מה משותף לברוקולי, תפוח וממתיקים מלאכותיים? ובכן, מעבר לעובדה שהם כנראה ישתלבו לא רע בכל דיאטה שתבחרו, מסתבר כי כל אלה הם למעשה מאכלים שגורמים לנו "לשחרר".
"קיימות שתי סיבות עיקריות לגזים במערכת העיכול שלנו", מסבירה ליאורה קורן, דיאטנית קלינית ב"מכבי שירותי בריאות"; "הראשונה שבהן היא כניסת אוויר שנגרמת כתוצאה מלעיסת מסטיק, שתייה מוגזת, עישון וגם הרגלי אכילה מהירה המחדירים לגוף אוויר – גז, בעת הבליעה . מה שיכול לסייע בצמצום התופעה במצבים האלה זה ללעוס לאט, לא לדבר בזמן האכילה, להפחית בלעיסת מסטיקים ובעישון – ואם אפשר אז פשוט לחדול מההרגלים הללו, שבכל מקרה אינם תורמים לבריאות. אגב, גם לחץ נפשי עלול להשפיע, מאחר שאנשים לחוצים נוטים לנשום מהר יותר ולהחדיר יותר חמצן למערכת העיכול. סיבה נוספת לגזים היא תסיסת הפחמימות על ידי החיידקים במערכת העיכול, שלרוב נגרמת כתוצאה מאכילת פחמימות מסוימות שאינן מתעכלות לאורך מערכת עיכול העליונה ובמעי הגס, אשר עוברות תסיסה ע"י אותם חיידקים. תוצר הלוואי של התהליך הזה הוא למעשה הגזים".
אחת ולתמיד: מה ההבדל בין גרעפס לפוק?
"'מה שמכונה 'גרעפס' הוא למעשה גז שמשתחרר ממערכת העיכול, כאשר חלק מהאוויר שבולעים לא עובר אליה ונחסם ע"י אקט שיוצא דרך הפה" מסבירה קורן; "במקרה הזה, היציבה מאוד משפיעה על כמות האוויר הנכנסת. כך שאם אתם יושבים, סביר להניח שאויר שנבלע לרוב יתקע בוושט ויצא כגרפס. לעומת זאת, כשנמצאים במנח של שכיבה, לרוב האוויר יגיע למעיים ויצא בצורה של נפיחה. אפקט דומה מתרחש כאמור כאשר נוצרת תסיסת שאריות של הפחמימות שלא עברו עיכול מלא".
14-23 'שחרורים' ביום זה נורמלי
"עבור חלק מהאנשים, תחושות לא נעימות בבטן גורמות לרגישות יתר, ולכן הצטברות של גזים עלולה להראות להם כמו מצב בלתי תקין. אבל למעשה, מבוגר מייצר בין חצי ליטר לליטר (0.5-1.5 ליטר) גז ביום. כך שגם אם אתם 'משחררים' בין 14-23 פעמים ביום – אתם לגמרי בגבול הנורמה", מבהירה קורן.
החל מכמות הספורט היומית ועד לרגישות למזון: זה מה שגורם לכם לגזים
"גורמים שונים משפיעים על כמות הגזים הנפלטים, כמו למשל המבנה האנטומי שלנו, הנינוחות האישית – כלומר, כמה אתם מרגישים בנוח 'לפלוט' את הגזים החוצה, כמה אתם ספורטיביים, או ליתר דיוק - באילו תנוחות אתם נמצאים במהלך היום? ישיבה, הליכה וכו', וכמה סיבים תזונתיים אתם נוהגים לשלב בתפריט היומי.
בנוסף, מציינת קורן גם את אלה הסובלים מרגישות למזון כגון אי סבילות ללקטוז (סוכר חלב), שאכילת מוצרי חלב עשירים בלקטוז לרוב תשפיע עליהם, או אלה הרגישים לפרוקטוז – סוכר הפירות שגם הם עלולים לחוש באי נוחות לאחר אכילתם.
והנה עוד משהו שאולי יפתיע אתכם: ידעתם שלמרות הערך התזונתי החשוב שבסיבים התזונתיים, חלקם דווקא לא מצטיינים בכל הקשור לתחושות קיבה? "הסיבה לכך היא שהם אינם מתפרקים ועוברים תסיסה במערכת העיכול הגורמת לתופעת הגזים", מסבירה קורן, ומונה עוד כמה סוגי מאכלים שעלולים לגרום לבטן שלכם לעבוד שעות נוספות.
