראשוני".

אגב, ד"ר פלניצקי סופר מבהירה: "לרוב מדובר בהורים נורמטיביים לחלוטין. הילד שהגיע עם חתך היה מחוסן לטטנוס למשל, אלה הורים שפועלים לפי הכללים ושומרים על הילדים שלהם. לצערי, מדי פעם הם מקשיבים לאנשים שמפרסים איזה פוסט לא מבוסס או איזו שטות – ואז מגיעים אלינו בגלל הנזק שנוצר".

"יש לא מעט מקרים של הורים שמנסים להקל על ילדיהם באמצעות טיפולים ביתיים, אבל חשוב לזכור שלא כל מה שנתפס כטיפול טבעי או מסורתי הוא בהכרח בטוח", מוסיף ד"ר רועי פלדמן, רופא בכיר במחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר. "כך למשל, שימוש בשמן אקליפטוס בקרב ילדים קטנים עלול להיות מסוכן, ובהנחיות הקליניות אף מומלץ להימנע משימוש במכשירי אדים. דוגמה נוספת היא צריכת חלב עיזים לא מפוסטר, שעלולה לגרום להדבקה בחיידק הברוצלה ולמחלת הברוצלוזיס. חשוב שהורים יהיו מודעים לסיכונים ויתייעצו עם גורם רפואי לפני שימוש בטיפולים ביתיים שאינם מומלצים".

גם ד"ר דנה זינגר הראל, רופאה בכירה במחלקה, מכירה את התופעה היטב. לדבריה, אף שהרצון לעשות משהו מיידי הוא טבעי, חלק מהטיפולים הנפוצים עלולים להחמיר את המצב. בשיחה עם mako בריאות היא מפרטת אילו טעויות היא וצוותי חדר המיון עדיין רואים – וגם מסבירה מה כדאי לעשות במקרים כאלה.

כוויות: משחות ו"תרופות סבתא"

לדברי הד"ר, אחת הטעויות הנפוצות היא מריחת חמאה, שמן, משחות או חומרים ביתיים אחרים על כווייה. גם משחה המוכרת בשם "המשחה הצהובה" שרבים מחזיקים בבית אינה בהכרח מתאימה לטיפול ראשוני ועלולה להקשות את הערכת הפגיעה.

הטיפול הראשוני המומלץ במקרים כאלה הוא, כאמור, קירור האזור במים זורמים פושרים־קרים במשך כ־20 דקות. "כמו כן, יש לדאוג להסרת בגדים או תכשיטים שאינם דבוקים לעור וכיסוי עדין של המקום", היא מסבירה. מריחת חומרים שונים על הכווייה עלולה, לדבריה, ללכוד חום ברקמה, להחמיר את הפגיעה בעור, לזהם את האזור ולהקשות בהמשך את הטיפול.

היא מדגישה כי כאשר מדובר בכווייה נרחבת, בכווייה בפנים, בידיים, בכפות הרגליים או באזור איברי המין, כאשר מופיעות שלפוחיות משמעותיות או כאשר מדובר בתינוק או בילד קטן, יש לפנות לבדיקה רפואית.

חתכים ופצעים: קפה וקמח לא עוצרים דימום

"לאורך השנים נתקלנו בהורים רבים שניסו לעצור דימום או 'לסגור' פצע באמצעות קפה, תבלינים, קמח או חומרים אחרים מהמטבח. מעבר לכך שאין בכך תועלת רפואית, מדובר בחומרים שאינם סטריליים ועלולים להחדיר לכלוך וחיידקים לפצע", מסבירה ד"ר זינגר הראל.

התוצאה, לדבריה, עלולה להיות זיהום, עיכוב בריפוי וקושי בניקוי הפצע ובהערכת עומקו. "במקרה של חתך, יש לשטוף את המקום במים נקיים ולהפעיל לחץ ישיר באמצעות גזה או בד נקי", היא אומרת. "אם הדימום אינו נפסק לאחר כמה דקות של לחץ רציף, אם החתך עמוק או פעור, או אם הוא נמצא בפנים – יש לפנות לבדיקה רפואית ולא לנסות 'לסגור' אותו באמצעים ביתיים".

חומץ להורדת החום: לא יעיל ועלול להזיק

שיטה ותיקה נוספת שד"ר זינגר הראל מזהירה מפניה היא מריחת חומץ על גוף הילד בניסיון להוריד חום. לדבריה, חומץ אינו מטפל בגורם לחום ואינו מהווה טיפול רפואי מומלץ. יתרה מכך, אצל חלק מהילדים הוא עלול לגרום לגירוי בעור, לצריבה ולאי־נוחות, בייחוד כאשר מורחים אותו בכמות גדולה או על עור רגיש.

"כאשר לילד יש חום, חשוב להקפיד על שתייה מספקת, לעקוב אחר מצבו הכללי ולתת לו תרופות להורדת החום בהתאם להנחיות", היא מציינת. לדבריה, הסיבה לפנייה רפואית אינה רק המספר שמופיע במד-החום, אלא בעיקר מצבו של הילד. "ילד ישנוני מאוד, שמתקשה לנשום, אינו שותה, סובל מהתייבשות או נראה במצב כללי ירוד – צריך לעבור הערכה רפואית".

כשרפואת הסבתא הופכת לסכנה

לעתים, מספרת ד"ר זינגר הראל, צוותי חדר המיון נתקלים גם במקרים חריגים במיוחד. "אחד המקרים הזכורים לנו ביותר היה של ילדה שסבלה מדלקת גרון וטופלה באמצעות עלוקה. במהלך הטיפול, חדרה העלוקה דרך בקע טבורי שהיה קיים אצל הילדה וגרמה לסיבוך שהצריך ניתוח".

לדבריה, מדובר במקרה נדיר, אך כזה הממחיש את הסיכון שטמון בשיטות טיפול שלא הוכחו רפואית, בייחוד כשמדובר בילדים.

"האינטרנט, הרשתות החברתיות ועצות שעוברות בין בני משפחה וחברים מלאים ב'תרופות פלא' ובפתרונות ביתיים שנשמעים פשוטים וזמינים. הבעיה היא שלא כל מה שנשמע הגיוני הוא גם בטוח", היא מסכמת. "במקרה של פציעה, כווייה או מחלה, עדיף להימנע מניסויים ביתיים. כשיש ספק, מומלץ להתייעץ עם רופא הילדים, מוקד רפואי או חדר המיון. פעמים רבות הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות עבור הילד הוא דווקא לא למרוח, לא לפזר ולא לנסות 'לסדר' לבד – אלא להגיע לקבלת טיפול רפואי מתאים בזמן".