תביעה: קופת החולים התרשלה באבחון סרטן – המטופל חלה במחלות ממאירות סופניות

לפני כמה ימים הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי נגד קופת חולים לאומית. התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד גלעד גינזבורג ועו"ד לילך יפהר-וולטר ממשרד עורכי הדין ענת גינזבורג ושות', בשם ירון (שם בדוי) גבר בן 50, נשוי ואב לשניים, מתארת כיצד, לטענתו, הפך לחולה סופני בעקבות שורה ארוכה של מחדלים רפואיים שהובילו לאבחון מאוחר של שתי מחלות ממאירות – מיאלומה נפוצה וסרקומה.

על פי כתב התביעה, במשך חודשים ארוכים פנה ירון שוב ושוב לרופאי הקופה והתלונן על כאבים באזור האגן והעכוז הימני, וכן על תחושת גוש שהולך וגדל ועל קושי בישיבה. לפי הנטען, חרף תלונותיו החוזרות, לא בוצע בירור רפואי מספק והוא לא הופנה לבדיקות ההדמיה הנדרשות שהיו עשויות לחשוף את המחלה בשלב מוקדם.

לפי התביעה, כבר בינואר 2022 התלונן ירון לפני רופא המשפחה על כאבים באזור העכוז הימני ועל תחושת גוש שמפריעה לו לשבת. למרות התלונות, כך נטען, הסתפק הרופא בהפנייה לצילום רנטגן ולא ביצע בדיקה גופנית מספקת או בירור נוסף. ירון המשיך לסבול מכאבים ומנפיחות באזור במשך חודשים ארוכים, אולם לטענתו גם תלונות אלה לא זכו להתייחסות הראויה.

עוד נטען כי באוגוסט 2022 הופנה ירון לבדיקת מיפוי עצמות בעקבות החמרה בכאבים. הבדיקה הצביעה על ממצאים חריגים ובסיכומה נכתבה המלצה לבדיקת דימות לצורך בירור. אולם, לטענת התביעה, ההמלצה לא יושמה, וגם כאשר ירון חזר לרופא בקופה, הוא לא נשלח לבדיקות הנדרשות והמשיך לקבל משככי כאבים, זריקות והפניות לפיזיותרפיה בלבד.

במקביל, כך נטען, החל ירון לסבול גם משיעול ממושך ומתסמינים נשימתיים. צילום חזה שביצע הצביע על חשד לממצא חריג בריאה והומלץ לו לבצע בדיקת CT חזה כדי לראות אם לא מדובר בדלקת ריאות. על פי כתב התביעה, גם המלצה זו לא בוצעה, אף שהתסמינים הנשימתיים נמשכו חודשים ארוכים.

האנמיה הובילה לגילוי מחלה קשה וגרורתית

רק בדצמבר 2022, לאחר שאובחן כסובל מאנמיה קשה, הרופא בקופה הפנה אותו להמטולוג ולבדיקת C.T - בשלב זה הופנה ירון לבדיקות נוספות ובהמשך אושפז בבית החולים. במסגרת הבירור התגלתה מחלת המיאלומה הנפוצה וכן ממצאים חשודים נוספים בריאות ובעכוז. בהמשך בוצעה ביופסיה אשר אישרה כי הוא סובל גם מסרקומה אגרסיבית.

לטענת התביעה, בשלב שבו אובחנה הסרקומה המחלה כבר הייתה במצב מתקדם במיוחד. הגידול הגיע לממדים של כ-13 ס"מ, הייתה מעורבות של בלוטות לימפה והמחלה כבר הפכה גרורתית. בשל חומרת מצבו, כך מנטען, ירון נאלץ לעבור ניתוח נרחב להסרת הגידול, והוא כלל כריתת רקמות נרחבת, כריתת חלקים ממערכת העיכול והתקנת סטומה קבועה. חרף הניתוח, בתוך חודשים ספורים חזרה המחלה והתפשטה לאזורים נוספים בגוף.

עוד נטען כי האיחור באבחון הסרקומה פגע גם ביכולת הרופאים לטפל באופן מיטבי במחלת המיאלומה שממנה סבל ירון. לפי התביעה, הטיפולים האגרסיביים שנדרשו בעקבות הסרקומה המתקדמת מנעו מירון לקבל את הטיפול המלא והמקובל במיאלומה, לרבות השתלת מח עצם, וכך סיכויי הישרדותו ירדו באופן משמעותי.

