מי מאיתנו לא חווה תסכול מול מערכת הבריאות הציבורית? לא מאשרים את הטיפול שאנחנו צריכים, הרופאה ממליצה על בדיקת CT אך הקופה מסרבת לאשרה, נרשמה לנו תרופה מקורית ובבית מרקחת אנחנו מקבלים חלופית (גנרית), מחכים חודשים לפגוש רופא מומחה ועוד ועוד.

במערכת ציבורית "רעבה", שסובלת מעומס רב ומצמצום מתמיד במשאבים, חשוב שנדע מה מגיע לנו, כיצד ניתן לממש זכויות שלנו, ומי יכול לסייע לנו להתמודד מול מערכת הבריאות. שאלות ותשובות בנוגע לזכויות נפוצות שיש לכם כמטופלים במערכת הבריאות:

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

  1. מהו חוק זכויות החולה?
    חוק זכויות החולה נועד לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק חולל מהפכה ביחס שבין מטופל ומטפל במדינת ישראל.
  2. האם אני זכאי/ת להזמין לחוות דעת שניה במהלך אשפוז?
    ודאי. החוק קובע כי כל מטופל זכאי לחוות דעת שנייה לגבי מצבו הרפואי, על חשבונו, כאשר המטפל והמוסד הרפואי בו שוהה המטופל מחויבים לספק ליועץ החיצוני גישה לרשומה הרפואית ואפשרות לבדוק את המטופל/ת.
  3. אני רוצה להחליף את קופת החולים בה אני חבר/ה. האם יישמר לי רצף מלא של הזכויות?
    החל משנת 2017 חל רצף ביטוחי מלא, כך שהמעבר אינו פוגע בכיסוי הביטוחי שהתקיים טרם המעבר. הדבר נוגע גם לשב"ן וגם לביטוח הסיעודי.
    רופא עם חולה סוכרת (צילום: shutterstock by Syda Productions)
    צילום: shutterstock by Syda Productions
  4. האם אני רשאי/ת לקבל העתק מרשומה רפואית שלי?
    המידע הרפואי של המבוטחים נשמר ברשומה הרפואית. החוק מחייב את המטפל לתעד ברשומה הרפואית את ההיסטוריה הרפואית, האבחנה הרפואית והטיפול שניתן למטופל. חלק מהמידע כבר נגיש ובחינם באתר הקופה. ובכל מקרה, למבוטח זכות לקבל העתק מהרשומה, תמורת תשלום, אשר מאפריל 2019 עומד על 10 ₪ בלבד לרשומה הדיגטלית בתקופה של 5 שנים אחרונות.
  5. אנחנו הורים גרושים לילד קטין, למי יש נגישות לתיק הרפואי שלו?
    בהתאם להנחיות משרד הבריאות, כל הורה רשאי לקבל כל מידע רפואי, אלא אם יש צו של בית משפט המורה אחרת. חשוב לציין כי גם כאשר נקבעה המשמורת אצל אחד ההורים, ההורה השני עדיין זכאי למידע הרפואי. לרוב, הסכמת אחד ההורים לטיפול מספיקה, וחובתו של אותו הורה ליידע ולשתף את ההורה השני בהסכמה לטיפול הרפואי.
  6. הגעתי לבית חולים ומי שטיפל בי הוא סטודנט לרפואה. האם יש לי זכות לבקש שסטודנטים לא יטפלו בי?
    כן. במסגרת ההתמחות סטודנטים לרפואה מבצעים בדיקות או צופים ברופאים בכירים מבצעים בדיקות בחולים וזאת על מנת לצבור ניסיון. אף כי זהו נוהל נפוץ למדי, יש לזכור כי זכותו של מטופל לסרב לנוכחות ו/או בדיקה של סטודנט לרפואה במהלך הטיפול הרפואי.
  7. למרות הבקשות שלי הרופא שלי לא מסביר לי מה מצבי הרפואי. האם הדבר תקין?
