כ-10 אחוזים מהזוגות בארץ ובעולם נזקקים לטיפולי פוריות בכדי להרות. לחוסר היכולת לעשות זאת באופן טבעי סיבות שונות, המתחלקות למספר קבוצות עיקריות ובהן הפרעות ביוץ אצל האשה, בעיות מבניות ומכניות בחלל הרחם והחצוצרות, אי פריון ממקור זכרי הנגרם מירידה באיכות הזרע או העדרו כליל ועוד. לפיכך, איתור הגורם לבעיית הפריון הינו קריטי וכולל בדיקות הורמונליות ואיתור הפרעות אנטומיות ומכניות אצל האישה, ובדיקת זרע לגבר.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

באופן נורמלי, לאחר קיום יחסי מין מגיע הזרע לחלל הרחם ומשם נודד דרך החצוצרות אל אזור השחלות, על מנת להפרות את הביצית המשתחררת מן השחלה בעת ביוץ. לכל אשה 2 חצוצרות הנקראות כך על שום צורתן. הן נמצאות משני צידי הרחם ומעשית משמשות כצינור בין חלל הרחם לשחלות. לאחר תהליך הפריית הביצית המתרחש בחצוצרה, בסמוך לשחלה ורחוק מן הרחם, נודד העובר שזה עתה נוצר, חזרה אל חלל הרחם לשם השרשה לקראת המשך ההריון. אי פריון מכני מוגדר, על כן, כפגיעה בתפקוד החצוצרות או הרחם שאינה מאפשרת את הפריית העובר, נדידתו חזרה לכיוון הרחם והשתרשותו ברחם.

נשים רבות הפונות לטיפולי פריון מאובחנות כסובלות מאי פריון מכני על רקע חסימה באחת או שתי השחלות. חסימה שכזאת יכולה לנבוע מסיבות רבות, שהבולטות שבהן הן אנדומטריוזיס (Endometriosis), הידבקויות לאחר הפלות טבעיות או גרידות, והידבקויות בחלל הבטן לאחר ניתוחי בטן או דלקות באגן. אי פריון מכני יכול לנבוע גם מבעיה רחמית, המונעת את השרשת העובר והתפתחות הריון תקין כתוצאה מהידבקויות בחלל הרחם, שרירנים, פוליפים ועוד. כל בירור רפואי לאי פריון חייב לכלול בדיקות המדגימות את תקינות מבנה הרחם, חלל הרחם וחלל החצוצרות כך שיתאפשר מעבר חופשי לזרע ולעובר.   

פחות כאב, פחות זמן

שיטת ההדמיה המקובלת היום בארץ באופן גורף הינה צילום רחם. בשיטה זו, מוזרק חומר ניגוד לחלל הרחם ומבוצע שיקוף בעזרת קרני רנטגן כך שניתן להדגים היטב את חלל הרחם והחצוצרות. השיטה נחשבת יעילה ומדוייקת והשימוש הנרחב בה גרם למיומנות גבוהה של רופאים רבים המשתמשים בה. עם זאת, לצילום רחם מספר חסרונות בולטים: זוהי פרוצדורה הכרוכה בכאב רב לנבדקת (כפי שיכולות להעיד נשים רבות שעברו הבדיקה), היא חושפת את הנבדקת לחומר ניגוד המבוסס על יוד העלול לגרום לתגובה אלרגית, ובנוסף נחשפת האישה לכמות לא מבוטלת של קרינת קרני רנטגן.

בשנים האחרונות תופסת תאוצה בעיקר בצפון אמריקה, אך גם במקומות אחרים בעולם הדמיה של הרחם והחצוצרות באמצעות שימוש באולטרה-סאונד במקום צילום רחם. בדיקה נקראת סונו-היסטרוסלפינוגרפיה או בקיצור sono-HSG. במהלך הבדיקה, מוזלפת דרך צינורית דקה המוחדרת לחלל הרחם תמיסת מים פיזיולוגים (סליין) ומודגם באמצעות אולטרה-סאונד מעבר של הנוזל דרך החצוצרות. במרבית המקומות בעולם מבוצעת הבדיקה באמצות אולטרה-סאונד דו מימד רגיל אך ניתן לבצעה גם בעזרת אולטרה-סאונד תלת ממד ולראות היטב את חלל הרחם, מבנה דופן הרחם ומבנה השחלות.

