הרגשתם לאחרונה שהקרקע נשמטה מתחת לרגליים, שהאדמה פערה את פיה או אולי חוויתם רעידת אדמה ביחסים קרובים? משפטים אלו ועוד רבים, הם דימויים שמשתמשים בדימוי הגיאולוגי כביטוי מטאפורי לרגש חזק שמתערער. אך מה קורה כאשר האדמה באמת זזה?

רק אתמול בערב (שלישי) הורגשה רעידת אדמה בארץ, תושבים בצפון דיווחו על הרעש. לאחרונה אנו עדים להתגברות התופעה באזורנו, מה שמעורר אצל רבים את החשש שאסון רעידת אדמה בקנה מידה משמעותי עלול להתרחש גם כאן בישראל. הדאגה מפני אירוע כזה, עשויה להיות דבר חיובי ויעיל אם היא מסייעת לנו להתכונן ולהיערך כראוי לאפשרות שרעידת אדמה תתרחש, אך לעתים דאגה עלולה לצאת משליטה ולפגוע בנו או לעורר בנו חרדה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

חרדה (צילום: 
Mehrpouya H, unsplash)
צילום: Mehrpouya H, unsplash

איך להתמודד עם תחושת החרדה / אבירם מרום, פסיכולוג קליני של מכבי שירותי בריאות בחיפה

היכולת לצפות דברים ולחוש ביטחון, יציבות ותחושה של שליטה ביחס לעתיד היא צורך בסיסי של בני אדם. אסונות טבע הם דוגמא קיצונית לאירועים שעלולים לקחת מאתנו את תחושת השליטה, והאפשרות שהם יתרחשו עלולה להוות טריגר לחרדה עבור רבים. על מנת לסייע לאדם, ילד או מבוגר, שחש חרדה מפני רעידות אדמה (או כל אירוע אחר), עלינו לנסות לסייע לו להגביר ככל האפשר את תחושת השליטה והוודאות. כיצד נדע לזהות שהאדם לידנו בחרדה:

תסמיני חרדה יכולים לכלול דאגנות יתר, קשיים להתרכז או לישון, מחשבות חוזרות ונשנות על הגורם מעורר החרדה, חלומות, קשיי נשימה, תחושות נימול או חולשה בגפיים או באזורים אחרים בגוף, דפיקות לב חזקות, כאבים בחזה, בחילה או כאבי בטן, תחושות של סחרחורת וחוסר יציבות עד עילפון, פחד להשתגע או חלילה פחד מפני המוות.

איך לסייע לאדם שחווה חרדה?
חרדה היא תגובה אנושית, שמתרחשת בשלב זה או אחר של החיים אצל רבים. בדרך כלל חרדה הרבה פחות מועילה להתמודדות עם קשיים ולפתרון בעיות מורכבות ולכן, בדרך כלל אדם בחרדה זקוק לסיוע. על מנת לסייע לאדם שחושש מפני רעידת אדמה להחזיר לעצמו את תחושת השליטה, יש לנסות תחילה "לתקף" לו את החוויה - לא לשפוט אותו אלא להסביר לו שהתגובה שלו היא נורמלית ומתבקשת לאור המצב. השלב הבא הוא התמודדות ישירה עם החרדה:

  • אפשר להזמין את האדם לדבר ולשתף בפחדים, אך לא להכריח או ללחוץ אותו לשתף. ילדים קטנים נוטים לשתף את עולמם דרך משחק ולכן, אם עולים במשחק תכנים שקשורים לחרדה, יש לעודד את הילד להמשיך לשחק - זו הדרך שלו לבטא את מה שהוא מתמודד עמו.
  • יש לנסות לחשוב יחד איתו על דברים אותם הוא יוכל לעשות במקרה שיש רעידת אדמה (כמו למשל, לצאת החוצה מהבית, לעמוד מתחת למשקוף וכו'). זה חשוב להתמודדות בזמן אמת, אך גם מאפשר לאדם להרגיש שיש לו יכולת לעשות משהו ובכך להגביר את תחושת השליטה. אצל ילדים - אפשר ואף רצוי לעודד להיצמד לחפצים שמקנים להם תחושת ביטחון ורוגע, כמו שמיכה או בובה מוכרת ואהובה. לומר שהבובה תמיד תהיה איתם ולעודד אותם לקחת אותה.
  • חשוב להזכיר לאדם/לילד שיש לו כוחות ומשאבים להתמודדות. אפשר להזכיר לו מצבים בהם היו קשיים או אירועים מעוררי חרדה בעבר, עמם הצליח להתמודד ביעילות: לשאול אותו - מה עשית אז, ואיך אפשר לעשות את זה גם עכשיו?