חוות הדעת שטענו לרשלנות

לתביעה צורפו חוות דעת של מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, ושל מומחה באונקולוגיה. המומחה בתחום הרפואה הפנימית וההמטולוגיה טען בחוות דעתו בין היתר, כי האבחון של הסרקומה התאחר ביותר משנה, בגלל התנהלות רפואית שלדבריו הייתה בלתי סבירה, ולכן נמנעה אפשרות של אבחון וטיפול ראוי במחלת המיאלומה. האיחור באבחון הוביל, לטענתו, לאובדן יכולת החלמה מהסרקומה ולפגיעה קשה ביכולת הטיפול במיאלומה – מה שמתבטא בפגיעה בתוחלת החיים. בנוסף טען, כי לו מחלת הסרקומה הייתה מאובחנת בזמן, בהתאם לתסמינים, בינואר 2022, החולה היה מופנה לבדיקות נוספות שהיו, לפי התאוריה שלו, מובילות לאבחון מוקדם של מחלת המיאלומה. "אבחון מוקדם של שתי המחלות היה מאפשר למטופל סיכויי הישרדות גבוהים. רופאי קופת החולים התרשלו, בין היתר, כאשר לא שלחו את המטופל לבירור נרחב לרבות בדיקות מעבדה והדמיית בית החזה, חרף תלונות בלתי פוסקות על תסמינים שונים לרבות שיעול וכיח".

גם המומחה בתחום האונקולוגי טען בחוות דעתו כי מחלתו של התובע הייתה יכולה להיות מאובחנת כבר באוגוסט 2022 לו היה מופנה לבדיקת דימות כפי שהומלץ לו. בנוסף, טען כי בשל הכאב באגן והרגשת הגוש בעכוז שהחלו עוד בינואר 2022 הוא אף היה יכול להיות מאובחן במועד מוקדם יותר. "אבחנת הסרקומה במועד מוקדם יותר הייתה מובילה גם לאבחנה מוקדמת יותר של המיאלומה" ציין בחוות דעתו. עוד טען כי בשל הרשלנות הנטענת והמצב הנוכחי של ירון, תוחלת חייו הצפויה נמוכה מאוד.

כיום, על פי התביעה, ירון סובל משתי מחלות ממאירות פעילות שאינן ניתנות לריפוי. הוא עבר ניתוחים מורכבים, טיפולים כימותרפיים והקרנות, סובל מכאבים קשים ומוגבל בתפקודו היומי המומחים מעריכים כי תוחלת חייו נפגעה באופן משמעותי וכי מצבו צפוי להמשיך ולהידרדר. נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 100%.

התביעה דורשת פיצויים בסך כ-8 וחצי מיליון שקלים, בגין הרשלנות הרפואית הקשה והנכויות שנגרמו לירון. דרישה זו מביאה בחשבון, בין היתר, את הפסדי ההשתכרות שלו לעבר ולעתיד, כאב וסבל, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ועוד.

לסיום אומר ירון: "במשך חודשים ארוכים התחננתי שיבדקו מה גורם לכאבים ולגוש שהלך וגדל. ביקשתי בדיקות נוספות ולא הבנתי מדוע איש אינו מקשיב לי. היום אני מתמודד עם שתי מחלות ממאירות קשות, עם כאבים בלתי פוסקים ועם הידיעה שהאבחון הגיע מאוחר מדי. אני מקווה שהתביעה תביא לכך שאנשים אחרים לא יעברו את מה שאני ומשפחתי עוברים".

עו"ד גלעד גינזבורג ממשרד ענת גינזבורג ושות' מסר כי "מדובר ברשלנות רפואית קשה ומתמשכת של קופת החולים שחרצה את גורל התובע. במשך למעלה משנה התלונן ירון על סימנים ברורים שחייבו בירור יסודי, אך במקום לבצע את הבדיקות הנדרשות הוא נשלח פעם אחר פעם לקבל טיפול סימפטומטי בלבד. טיפול סביר ומתבקש ע"י הרופאים בקופת החולים היה מאפשר לתובע להחלים מהמחלות ולהמשיך בחייו. מדובר בגבר בן 50 עם משפחה אשר עבד במשרה וכעת מצוי במצב סופני ובלתי ניתן לריפוי. מצופה מקופת החולים ובכלל מהמוסדות להבטיח שמקרים מסוג זה לא יקרו בעתיד".

תגובת לאומית: "קיבלנו את התביעה. אנחנו לומדים אותה ונגיב במסגרת ההליך שמתנהל בהית המשפט".