“מונע מוות פתאומי”: ניתוח מהפכני הציל את חייה של חולת אפילפסיה

פרסום ראשון: שנים של התקפי אפילפסיה קשים, נפילות מסוכנות ופגיעה הולכת וגוברת בתפקוד הובילו את צ׳, אם ל-4 בת 35, אל הרגע העגום שבו הטיפול הרפואי המקובל כבר לא הצליח להגן עליה.

הבוקר (שני), בבית החולים הדסה עין כרם, היא עברה ניתוח ראשון מסוגו בארץ - השתלת קוצב RNS חדשני שמזהה פעילות חשמלית חריגה במוח עוד לפני שהופכת להתקף, ומשגר פולס חשמלי שמנטרל אותו. הקוצב, שלפי מומחים "מסייע במניעת מוות פתאומי כתוצאה מאפילפסיה", עשוי להפוך את חייה של צ׳ ולראשונה מאפשר לבצע את ההליך בישראל.

הניתוח, שבוצע על ידי ד"ר סמי היימן, מומחה לניתוחי אפילפסיה מהמחלקה לנוירוכירורגיה, יחד עם פרופ' צבי ישראל, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית והיחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בהדסה, והמרדים, ד״ר זיד אבו ארמילה, מהווה פריצת דרך רפואית של ממש. עד היום נאלצו מטופלים ישראלים שעברו התאמה להליך לטוס לארה"ב או לקנדה - שתי המדינות היחידות שבהן בוצעה השתלת קוצב ה־RNS. ביצועו לראשונה בישראל חוסך מסע מורכב ומאפשר טיפול רציף, צמוד, והכי חשוב - מקומי.

אולם לפני הניתוח, היה צורך במסע אבחוני מדויק וארוך שהוביל לאיתור המוקד האפילפטי במוחה של צ'. צוות מערך האפילפסיה בהדסה, בראשות פרופ' דנה אקשטיין - מנהלת המחלקה לנוירולוגיה ומרכז האפילפסיה - ביצע סדרת בדיקות רחבה: MRI מסוגים שונים, וידאו EEG, PET-CT, ובהמשך גם ניטור פולשני באמצעות אלקטרודות שהושתלו באזור החשוד. רק לאחר מעקב רציף אחר הפעילות החשמלית התגלה המוקד המדויק שמביא להתפרצות ההתקפים.

זיהוי המוקד הציב בפני הרופאים החלטה מורכבת: כריתת האזור הפגוע - טיפול מקובל בחלק מהמקרים - הייתה צפויה לגרום כמעט בוודאות לפגיעה בראייה של צ'. "אלמלא השתלת הקוצב היינו נאלצים לכרות את האזור האחראי במוח, על כל ההשלכות הרפואיות הנלוות במקרה שכזה״, מסבירה פרופ' אקשטיין.

האלטרנטיבה הייתה הקוצב החדשני RNS, שפותח על ידי חברת NEUROPACE ומיוצג בישראל על ידי חברת צמ"ל מדיקל. במהלך הניתוח הושתלה המערכת המתקדמת ישירות במוקד האפילפטי. הקוצב מנטר ללא הפסקה את הפעילות החשמלית באזור, מזהה את התבנית הייחודית של ההתקפים של צ' וברגע שמתגלה פעילות חשודה - הוא שולח פולסים חשמליים קצרים שמונעים מההתקף להתפתח. "מדובר ברפואה מותאמת אישית לחלוטין, כך שהקוצב מתוכנת למוחה של צ' באופן אישי ומדוייק״, אומרת פרופ' אקשטיין.

לאחר ההחלמה, הפעלת הקוצב ותכנותו יתבצעו ביחידת האפילפסיה בהדסה - היחידה היחידה בישראל המתמחה בתכנות קוצבי RNS. המרפאה פועלת גם עם מטופלים שכבר עברו ניתוחים דומים בארה"ב ושבו לארץ. אחת מחברי הצוות היא פרופ' דון אלישיב מאוניברסיטת UCLA, ממומחיות האפילפסיה הבכירות בעולם. "סוג הקוצב המהפכני הזה הביא לירידה של 82% בכמות התקפים אצל החולים שאני מטפלת בהם בארה"ב, מסייע במניעת מוות פתאומי כתוצאה מאפילפסיה ומאפשר מעקב מדויק אחר מוקדי האפילפסיה לאורך פרקי זמן ממושכים", היא מסבירה.

פרופ' אקשטיין מספרת כי לאורך יותר מ-15 שנות טיפול, צ' עברה כל קו טיפול מקובל: תרופות, התאמות תרופתיות, ולאחר מכן גם השתלת קוצב VNS בצוואר. למרות המאמצים, ההתקפים הלכו והחמירו. בתחילה היא הייתה מתנתקת למספר שניות, אך בהמשך החלה ליפול באמצע התקף - תופעה שהפכה מסוכנת יותר ככל שהזמן עבר. "כאישה נשואה עם ארבעה ילדים, ליוויתי אותה גם לאורך ההריונות שהיו לא פשוטים", מתארת פרופ' אקשטיין. "דאגנו לא רק לה - כנושאת ההיריון - אלא גם חששנו מפגיעה בעובר עקב הנפילות. כך היא החלה להשתמש יותר ויותר בכיסא גלגלים, כשהחשש מלווה אותה כל הזמן".

לדבריה, אף טיפול שנוסה לא הצליח לבלום את התקדמות המחלה: "עם הזמן ההתקפים שבו וחזרו בעוצמות, והיא הפסיקה לעבוד. חייה נעשו מורכבים ולא פשוטים משנה לשנה". רק איתור המוקד המדויק אפשר את המעבר לשלב הבא: טיפול טכנולוגי מתקדם שיכול לתת מענה ממוקד לאזור הפגוע.

"הניתוח עבר כמתוכנן ובאופן מוצלח", מסכמת פרופ' אקשטיין. "ידענו שזו האופציה המדויקת בשביל צ', והיא המתינה לה בקוצר רוח במשך חודשים. עכשיו, לאחר שהשתלנו את הקוצב, אנו מצפים להפעלתו ולשיפור המשמעותי שאנו מקווים לראות במצבה".