    זו התנהגות בלתי תקינה. החוק מחייב את המטפל לספק למטופל מידע מפורט הכולל אבחנה רפואית, הסבר על מהות הטיפול המוצע, כולל תועלות וסיכונים, אם מדובר בטיפול חדשני ואם יש טיפולים חלופיים. על פי החוק, למטופל שמורה הזכות להסכמה מדעת, שמשמעותה כי הוא זכאי לקבל החלטות על גופו ולשם כך מובן שיש לצייד אותו במידע שיאפשר לו לקבל החלטה מושכלת.
  8. איך אני יכול/ה לקבל טיפול רפואי אחרי שעות סגירת המרפאה?
    החוק מחייב את הקופות להעמיד לרשות מבוטחיהן שירות רפואי סביר במשך כל שעות היממה. במקרים בהם הקופות לא מעמידות לרשות המבוטחים שרות רפואי סביר (באמצעות מרפאות הקופה או מוקדי הקופה) הן מספקות את השירות באמצעות ביקור בית של רופא שתמורתו החבר חייב לשלם השתתפות עצמית. במקרים דחופים עומדים לרשות הציבור מוקדי הקופה (בתשלום השתתפות עצמית) וכמו כן חדרי המיון בבתי החולים. חושב לדעת כי הביקור במיון חיי בתשלום (מלא או אגרת מיון בלבד) ולכן חשוב לקבל מראש הפניה בכתב מרופא הקופה או הפניה טלפונית – ממוקד האחיות/ים של הקופה, על מנת לחסוך את התשלום על הביקור במיון.
  9. הרופאה נתנה לי מרשם לתרופה מסוימת, ובבית המרקחת הציעו לי תרופה אחרת ואמרו שזו אותה תרופה בשם אחר. האם אני יכול להתעקש לקבל את התרופה המקורית שנרשמה לי?
    לעיתים הרופא/ה רושמים תרופת מקור אך בבית המרקחת מנפקים תרופה אחרת (תרופה גנרית -זהה בחומר הפעיל, באיכות ובמינון לתרופה אתית). זו פעולה מותרת. עם זאת, כאשר לחולה רגישות מיוחדת או תופעות לוואי לחלופה הגנרית הוא זכאי לפנות לרופא ולבקש את התרופה המקורית בשל בעיות אלה. במקרה זה על הקופה לספק למטופל את התרופה המקורית שנרשמה לו.
  10. האם ניתן לטפל בקטין ללא נוכחות הוריו?
    מתחת לגיל 14, למעט במקרים חריגים, רופא לא יבדוק ולא יטפל בילד ללא נוכחות הוריו או מלווה אחר שהוסמך על ידי ההורים. ילד מעל גיל 14 יכול לפנות למרפאה לצורך קבלת טיפול שגרתי. במקרה כזה הרופא צריך להסביר לילד את מהות הטיפול וכן ליידע את הורי הילד באמצעות מכתב או שיחת טלפון אם מדובר במקרה חריג. לעניין הפסקת הריון – ראו תשובה נפרדת בנושא
  11. האם נדרש אישור הורים לבדיקת איידס לקטין מתחת לגיל 18?
    החוק קובע שקטין מעל גיל 14 רשאי לערוך בדיקה לגילוי איידס ללא הסכמת הוריו.
    בדיקת סקירת מערכות מאוחרת (צילום: By Blue Planet Studio, shutterstock)
    אישה בהריון בדיקות רופא | צילום: By Blue Planet Studio, shutterstock
  12. האם נדרש אישור הורים להפסקת הריון אצל קטינה מתחת לגיל 18?
    החוק קובע במפורש שלצורך הפסקת הריון, הקטינה רשאית לקבל החלטה על גופה ללא הסכמת ואף ללא ידיעת הוריה. יידוע הורים ייעשה רק על פי בחירת הקטינה למעט במקרים בהם היא נתונה להתעללות או ניצול מצד קרוב משפחה או מבוגר אחראי.

    האגודה לזכויות החולה מקבלת פניות מהציבור הרחב באמצעות הקו הפתוח (03-6022934), בפייסבוק או באמצעות טופס פנייה באתר .