תביעה: נותח ללא הרדמה – וכמעט התעוור
הניתוח נמשך כשלוש שעות, ולפי הנטען, המטופל נותר ער וכאוב לכל אורכו. בחוות הדעת נכתב כי מדובר בפגיעה חמורה ובלתי הפיכה בראייתו, שהייתה יכולה להימנע. מומחה: "הצורך בארבעה ניתוחים גדולים בעין אחת הוא אינו תוצאה צפויה של טיפול תקין, אלא תולדה של כשל מתמשך באבחון ובטיפול, אשר החמיר את הנזק לרקמות העין"


תביעה בגין רשלנות רפואית חמורה הוגשה באחרונה לבית משפט השלום בתל אביב. לפי הטענות העולות בה, ירון (שם בדוי) מטופל כבן 67, תושב הצפון, סבל מקרע ברשתית, ומצבו הידרדר בשל ארבעה ניתוחים שעבר והם הותירו אותו כבד ראייה בעינו הימנית, כמעט עיוור.
בתביעה, טוען עורך הדין המייצג רן שפירא, כי עד לתהליך הרפואי שעבר, ירון היה עצמאי ולא סבל מבעיות עיניים משמעותיות. לפני כשנה וחצי הוא הבחין לפתע בנקודות שחורות בעינו הימנית, תסמין שלדבריו עלול להעיד על דימום או קרע ברשתית. ואכן, בקופת החולים הוא אובחן כסובל מקרע ברשתית, והופנה בדחיפות לבית החולים העמק בעפולה, שם עבר טיפול לייזר סביב הקרע.
אלא שלמרות הטיפול, כבר בשלב זה תועדו ממצאים מחשידים, ובהם קליטה חלקית של צריבות הלייזר וחשד להימצאות נוזלים מתחת לרשתית. ימים ספורים לאחר מכן, אובחן דימום נרחב בזגוגית העין, ובבדיקת אולטר-סאונד הודגמו נוזלים תת־רשתיים, אך לפי הנטען, בדוח הבדיקה לא צוין מיקום הקרע.
לטענת עו"ד שפירא, מדובר בשלב קריטי שבו היה על הרופאים לחשוד במיקומו של הקרע, או בקיומו של קרע נוסף ומשמעותי בחלק התחתון של הרשתית.
לפי הנטען, רק כ־12 ימים לאחר הופעת התסמינים הראשונים אובחן לראשונה קרע ענק בתחתית הרשתית (Giant Tear ) - מצב שלפי עורך הדין עלול לסכן את הראייה. סביב הקרע נמצאה היפרדות רשתית, אך מרכז הראייה עדיין היה תקין, ות' נהנה באותה עת מראייה טובה יחסית, נתון שלפי מומחים, העיד על סיכוי ממשי להצלת הראייה בעזרת טיפול נכון.
למחרת עבר ירון ניתוח עיניים ראשון בבית החולים העמק, שנמשך כשלוש שעות. ניתוח הרשתית המורכב, כלל הסרת זגוגית, שימוש בנוזל כבד להצמדת הרשתית, צריבות לייזר פנימיות, החדרת גז לתמיכה ברשתית, ניתוח קטרקט והשתלת עדשה מלאכותית.
סבל מכאבים עזים והתקשה להישאר יציב
בניגוד למקובל, כך נטען, הניתוח בוצע ללא הרדמה כללית וללא שיתוק העין. אף שבדוח הניתוח נרשם כי ההליך בוצע בהרדמה מלאה, לא צורף דוח רופא מרדים – ולפי עורך הדין מדובר במחדל חמור המעורר חשד. ירון טוען כי בפועל קיבל טיפות אלחוש בלבד, וכי הוא נותר בהכרה מלאה לאורך הניתוח הממושך. עוד ציין כי סבל מכאבים עזים והתקשה להישאר יציב.
לטענת עו"ד שפירא, השלכות ההליך לא איחרו לבוא. כבר במעקב הראשוני נמצא כי העדשה המלאכותית הושתלה במיקום שגוי - קדמית לקשתית במקום מאחוריה. לדבריו, הדבר גרם לחיכוך מתמשך, עורר תגובה דלקתית, הגביר את הלחץ התוך־עיני והוביל להידרדרות הדרגתית בראייה. בדיקות הדמיה הדגימו בהמשך בצקת קשה במרכז הראייה והיווצרות קרום צלקתי על פני הרשתית.
בעקבות הממצאים, ירון פנה לבדיקה בבית החולים רמב״ם בחיפה והיא נערכה ע"י רופא בכיר למחלות רשתית. על סמך ממצאי הבדיקה, ביצע בו המומחה ניתוח נוסף, שנועד להסיר את הקרום הצלקתי על הרשתית, ולתקן את מיקומה הלקוי של העדשה המלאכותית. אך גם לאחר הניתוח העדשה נותרה במיקומה השגוי, קדמית לקשתית, הדלקת נמשכה והפגיעה בעין הוסיפה להחמיר.
בהמשך בוצעו שני ניתוחים נוספים ברמב״ם, בידי רופאה מומחית לכירורגיית העין, לייצוב הרשתית, ותיקון מבנה העין, אך גם לאחר ניתוחים אלה לא חל שיפור ממשי בראייתו, מכיוון שלפי עו"ד שפירא, הנזק לעינו הפך לבלתי הפיך.
פגיעה עצבית בלתי הפיכה
על פי הנטען, כיום, לאחר ארבעה ניתוחים גדולים בעין אחת, ראייתו של ירון בעין ימין ירודה ביותר. הוא מסוגל לספור אצבעות ממרחק של כ־30 סנטימטר בלבד, ואישון העין נותר מורחב ללא תגובה לאור - ממצא שלפי עוה"ד מעיד על פגיעה עצבית בלתי הפיכה.
בחוות הדעת שצורפה לתביעה, טען פרופ' שלמה מלמד, מומחה בכיר לרפואת עיניים, כי הקרע המשמעותי בתחתית הרשתית לא אובחן במועד סביר, חרף סימנים מוקדמים שהיו אמורים להצביע על קיומו.