אישה עצובה במיטה וגבר ברקע
איתור הגורם לבעיית הפריון הינו קריטי | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

עוד ב-mako בריאות:
>> האם שמירת נידה זה באמת בריא?
>> מצחצחים במקלחת? טעויות שהורסות את השיניים
>> מישהו אמר אוכל בחינם? ולמה אנחנו לא יכולים להגיד לו לא?

בדיקת ה-sono-HSG אינה בדיקה חדשה ואף נעשה בה שימוש בעבר בארץ עד שנזנחה מסיבות שונות. בשנים האחרונות, עם השיפורים הטכנולוגיים המרשימים במכשירי האולטרה-סאונד, עלתה מחדש קרנה של שיטת הדמייה זו ובחלק מן המרכזים המובילים היא מחליפה בהדרגה את צילומי הרחם. לבדיקת ה- sono-HSG יתרונות רבים: הבדיקה אורכת זמן קצר ורמת הדיוק שלה גבוהה בדומה לזו של צילומי הרחם. בנוסף, איכותם של מכשירי האולטרה-סאונד המודרניים מאפשרת הדמיה חסרת תקדים של מערכת הרבייה של האישה - בעיקר אם מדובר באולטרה-סאונד תלת ממדי אשר מאפשר איתורם של מומים וממצאים אחרים ברחם ובשחלות. הבדיקה אינה כרוכה בהזרקת חומר ניגוד לחלל הרחם, אינה חושפת את הנבדקת לקרינה ולא פחות חשוב מכך אינה כרוכה בכאב.

בשנת 2014, פורסם בעיתון המדעי Human Reproduction - אחד מן העיתונים המובילים בעולם בתחום הפריון - מחקר שבדק את היעילות של בדיקת הסונוסהיסטרוגרפיה אל מול צילום הרחם המסורתי. המחקר סיכם את תוצאות הבדיקות בקרב 1,551 נשים (2,740 חצוצרות בסה"כ). רמות הרגישות והסגוליות של בדיקת ה-sono-HSG היו 95 אחוז ו-93 אחוז בהתאמה, לעומת 94 אחוז ו-92 אחוז לצילום הרחם. המחקר הדגיש כי הקדמה הרבה בציוד האולטרה-סאונד, שיפור רזולוציית המכשירים והיכולת לבצע הדמייה תלת ממדית של הרחם הופכים את הבדיקה לעדיפה על צילום הרחם.

ל- sono-HSG התוויות נוספות מעבר לבירור אי פריון. כך למשל, ניתן להדגים בעזרתה ממצאים תוך רחמיים כגון פוליפים או שרירינים, ניתן לאתר בעזרתה את הגורמים לדימומים לא סדירים בנשים סביב גיל הבלות ועוד. גם במקרים אלה רגישותה וסגוליותה של הבדיקה אינם נופלים מאלו של צילום הרחם או בדיקות הדמיה אחרות. יש להניח על כן שגם בהתוויות אלו תתפוס הבדיקה את מקומה כבדיקה מובילה.

כיום, מבוצעת הבדיקה בארץ לעיתים רחוקות וע"י מספר מצומצם של רופאים בלבד. לאור יתרונותיה הרבים, סביר שגם במחוזותינו תצבור תאוצה בשנים הקרובות. מעבר להדמיה המדוייקת שהיא מספקת, מצטיינת הבדיקה בהיותה נוחה לנבדקת עצמה. מבלי להתפשר על יכולת הגילוי והאיתור הנדרשים מכל בדיקת הדמייה, נהנית הנבדקת מבדיקה קצרה, נטולת קרינה ובעיקר לא כואבת.

* ד"ר גליה אורון מומחית בגניקולוגיה מיילדות פוריות והפריה חוץ גופית.
* ד"ר רון ברדין, מומחה לגניקולוגיה מיילדות ואולטראסאונד.

>> בלי לחץ: 10 סימנים שאתם בסטרס