ברוקולי: מתעכל באופן חלקי
הברוקולי הוא דוגמה מצוינת למזון שמכיל פחמימה מהסוג הזה, שכאמור אינה מתעכלת לחלוטין. האנזימים במערכת העיכול שלנו למעשה אינם יכולים לפרק את אותה פחמימה שהוא מכיל וזה מה שגורם לתופעה.
עוד ממשפחת המצליבים: כרוב, כרובית, כרוב ניצנים.
הפתרון: לאכול פחות ברוקולי, או להרגיל את הגוף לצרוך מזה בהדרגה. עם זאת, לא כדאי להימנע לחלוטין מירק זה שנחשב למזון על, בעל סגולות בריאותיות רבות.
חיטה: גם קטניות נכללות בקטגוריה
החיטה מכילה קבוצת סוכרים וגם היא עוברת פרוק חלקי וגורמת לתסיסה ולגזים. עוד מאותה משפחה: ארטישוק, קטניות, בצל ושום.
הפתרון: את הקטניות ניתן להנביט או להשרות על מנת לצמצם את התופעה. בנוסף, מי שסובל מגזים לאחר אכילה של חלק מהדברים הללו, יכול להתייעץ עם תזונאית שתוכל לבחון למה בדיוק הוא רגיש ע"י דיאטת אלימינציה, שבמהלכה יופחת בכל פעם מוצר אחר מהתפריט על מנת לנהל רישום סימפטומים, ולבחון כיצד זה משפיע על הגוף.
חלב ומוצריו המכילים לקטוז
רבים סובלים כאמור ממצב של "אי סבילות ללקטוז", כלומר – חוסר יכולת לפרק באופן תקין את סוכר החלב – הלקטוז, המצוי בחלב ומוצריו, עקב מחסור באנזים הפירוק (לקטאז).
גם מי שסובל באופן כרוני משלשולים עלול לסבול מאותה רגישות, בשל העובדה שאותו אנזים יוצא מהגוף לרוב ביחד עם השלשול ולכן הוא חסר.
הפתרון: גם במקרה הזה ממליצה קורן לאכול בהתאם לתגובת הגוף או לבצע דיאטת אלימינציה. "אפשר לנסות מאכלים לפי רשימה המפרטת את כמות הלקטוז שהם עשויים להכיל. כך למשל, ידוע שבחלב ניגר יש הרבה לקטוז ביחס לשאר מוצרי החלב. גם חלב עזים מכיל כמות מכובדת של לקטוז, ולמרות המיתוס הוא דווקא לא בהכרח מומלץ יותר למי שסובל מהבעיה. גבינות קשות, ריקוטה ומוצרלה לרוב יכילו כמויות קטנות יותר של רכיב זה. מעבר לכך, כדאי לזכור שתפריט לא חייב להכיל חלב. יש די הרבה תחליפים כגון משקה סויה, טחינה משומשום מלא וטופו שיכולים לשמש את אלה שאינם מעוניינים/יכולים ליהנות ממוצרי חלב", מחדדת קורן.
תפוח: מכיל פרוקטוז
בדומה ללקטוז הנמצא בחלב, גם הפירות שאנחנו אוכלים מכילים בין יתר סוכרים, כגון סוכר פירות, "פרוקטוז". "ברשתות השונות ניתן למצוא גם די הרבה מוצרים תעשייתיים שמכילים את המרכיב הזה, בד"כ בצורת סירופ תירס מרוכז. גם רכיב זה עלול לגרום למהומה בבטן בקרב אלה שאינם מעכלים אותו היטב", אומרת קורן.
עוד מאותה משפחה – דבש (כן, נו אנחנו יודעים שראש השנה וזה)
הפתרון: או להימנע או לבחון ע"י רישום מעקב סימפטומים, מה מהמאכלים הללו עושה גורם לגזים ולהפחית את האכילה בהתאם לתוצאה.
ממתיקים מלאכותיים: למי שרגיש, עדיף לוותר
"סורביטול, אורביטול ומלטיטול הם שמות נרדפים לתחליפי סוכר. הם נמצאים במסטיקים "ללא סוכר", וגם באופן טבעי בתפוחים ובנקטרינות. הם בד"כ עלולים לגרום לשלשול כאשר נצרכים בכמויות גדולות".
הפתרון: לא להגזים בצריכת מוצרי דיאט.
"מרבית האנשים הסובלים מגזים או מנפיחויות לא צריכים לדאוג. במקרה שהגזים מלווים בהקאות, בחילות, שלשולים, ירידה במשקל, כאבי בטן, אנמיה, דם בצואה, ירידה בתאבון או בחום, מומלץ ביותר להתייעץ עם רופא", מסכמת קורן.