התקף חרדה - איך זה מרגיש?

רצפת חדר האמבטיה שלי (איור: פייר קליינהאוז)
איור: פייר קליינהאוז

ככלל, במצבי חרדה מומלץ להימנע מחשיפה מוגברת לאמצעי התקשורת שעלולה לעורר חרדת יתר. אצל ילדים, מומלץ להימנע לחלוטין מחשיפה לחדשות בתקופות של מתח או חרדה. כאשר אדם נמצא במצוקה אקוטית או בעת התקף חרדה, ניתן לסייע לו דרך תרגיל לוויסות קצב הנשימה. התרגיל הבא מתאים לילדים ולמבוגרים כאחד:

  • בישיבה נינוחה, או בעמידה, פשטו את שתי הידיים לצדדים.
  • קחו שלוש נשימות עמוקות.
  • נסו לדמיין שביד ימין יש לכם פרח צבעוני וריחני ושביד שמאל יש לכם נר.
  • קרבו את יד ימין וקחו שאיפה של אוויר דרך האף.
  • דמיינו שאתם מריחים את הפרח - אין צורך להריח אותו להרבה זמן, מספיק שאיפה קטנה כדי להריח את ריחו הטוב.
  • סובבו את הראש לכיוון יד שמאל. השאירו אותה במרחק מה מכם ודמיינו שאתם מכבים את הנר  - רצוי לכווץ את השפתיים לפתח קטן ולנשוף נשיפה ארוכה ואיטית, על מנת למקד את האוויר כדי שהנר שרחוק מכם באמת ייכבה. 
  • חזרו על פעולה זו שוב ושוב, ובכל פעם אמרו: "להריח את הפרח" ואז "לכבות את הנר".
  • לאחר מספר סבבים כאלו, אתם אמורים לחוש תחושת רגיעה.

הכותב הינו ד"ר אייל פורמן, ראש מחוז הצפון של מכבי בצפון, ומפקד רפואה בפיקוד העורף לשעבר

משרד הבריאות, רשויות מקומיות, קופות החולים, ארגוני ההצלה ובתי החולים נערכים למענה בזמן רעידות אדמה, בתהליכים של למידה מתמדת ותרגילים שנתיים. כמו כן צוותי ההצלה ומטפלים רפואיים רבים צברו ניסיון במשלחות השונות ששלחה מדינת ישראל לסיוע באירועים רבים בעולם במהלך השנים. יחד עם זאת, ברגעים הראשונים ברור לכולם כי חשובה התנהגות האזרחים והיא מהווה נדבך חשוב מאד, אולי החשוב ביותר בהצלת חיים. כללי התנהגות בזמן רעידת אדמה:

  • יש לצאת לשטחים פתוחים ככל שניתן, במידה ולא מתאפשר, יש להיכנס לממ"ד ולהשאיר דלת פתוחה. אם אין ממ"ד, יש לצאת לחדר המדרגות.
  • לאחר רעידת האדמה ובמידה ונגרמו נזקים קיימת חשיבות לנסות וליידע את צוותי ההצלה במידה וראיתם נפגעים או אירוע הדורש התערבות גופי החירום (דליפות גז ,חוטי חשמל קרועים וכדומה).
  • יש להעניק טיפול ראשוני ככל שניתן ומתאפשר (במידה וקיימת הכשרה רפואית למי מהנמצאים במקום) לנפגעים עד להגעת כוחות ההצלה.