לדבריו, כשנמצא נוזל מתחת לרשתית, טיפול לייזר לבדו אינו מספק, ובפרקטיקה הרפואית המקובלת יש לשקול פעולות נוספות, לרבות הזרקת גז להצמדת הרשתית - הליך אשר, לטענתו, לא בוצע בשלב הקריטי שבו ניתן היה להציל את הראייה.
"סטייה חמורה מהסטנדרט הרפואי המקובל"
לדברי המומחה, הניתוח הראשון מורכב ומחייב באופן חד־משמעי ביצוע הרדמה כללית, וביצועו באמצעות טיפות אלחוש בלבד הוא סטייה חמורה מהסטנדרט הרפואי המקובל. בנוסף מציין פרופ' מלמד כי היעדר דוח ההרדמה, מעורר ספק רב באשר לאופן ביצוע ההליך.
עוד טען כי העדשה הושתלה במיקום שגוי, וניסיונות התיקון שבוצעו בהמשך, נכשלו והותירו את הדלקת בעינו של המטופל לאורך זמן. לדבריו, הצורך בארבעה ניתוחים גדולים בעין אחת הוא אינו תוצאה צפויה של טיפול תקין, אלא תולדה של כשל מתמשך באבחון ובטיפול, אשר החמיר את הנזק לרקמות העין.
בסיכום דבריו טען פרופ' מלמד, כי הידרדרות ראייתו של ירון עד לכמעט עיוורון בעין ימין, הייתה יכולה להימנע וכי הדבר הסב לו נכות בשיעור של 36 אחוזים, המשקפת פגיעה חמורה ובלתי הפיכה בראייתו.
התביעה, על סך 2.5 מיליון שקלים, הוגשה נגד קופת חולים כללית, המפעילה את בית החולים העמק, נגד מרכז רמב"ם ונגד רופא עיניים פרטי שטיפל בירון. טרם הוגשו כתבי הגנה.

רמב"ם: "כתב התביעה טרם התקבל ברמב״ם, לכשיתקבל נלמד אותו ונגיב בבימ״ש. נציין שלפי הודעת עוה״ד של התובע - הניתוח בוצע בבית חולים אחר וכשהמנותח הגיע לרמב״ם עשו הרופאים מאמצים להיטיב את מצבו".
העמק: "קיבלנו את כתב התביעה, נלמד אותו ונענה במסגרת ההליך המשפטי כמקובל".